הטעות של רוסיה הציפה טראומות מהעבר, וחוללה משבר עם אזרבייג'ן

אזרבייג'ן ורוסיה הן ידידות בעלות עוינות הדדית רבת־שנים: ב־1918 הוקמה רפובליקת אזרבייג'ן לאחר מאה שנים תחת רוסיה הצארית, אבל זו שרדה שנתיים בלבד בגלל השתלטות ברה"מ. במלחמת העולם השנייה סיפקה באקו 75% מתצרוכת הנפט של הצבא האדום, וב־1990 אירע אחד האירועים הטראומטיים במאבק העצמאות של אזרבייג'ן, "ינואר השחור", שבו הצבא הסובייטי רצח ופצע מאות אזרחים. על כן, היירוט השגוי שביצע מערך ההגנה האווירית הרוסי של מטוס חברת אזרבייג'ן איירליינס ב־25 בדצמבר, נגע בעצבים חשופים.

● השבוע בתעשיות הביטחוניות | רוסיה מקימה גדוד חדש, ואלו חדשות רעות למערב
● תחזיות 2025 | גם 120 אלף הרוגים לא יזיזו את מנהיג המדינה הגדולה בעולם, במיוחד כשהמערב חוזר לחבק  

במוסקבה פעלו כדי להשתיק את המבוכה עם טענות מופרכות לגבי "פיצוץ בלון חמצן", אבל נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב סירב בתוקף. הוא מכיר היטב את שיטות הפעולה הרוסיות עוד משלהי תקופת ברה"מ, אז היה סטודנט ומרצה באוניברסיטת מוסקבה הלאומית ליחסים בינלאומיים. אלייב מיהר להגיב ולהבהיר שרוסיה עומדת מאחורי האסון שבו נהרגו כ־44 נוסעים ואנשי צוות, בצעד שהוביל באופן חריג את הנשיא ולדימיר פוטין להתנצל כעבור שלושה ימים על "האירוע הטראגי" שהתרחש בשטח האווירי הרוסי – אך מבלי לקחת עליו אחריות.

"אנחנו יכולים להגיד בבירור שהמטוס יורט בידי רוסיה", אמר אלייב בראיון ל־AZTV, הערוץ הממלכתי שהוא שולט בתכניו. "ראשית, הצד הרוסי חייב להתנצל בפני אזרבייג'ן. שנית, הם מוכרחים להודות באשמה. שלישית, אלו שאחראים מוכרחים להיענש. עד עתה, רק התנאי הראשון התמלא".

ההתנהלות של אלייב מול יירוט הטיסה האזרחית מעל שמי צ'צ'ניה, הזכירה לרבים את ההתמודדות של אביו, הנשיא הקודם היידר אלייב, עם מלחמת צ'צ'ניה השנייה, שפרצה ב־1999. באותה עת, רוסיה בשנתו הראשונה של פוטין כנשיא נלחמה במורדים הצ'צ'נים, שנמצאים על גבול רוסיה־אזרבייג'ן, ומוסקבה האשימה את אלייב האב במתן חסות לפצועים צ'צ'נים.

"נפגשתי עם הנשיא פוטין במוסקבה", סיפר היידר, שבדומה לנשיא רוסיה צמח בשורות הקג"ב. "עדכנתי אותו אישית שאזרבייג'ן דואגת לפצועים הצ'צ'נים. עבורנו, ישנה מחויבות הומניטרית לסייע לשכנינו. אנחנו לא יכולים להסתיר זאת – אמרנו את האמת, והבענו זאת ישירות לפנים".

כעת, גם אלייב הבן מצא דרך לנקוט פעולה חד־צדדית מהירה, שלא מתיישרת עם גישה של פעולות "נוחות" מול מוסקבה. נשיא אזרבייג'ן החליט להגביל את משך השהייה של אזרחים רוסים במדינתו ל־90 יום לאורך שנה שלמה, במקום 90 יום במהלך חצי שנה. זהו צעד שמהווה איתות למוסקבה, כי באקו מצפה לבחינה רוסית מהירה בהרבה של התקלה החמורה. ובכל זאת, מה שנכון בתקופת היידר אלייב נכון גם בכהונת אילהם, יחסי אזרבייג'ן־רוסיה מזכירים ריקוד טנגו שבו יש לשתי המדינות רצון לשמור על קשרים יציבים, במיוחד משיקולים כלכליים.

סיפקה מענה לאירופים

מלחמת רוסיה־אוקראינה טלטלה את אירופה, במיוחד בתחום האנרגיה שבו החליטו להתנתק מהתלות במוסקבה. מדינות האיחוד האירופי חיפשו מענה חליפי ומצאו אותו אצל אזרבייג'ן משופעת משאבי הטבע, שממנה צומח כל העת היקף יצוא הדלקים הפוסיליים. מתוך כלל יצוא הגז הטבעי של באקו בשבעת החודשים הראשונים של 2024 (14.7 BCM) שצמח ב־5.7%, 7.8 BCM יוצאו לאירופה. במסגרת הסכמים בין הצדדים, יצוא הגז האזרי מיועד להגיע ל־20 BCM בשנה ב־2027.

ענף האנרגיה גם יצר סיטואציה אירונית בכל הנוגע לגז הטבעי הרוסי והאזרי כאחד. בעת שבה האיחוד האירופי התנתק מרוסיה ופנה לאזרבייג'ן, באקו פנתה בתורה למוסקבה. האירופים רצו כבר ב־2022 לרכוש כמה שיותר גז טבעי, אזרבייג'ן רצתה למכור כמה שיותר כדי להגדיל את ההכנסות, ועבור זאת חתמה בנובמבר אותה שנה על הסכם עם ענקית האנרגיה הרוסית גזפרום לאספקת 1 BCM עד מרץ 2023. בשיטה זו, נוצר Win־Win רוסי־אזרבייג'ני: האזרים גורפים יותר הכנסות מאירופה שהתנתקה מרוסיה, אך זו גורפת הכנסות מהשוק המקומי האזרי שצורך את הגז שלה.

זירה נוספת שבה באקו מרוויחה מהיחלשותה של רוסיה היא סוריה. אזרבייג'ן היא אמנם ספקית נפט קריטית של ישראל ולקוחה משמעותית של התעשיות הביטחוניות, אבל היא בעלת מערכת יחסים קרובה לטורקיה. הקשרים ביניהן מתבססים על רעיון "אומה אחת, שתי מדינות" מעצם היות האזרים עם טורקי. בעקבות זאת, אזרבייג'ן שלחה השבוע לסוריה עשר משאיות שנשאו 200 טונות של סיוע הומניטרי. זהו צעד שעשוי להיות ראשון מבין רבים.

הצעדים האזריים מתבצעים במעין שיטה של הליכה בין הטיפות, כי לבאקו אין את האפשרות לנתק קשרים עם רוסיה ברגע אחד. קשרי הסחר בין המדינות צמחו בעשרת החודשים הראשונים של 2024 ב־14.5% ל־3.44 מיליארד דולר. זה הציב את מוסקבה במקום השלישי בטבלת שותפות הסחר של אזרבייג'ן, לאחר איטליה וטורקיה, עם כ־10% מכלל הסחר.

עוד קודם לכן, הסחר השנתי בין המדינות זינק בין השנים 2023-2021 כמעט פי 1.5 ל־4.36 מיליארד דולר. הנקודה הרגישה היא שמתוך אותם 3.44 מיליארד דולר בעשרת החודשים הראשונים של 2024, 972.5 מיליון דולר היו יצוא אזרי – והיתר יבוא. בכל הנוגע למגמות הצמיחה, היצוא האזרי עלה ב־1.2%, אבל היבוא זינק ב־19.7%. חלק משמעותי מהיבוא האזרי מרוסיה תופס תחום המזון, כשבשנה שעברה רוסיה ייצאה 1.2 מיליון טונות חיטה לאזרבייג'ן. בינואר־פברואר 2024, חל זינוק של 40% ביצוא הפירות והירקות ביחס לתקופה המקבילה ב־2023, וזה מציב את אלייב בסיטואציה רגישה בכל הנוגע לביטחון המזון.

היתרון שלו הוא שהיצוא הרוסי ליעדים אסטרטגיים אף יותר ממנו תלוי גם בבאקו. שיתוף פעולה מעניין בין רוסיה לבין אזרבייג'ן מתרחש בשנים האחרונות באמצעות "מסדרון התחבורה הצפוני־דרומי הבינלאומי" (INSTC), שנועד לאפשר לרוסיה נתיב יצוא יבשתי להודו. הוא יצא לדרך עוד בטרם החות'ים השפיעו על תנועת השיט בבאב אל־מנדב, שער הכניסה הדרומי לים האדום. לפי ההצהרות, השימוש בו לצורך הובלת סחורות מרוסיה, דרך אזרבייג'ן, איראן ומשם להודו מאפשר קיצור משך ההובלה ב־40% ביחס לשימוש בים האדום, אבל הרעיון המרכזי מאחוריו היה יצירת נתיב יצוא להודו ללא תלות רוסית במערב.

מאז פרוץ המלחמה באוקראינה, הפתרון הזה הועיל לפוטין בגדול. ההובלה היבשתית, שכוללת רכבות ומשאיות בין רוסיה, אזרבייג'ן ואיראן, זינקה ב־2022 ב־60%, ואילו בין החודשים ינואר-אוגוסט 2023 חלה עלייה של 16% ביחס לתקופה המקבילה בשנה קודמת. התוצאות הבולטות נחלקו לשניים: היצוא הרוסי להודו בשנת הכספים 2023-2022 זינק פי 4.7, וב־2023 הפכה מוסקבה למשקיעה הגדולה ביותר באיראן, בסך כולל של 2.76 מיליארד דולר בתחומי התחבורה, התעשייה והכרייה. לצורך ההשוואה, ההשקעות הסיניות ברפובליקה האסלאמית עמדו על 131 מיליון דולר "בלבד". זו תוצאה של תהליך שבהיעדר הקשר דרך אזרבייג'ן, מוסקבה הייתה מתקשה לממש בקצב שכזה.

משחקת בכל המגרשים

רוסיה היא אמנם המעצמה שעמה אזרבייג'ן, מעצם היותה מדינה פוסט־סובייטית, הקשרים הממושכים ביותר, אולם בשנים האחרונות משחקת באקו בזירה הדיפלומטית בכל המגרשים. תחום האנרגיה הגביר את תלות אירופה בבאקו, אבל תקרית יירוט המטוס מתרחשת בסיום עשור ראשון של הידוק יחסיו של אלייב עם סין. במסגרת הפעילות לגיוון הכלכלה המקומית, אזרבייג'ן החלה להדק את הקשרים הכלכליים עם בייג'ינג החל מ־2015 – וכך תוך ארבע שנים בלבד זינק היקף הסחר בין המדינות מ־561 מיליון דולר ל־2.1 מיליארד דולר ב־2019.

שנה אחת לאחר מכן, תועלת משמעותית לסין מיחסיה עם אזרבייג'ן באה לידי ביטוי בכלל באיסטנבול: מהעיר המאוכלסת ביותר בטורקיה יצאה, לראשונה, רכבת משא שעשתה את דרכה במשך 12 ימים לאורך 8,693 ק"מ מטורקיה, דרך גיאורגיה, אזרבייג'ן, הים הכספי וקזחסטן עד לעיר שיאן בסין. זה היה שיא בתהליך פיתוח הובלת סחורות דרך "המסדרון המרכזי" שנועד לעקוף את רוסיה.

 סין עקפה את טורקיה בטבלת היבוא האזרי. אלייב עם הנשיא הסיני ג'ינפינג / צילום: Reuters, Wang Zhao

על אף שאזרבייג'ן היא מדינה עשירה במשאבי טבע וסין היא יבואנית הנפט הגדולה בעולם, מרבית הסחר בין המדינות מתבטא ביבוא אזרי. היקף הסחר בין המדינות צמח ב־2023 ב־40% ל־3.1 מיליארד דולר, כאשר יותר מ־95% היו יבוא מבייג'ינג. זה הציב את סין שמספקת לבאקו רכבים וסמארטפונים בהיקפים גדולים במקום השני בטבלת היבוא האזרי, על חשבון טורקיה.

במבט צופן פני עתיד, יש תלות אזרית בסין שעשויה להועיל למוסקבה בהרגעת הרוחות עם באקו. אזרבייג'ן הגישה באוגוסט האחרון את בקשתה להצטרף לברית בריקס (BRICS). מיקומה האסטרטגי של אזרבייג'ן מועיל לה בהובלת הסחורות במסדרון המרכזי ממזרח למערב, ובמסדרון הצפוני־דרומי. באקו זקוקה למסדרונות הללו עבור גיוון הכלכלה. הצטרפות לבריקס צפויה להאיץ את הליך הפחתת התלות בהכנסות מנפט וגז, ולכן לא בטוח כלל כי אלייב יפנה בטווח הארוך לכיוון של פגיעה קשה ביחסים עם פוטין.