מורי מרקוף, שנפטר השבוע בגיל 110, היה לא רק האדם המבוגר ביותר בארצות הברית, אלא גם עד חי לשינויים הדרמטיים של המאה העשרים. מסיפור חייו משתקפת ההיסטוריה האמריקאית על גווניה השונים.
נולד ב-1914 במזרח הארלם, ניו יורק, מרקוף היה בנם של מקס ורוז, מהגרים יהודים מרוסיה. כילד, הוא חווה את אחת הטרגדיות הגדולות של תקופתו – מגפת השפעת של 1918, שגבתה את חייו של אחד מאחיו. מרקוף שמר על קשר עמוק למורשתו היהודית. בבלוג שכתב ב-2021, הוא תיאר את חוויותיו הדתיות: השתתפות בתפילות בימים הנוראים, תפילות השבת של אמו, ולימודים בבית ספר עברי עד גיל בר המצווה.
בסוף שנות ה-30, מרקוף עבר ללוס אנג'לס, שם התפתח מקצועית בכיוונים שונים. הוא עבד בחברת שואבי אבק, בייצור פגזי ארטילריה, וכשותף בעסקים שונים, כולל מכירת מכשירי חשמל קטנים. נישואיו לבטי גולדמינץ ב-4 בנובמבר 1938 היו סיפור אהבה יוצא דופן שנמשך 81 שנים, עד פטירתה ב-2019. זוגיות זו מהווה עדות לכוחה של אהבה ומחויבות לאורך תקופות של שינוי משמעותי.
לאחר שמלאו לו 100, מרקוף גילה קריירה חדשה כבלוגר וסופר. ספר הזיכרונות שלו, "תמשיך לנשום: זיכרונות מילד בן 103", שפורסם ב-2017, הציג את נקודת מבטו הייחודית על המאה העשרים. בפוסט בבלוג משנת 2021, מרקוף שיתף את מחשבותיו על חייו הארוכים. הוא כתב: "מעולם לא ציפיתי להגיע לגיל בו אני נמצא", משקף את המורכבות של חיים כה ארוכים.
