המרוץ לעליונות טכנולוגית
בעוד העולם עסוק במלחמות במזרח התיכון ובאוקראינה, מאבק אחר, ללא רעם התותחים אך גם לא פחות דרמטי, מתנהל בין שתי המעצמות הגדולות בעולם. אמיר גל-אור, יו"ר קבוצת אינפיניטי, נשיא לשכת ישראל-סין ויו"ר מכון המחקר OMGene, חושף בראיון למעריב את התמונה המלאה של העימות המתפתח בין סין לארה"ב.
גל-אור, טייס קרב לשעבר שטס במשך 24 שנים בחיל האוויר הישראלי רובן במקביל לפעילותו בעולם העסקי, מנהל כיום השקעות בהיקף של למעלה מ-1.5 מיליארד דולר בסין ובישראל. מניסיונו העשיר בשני העולמות, הוא מספק תובנות ייחודיות על המאבק המתפתח בין המעצמות.
"המפנה החל במשבר הפיננסי של 2008," מסביר גל-אור.
"סין זיהתה מה שנתפס בעיניה כשקיעת המערכת המערבית, והחלה לפעול במספר מישורים: חיזוק הצבא, הגדלת העצמאות הטכנולוגית, והידוק קשרים עם מדינות כמו רוסיה ואיראן". לדבריו, האסטרטגיה כללה גם ניסיונות להשפיע על דעת הקהל בתוך ארה"ב, במטרה לייצר תמיכה בסין.
במסגרת זו, מוסיף גל-אור, סין פיתחה תוכנית שאפתנית בשם 'תכנית 2025', שמטרתה להפוך את המדינה למובילה עולמית בטכנולוגיות מפתח, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית. "התוכנית כללה הפחתת תלות במערב, פיתוח יכולות עצמאיות, וחיזוק בריתות אסטרטגיות להבטחת גישה למשאבי טבע," הוא מפרט.
התוכנית הסינית: מהיבשה ועד החלל
ב-2014 השיקה סין את "יוזמת החגורה והדרך", תוכנית אסטרטגית הפועלת בשלושה מישורים: יבשתי, ימי ודיגיטלי. "התוכנית כוללת גם חדירה לאזור הארקטי," מפרט גל-אור, "שצפוי להפוך לנתיב שיט משמעותי עם המסת הקרחונים. במקביל, סין מפתחת יכולות בחלל, כולל תחנות חלל וכריית מחצבים בצד האפל של הירח".
התוכנית הסינית היא מקיפה ושאפתנית," מוסיף גל-אור. "היא כוללת גם השפעה 'רכה' ברחבי העולם, דרך מתן הלוואות לפיתוח תשתיות, חיזוק שליטים מקומיים, והכל ללא דרישה לשינויים פוליטיים – בניגוד לגישה המערבית המסורתית".
המאבק על טיוואן: מעבר לשבבים
במקביל ליוזמות הכלכליות, מסביר גל-אור, סין מקדמת מהלך כפול: מחד, סוגיית טיוואן שמהווה "פצע פתוח" בתודעה הסינית, ומאידך, הרחבת ההשפעה העולמית, במיוחד בים הדרומי. "הרצון של סין בטיוואן נובע בעיקר מסוגיה לאומית עמוקה של זהות ותיקון עוולות עבר," הוא טוען. "אמנם יש היבטים כלכליים, כמו תעשיית השבבים המתקדמת, אך זה לא המניע המרכזי".
סוגיית טיוואן מהווה נקודת מפתח במתיחות בין המעצמות. "זה הרבה מעבר לתעשיית השבבים המתקדמת," מדגיש גל-אור. "מדובר בכאב לאומי עמוק של סין, הקשור למאה שנות השפלה והתערבות זרה. אמנם יש היבטים כלכליים משמעותיים, אבל סין מוכנה לספוג הפסדים כלכליים והטלת סנקציות בינלאומיות כדי להשיג את מטרותיה בנושא טיוואן".
האתגרים בדרך להגמוניה סינית, וחישוב מסלול מחדש
למרות התקוות הגדולות והתכנון המדויק (כיאה לסינים), התוכנית של סין נתקלה בשישה מכשולים משמעותיים, "ראשית, משבר הקורונה יצר סגירות ממושכת של סין, שהובילה לחשש עולמי מהתלות בשרשראות האספקה הסיניות," מסביר גל-אור. "שנית, מלחמת הסחר של טראמפ כבר בקדנציה הראשונה איימה על החברות האמריקאיות שלא להעסיק בסין. שלישית, אובדן הביטחון הצרכני, בשילוב עם ירידה דמוגרפית בסין, יצר עיכוב בצמיחה".
"רביעית," ממשיך גל-אור, "הפלישה הרוסית לאוקראינה מהווה תמרור אזהרה משמעותי לסין. כשרואים מעצמה כמו רוסיה מתקשה כבר שלוש שנים מול מדינה קטנה יותר, זה מספק תקדים מטריד ביחס לתוכניות סין מול טיוואן".
חמישית, המלחמה במזרח התיכון פוגעת באינטרסים הסיניים בכמה מישורים: היא מייצרת לחץ על מקורות האנרגיה, ומובילה לקיטוב בין המחנות, כשסין מוצאת את עצמה בצד הפחות מוצלח. שישית, ארגון BRICS, שסין חברה בו, נמצא תחת לחץ אמריקאי משמעותי, עם סימני שאלה לגבי יציבותו העתידית והמשך המומנטום החיובי, למשל ביחס להודו", כאשר כידוע, העומד בראשה מוביל מדיניות לאומית כלכלית, בהתאם מודי מתכנן להיפגש בקרוב לפגישת "עסקים" חברית עם נשיא ארה"ב, טראמפ.
למרות האתגרים, סין דאגה להתאים מחדש את אסטרטגיית הפעולה שלה. "סין מתמקדת בתחומים בהם יש לה יתרון משמעותי ,כגון רכבים חשמליים, רובוטים ותעשיה" מנתח גל-אור. "בתחום ה-AI, למשל, הם מפתחים יישומים ספציפיים בצורה חסכונית ויעילה, תוך ניצול היתרון שלהם בנגישות לכמויות עצומות של מידע. בתחום הרובוטיקה, היכולת שלהם לייצר בעלויות נמוכות, יחד עם הסבסוד הממשלתי, מעניקה להם יתרון משמעותי."
מלחמת המכסים: המאבק הכלכלי מתחמם
המתיחות בין המעצמות המתיחות בין המעצמות קיבלה ביטוי דרמטי במלחמת המכסים. "טראמפ למד מהסינים," מציין גל-אור. "סין מפעילה מדיניות עקבית של ענישה כלכלית," מסביר גל-אור. "כל מדינה שפותחת שגרירות של טיוואן בשטחה, כמו במקרה של ליטא, מוצאת את עצמה תחת סנקציות כלכליות מיידיות. זו דוגמה לשימוש הסיני בכוח כלכלי ככלי מדיני".
משכך טראמפ נותן לסין מהתרופה שהיא עצמה הכינה, ובלשונו של גל-אור:"טראמפ אימץ את הטקטיקה הסינית של שימוש במכסים ככלי לחץ, כפי שסין עשתה מול אוסטרליה, קוריאה ויפן. גם בפרשת TikTok, טראמפ מיישם את המודל הסיני של דרישה לשותפות עם רוב מקומי".
בנוסף לזאת, טראמפ אימץ עוד כמה טקטיקות סיניות," מרחיב גל-אור. "הוא מיישם את המודל הסיני של מעורבות ממשלתית בתעשייה הפרטית כולל מעורבות של תקציבים ממשלתיים משמעותיים בפיתוח טכנולוגי פרטי. יתרה מכך, בדומה לסין, הוא מדלג על תהליכים בירוקרטיים ממשלתיים כשהוא רוצה לקדם מהלך – 'כשהמנהיג רוצה, זה קורה'. גם אם בית המשפט עוצר אותו, עצם היוזמה כבר יוצרת מציאות חדשה בשטח".
"אבל הסינים מגיבים בזהירות," מדגיש גל-אור. "בעוד ארה"ב מטילה מכסים נוספים של 10% על סחורות בשווי 450 מיליארד דולר, סין מגיבה במכסים של 10% על סחורות בשווי 20 מיליארד דולר בלבד. זו דוגמה לניהול מחושב של העימות, בה סין דואגת להימנע מהסלמה מיותרת".
נושא הסמים הוא קריטי במיוחד בהקשר הזה" מדגיש גל-אור. "טראמפ רואה בסין את המקור העיקרי לבעיית הסמים, כשקנדה ומקסיקו משמשות בעיקר כ'נערי משלוח'. אם סין לא תיענה לדרישותיו בנושא זה, הוא עלול לנקוט בצעדים חריפים.", מאשר מכסים בשיעור הננקט.
המרוץ לעליונות טכנולוגית: לקחים מההיסטוריה
סוגיית השבבים היא מרכזית במאבק בין סין לארה"ב" מסביר גל-אור. "זהו ה-cutting edge של הטכנולוגיה, שמעניק למחזיק בו מעין 'יכולות-על'. ארה"ב מגבילה את הגישה לשבבים המתקדמים ביותר, במטרה לשמר את יתרונה הטכנולוגי. אבל סין מגיבה בפיתוח יכולות עצמאיות. אמנם הם עדיין לא ברמה של טיוואן או ארה"ב, אבל הם מצליחים לפתח פתרונות יעילים מבחינת עלות-תועלת, שעשויים להיות אטרקטיביים יותר בשוק העולמי".
"כשמסתכלים על ההגבלות האמריקאיות על טכנולוגיה סינית, אני נזכר בניסיון הישראלי," משתף גל-אור. "לאחר האמברגו של 1967, ישראל פיתחה את מטוסי הנשר והכפיר. כטייס שהתעניין מאד בפרויקט הלביא, ראיתי כיצד המגבלות דווקא דחפו לחדשנות. פיתחנו מטוס שבהיבטים מסוימים היה טוב יותר מה-F-16. הפרויקט בסוף נעצר בלחץ אמריקאי, בין היתר כי ארה"ב לא רצתה שישראל תתחרה איתה בשוק העולמי. זה מלמד."כי לפעמים הגבלות דווקא מובילות לפיתוח פתרונות יצירתיים – תובנה שרלוונטית היום למקרה הסיני".
מהפכת דיפסיק: המודל ששינה את כללי המשחק ומעניקה לישראל הזדמנות פז
דוגמא בולטת להצלחה הסינית היא חברת דיפסיק, שפיתחה מודל בינה מלאכותית ברמה עולמית בעלות של פחות מ-6 מיליון דולר – לטענתם בפחות מ-4% מעלות הפיתוח של מודלים מקבילים בארה"ב. "המודל מגיע לביצועים דומים למודל O1 של OpenAI, אבל בעלות שימוש נמוכה ב-96.4%," מציין גל-אור. "ככול שזה נכון זה מערער על כל ההנחות הבסיסיות של התעשייה, בפרט לגבי העלויות הנדרשות לפיתוח AI מתקדם".
"ההשפעה על ישראל היא דרמטית, ברמות שאנחנו עדיין לא מצליחים להבין במלואן," מדגיש גל-אור. "דיפסיק שינתה את כללי המשחק. היא הוכיחה שניתן לאמן מודלים, הן רוחביים והן ורטיקליים, בעלות דרמטית נמוכה ממה שחשבו. זה פותח בפני חברות ישראליות, שמתמחות בסטארט-אפים וחברות בינוניות, אפשרויות חדשות לגמרי בתחום המודלים הורטיקלים".
“בעבר" מרחיב גל-אור, "התפיסה הייתה שחייבים להשתמש במערכות האמריקאיות כדי להשיג את רמת האיכות המינימלית הנדרשת לכניסה לשוק העולמי. עכשיו אנחנו רואים שאפשר להשיג איכות 'טובה מספיק' בעלות הרבה יותר נמוכה. אמנם תמיד נשתמש גם במערכות אמריקאיות, אבל לא נהיה תלויים בהן באופן מוחלט".
"חוסר התלות הזה פותח עולם שלם של אפשרויות," מוסיף גל-אור. "למשל, כשאתה תלוי באלגוריתם של פייסבוק, אם פייסבוק משנים אותו מחר – אתה עלול למצוא את עצמך בבעיה "קיומית". עכשיו, לאור מהפכת דיפסיק, נפתח המשחק לחברות חדשניות, ולא רק לענקיות הטכנולוגיה. הירידה בעלויות תגדיל את מספר היזמים שכאמור יכולים להציע רעיונות חדשים, מודלים חדשים ופתרונות ורטיקליים בתת-תעשיות שונות."
פריצת דרך ישראלית: OMGene ומהפכת ה-DNA
גל-אור עצמו מוביל חדשנות פורצת דרך עם מכון המחקר OMGene (נא לשים פה את הלינק: OMGene: Genetic strengths institute) . "הרעיון נולד ב-1966," הוא מספר, "כשאמא שלי, פרופ' גל-אור, ישבה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס והגדירה את ה-DNA כ'מערכת ההפעלה' שלנו. לאורך השנים, בעבודתי עם טאלנטים בהון סיכון ובחיל האוויר, חיפשתי דרכים לזהות את ההטבעה הזו, להבין כיצד להפיק את המירב מכל אדם ולשפר את שביעות הרצון מקבלת ההחלטות"
"אנחנו מפתחים מערכת AI שתספק המלצות מותאמות אישית על בסיס דגימת DNA," הוא מסביר. "החברה מעסיקה 12 מפתחים ונעזרת ביועצים בכירים כמו פרופ' רבקה כרמי, זוכה פרס נובל פרופ' דן שכטמן, ופרופ' איל פרוכטר כמנהל המחקרים".
החברה מפתחת מערכת AI שמחברת בין DNA להתנהגות. "אנחנו לוקחים דגימת DNA ומחברים אותה למאפיינים בריאותיים, פסיכולוגיים וחברתיים," מסביר גל-אור. "המערכת מזהה חוזקות ייחודיות ומספקת תובנות על דרכי פעולה אופטימליות ומשוחחת איתה בהתאם לצרכים.
זה הרבה מעבר לתזונה או אריכות חיים," הוא מבהיר. "המערכת מאפשרת לארגונים ולאינדיבידואלים לקבל החלטות מושכלות יותר. היא יכולה לזהות יכולות שאדם לא חשב עליהן, לכוון למקצועות בהתהוות, או לזהות שילובי יכולות ייחודיים.
המערכת, מדגיש גל-אור, תתמקד בהיבטים אישיותיים חיוביים בלבד: "אנחנו נשוחח עם ארגונים ואנשים במה הם חזקים , מה מרחב הגאונות הארגוני והאישי שלהם, ואיפה הוא בולט בהשוואה לאחרים." החברה מקפידה על פרטיות מלאה ועומדת בתקני GDPR, HIPAA ו-ISO. בנושא הפרטיות, גל-אור מציג גישה מעניינת: "אנחנו מאפשרים שליטה מלאה בנתונים, כולל אפשרות למחיקה מוחלטת, היורדת בכך גם מענן הדאטה שלנו.
אבל מניסיוננו, דווקא שקיפות מעלה את איכות החיים ורמת השליטה. כשאדם לא צריך להסתיר או לחשב הגנות כל הזמן, הוא משוחרר לפעול בצורה יותר חופשית". נכון להיום, הצטרכו כבר מאות אנשים למחקר שנעשה במכון המחקר, בתחומי קבלת החלטות, אריכות חיים, והתגברות על טראומות.
מבט לעתיד: זהירות מחושבת
לסיכום, גל-אור צופה שסין תימנע מעימות ישיר עם ארה"ב בטווח הקרוב. "בתקופת טראמפ הסיכון גבוה מדי," הוא מעריך. "במקום זאת, סין תמשיך להתמקד בפיתוח היתרונות היחסיים שלה, במיוחד בתחומי ה-AI, הרובוטיקה והרכב החשמלי, תוך ניהול זהיר של המתיחות המסחרית".
