המהפך של מדדי הטכנולוגיה: השבבים כבר לא מובילים בתשואות

בצל ההצלחות של אנבידיה  מהשנה שעברה והרעב של חברות הביג טק לשבבי בינה מלאכותית, משקיעים רבים חשבו כי יוכלו לפזר את הסיכון ולהנות מהצמיחה בענף השבבים, על שלל החברות שבו.

● שתי המניות הלוהטות של השנה נכנסות לנאסד"ק 100. לאחת צופים זינוק של 50%, ולשנייה צניחה 
● מובילאיי מציגה למשקיעים: חזון הרכב האוטונומי יוצא מקיפאון 

השקעה במדדי טכנולוגיה או בתעודות סל צמודות טכנולוגיה הפכו למכשיר השקעה פופולרי בשנים האחרונות, אלא שבסוף השנה, התברר כי רק מעטים הצליחו להכות את השוק ולהתעלות מעל מדד S&P 500, שעלה מאז תחילת השנה ב־27%, או הנאסד"ק שעלה בקרוב ל־33%.

תעודת הסל הפופולרית SOXX, הצמודה למדד חברות השבבים הנסחרות (ICE Semi) עלה רק בכ־16%. מדד השבבים של פילדלפיה (SOX), הנחשב לאחד המדדים הוותיקים והמייצגים של תעשיית השבבים, עלה רק ב־ 23% מתחילת השנה, בעוד שתעודת הסל XSD, שעוקבת אחרי חברות שבבים נבחרות במדד S&P, צמחה רק ב־16%.

רק מספר קטן של מדדי שבבים פופולריים היכה את השוק, המרכזית שבהם היא תעודת הסל הפופולרית SMH של חברת ההשקעות VanEck, הנחשבת לבנצ'מרק המרכזי בקרב המשקיעים. היא עלתה בכ־42%. את הצמיחה הגבוהה ביותר רשמה תעודת הסל של חברת MSCI העוקבת אחרי חברות שבבים ברחבי העולם, מדד השבבים של ACWI עלה ביותר מ־61% מאז תחילת השנה.

החשיפה לאנבידיה קבעה

מאחורי השונות בין התוצאות של מדדי השבבים עומד הסבר פשוט: החשיפה לשלוש חברות השבבים הצומחות בעולם: ברודקום , TSMC , ובעיקר אנבידיה. למעשה, ככל שהחשיפה לאנבידיה היתה גבוהה יותר באותו המדד, כך עלתה התשואה. במדד השבבים המצליח ACWI, החשיפה לאנבידיה עומדת על קרוב ל־55%.

גם העלייה המרשימה של 25% במניית ברודקום במהלך הימים האחרונים שיפרה את תוצאות מדדי השבבים. העלייה הגיעה בשל בחירתה של אפל לייצר מעבדי בינה מלאכותית לא באנבידיה, אלא בברודקום – כמו גם העלייה המרשימה במכירות – שתי הכרזות שהביאו אותה לראשונה לשווי שוק של טריליון דולר.

עם זאת, בתעודת הסל SOXX שרשמה ביצועים גרועים השנה, עומדת החשיפה לאנבידיה על כ־9% בלבד. בתעודת הסל XSD משקלה של אנבידיה כה נמוך, עד שהיא לא נמנית על חמש המניות הגדולות בה – והמשקל עומד על 3% בלבד. אף אחת מתעודות הסל או מדדי השבבים לא הצליחו להכות את מניית אנבידיה שעלתה ב־178% מאז תחילת השנה, או את מניית TSMC שעלתה בקרוב ל־ 100%.

"אם נוציא את שלושת החברות אנבידיה, ברודקום ו־TSMC מתעודת הסל SMH, התשואה הגבוהה שהיא רשמה, 43% מאז תחילת השנה, תהפוך להפסד", אומר אסף בראל חנדלי, מנהל השקעות בצוות מניות חו"ל במנורה מבטחים, "לכן קשה לומר שבאופן רחב סקטור השבבים היה חזק מאוד השנה, אלא יותר סגמנט מאוד מסוים ומוביל שלו, העוסק בפיתוח וייצור מעבדים גרפיים לחוות שרתים. למעשה – יותר מחצי מהמניות של החברות במדד רשמו ירידה השנה".

 ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה / צילום: ap, Chiang Ying-ying

חנדלי מסביר כי הביזור בהשקעות בין המניות השונות בתעודות הסל, ובעיקר יצירת תקרת מקסימום המגבילה את כוחה של מנייה אחת במדד, הגביל בשנה האחרונה את היכולת להנות מתשואה גבוהה יותר.

"משקיעים מתייחסים לפעמים להחלטה להשקיע בתעודות סל כהשקעות פסיביות בלבד, מבלי להתייחס למשקולות השונים של המניות בתוכם. רק כדוגמה, מי שהאמין בתחילת שנה שחברות מעבדי הבינה המלאכותית היו אטרקטיביות ולכן רצה חשיפה לכך באמצעות מדד שבבים, היה יכול להשקיע במדדים או בתעודות הסל שמקצות משקלים גבוהים יותר, במקום להשקיע באופן 'עיוור' במדדים הפופולריים. השנה הזו הייתה דוגמה קיצונית לכך".

התעשייה ספגה פגיעות

הסיבה לתשואה הבינונית של מרבית מדדי השבבים לא נוגעת רק לחלקה היחסי של אנבידיה, אלא גם למכות שספגה התעשייה בשני תחומים מרכזיים: ראשית, מניות של ענקיות בתחום השבבים האנלוגיים – שבבים המשמשים לשיבוץ בטלפונים חכמים, מכוניות או מכונות תעשייתיות – ספגו מכה בשל עודף מלאים שהצטברו ברבעונים האחרונים. תופעה זו הביאה מניות כמו אלה של טקסס אינסטרומנטס או NXP להתרסק.

שנית, הגבלות משמעותיות על ייצוא לסין השפיעו מאוד על מניית חברת מכונות הייצור ההולנדית ASML, שירדה ב־5% מאז תחילת השנה. במקביל לכך, יותר ויותר משקיעים הפנימו לקראת סוף השנה את העובדה שדווקא חברות התוכנה מתחילות סוף סוף להרוויח מההשקעות הגדולות בבינה מלאכותית בתחילת השנה.

על פי מנורה מבטחים, בעוד שהמחצית הראשונה של השנה הראתה צמיחה של 49% במדד השבבים SMH ומדד התוכנה IGV צמח רק ב־7%, התמונה התהפכה בחציון השני, כאשר מניות השבבים התרסקו ומדד SMH צנח ב־4%, בעוד שמדד התוכנה IGV צמח ב־21%.

גלעד קייזר, מנהל מניות חו"ל במגדל ביטוח ופיננסים, מסמן את המהפך שחל באמצע השנה דרך הפערים שהצטמצמו בין מדד השבבים MVSMHTR של חברת סולאקטיב, המהווה את הבסיס לתעודת הסל הפופולרית SMH, לבין מדד התוכנה SPNASEUT של חברת S&P.

לדבריו, "הפער בתשואה בין המדדים שהגיע לשיא של כ־50% באמצע השנה לטובת סקטור השבבים, הצטמצם ל־10% במהלך החציון השני. השקות מוצרים של חברות התוכנה הגדולות מראות סוף סוף פתרונות רלוונטיים שמשתמשים ב־AI ומסייעים להתייעלות של ארגונים ויכולים אף להחליף עובדים אנושיים, כמו "קו־פיילוט" של מייקרוסופט או תוכנת ניהול לקוחות (CRM) של סיילספורס הנקראת אייג'נטפורס".

חרב פיפיות למדדים

ניר אורגד, אנליסט מניות חו"ל במערך הייעוץ בבנק לאומי, מגלה כי מי שהשקיע בתחילת 2024 בתחומי טכנולוגיה אחרים שאינם בהכרח בתחום השבבים, היה יכול לייצר תשואה גבוהה יותר: "תעודת הסל XLC שעוסקת בתקשורת וכוללת מניות כמו אלפאבית , מטא  ונטפליקס , עלתה ב־38%. בין השאר בשל חשיפה גבוהה לעלייה המרשימה של מניות מטא (75%) ונטפליקס (88%).

"שתי המניות האלה שמהוות 27% מהתעודה, העלו את המדד מעלה. גם מי שהשקיע בתחום התשלומים עם תעודה בשם IPAY עשה 31% מאז תחילת השנה, עם חשיפה לחברות כמו פייפאל, ויזה, קוינבייס ובלוק, חלקן חברות עם נגיעה לשוק הקריפטו שחווה עליית ערך בשל בחירת טראמפ לנשיאות".

בין מדדי הטכנולוגיה שאיכזבו השנה ניתן למצוא את מדד הרובוטיקה והבינה המלאכותית ROBT שעלה רק ב־4%, מדד הענן של Global X עלה ב־11% ומדד הסייבר HACK שעלה ב־27%.

לקראת 2025, נדמה שמצבן של המניות של הענקיות דומיננטי מתמיד – כאשר כוחן של המניות הקטנות והבינוניות הולך וקטן. מדדים של חברות קטנות כמו מדד הראסל או מדד החברות הקטנות בנאסד"ק השיגו שיעורי צמיחה קטנים של 16% ו־25% בהתאמה. "אם בעבר החברות הקטנות יותר היו זוכות לפרמיה משמעותית, המשקל עבר לחברות הגדולות", אומר אורגד.

החשיפה הגבוהה למניות אנבידיה ומיקרוסופט  עשויה להיות חרב פיפיות עבור אותם המדדים, במידה ואלה יובלו ירידה אם תיווצר התקררות בביקוש לשבבים ושירותים בתחום. נוסף על כך, המדדים נותנים חשיפה למניות בעלות תמחור גבוה מאוד, כך שאלה עשויים לספוג טלטלה אם יתרחשו ירידות בשווקים בשנה הבאה.