המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה לפני כשבוע לקדם תוכנית להקמת מתקנים של חקלאות וחשמל סולארי (אגרו-וולטאים). אך במקביל, נשמעת ביקורת בשטח על מספר רב של פיילוטים אגרו-וולטאים אחרים שהיו אמורים לייצר את בסיס הנתונים ליצירת מתווה להקמת מתקנים מסחריים בישראל, ושמחכים כבר יותר משנתיים לאישור המועצה.
מתקנים אגרו-וולטאיים מאפשרים הפקת אנרגייה מאור השמש. בניגוד לפאנלים סולאריים שתופסים שטח רב שבו לא ניתן לבצע שימוש נוסף, מתקנים אגרו-וולטאיים מאפשרים דו- שימוש בקרקע, והמשך הפעילות החקלאית.
התוכנית שמקודמת
על פי המועצה, התוכנית תייצר מסגרת תכנונית, שתקדם הקמה של מתקנים אגרו-וולטאים המשלבים ייצור חשמל סולארי למען עיבוד חקלאי מיטבי, תוך בחינת היבטים של סביבה, נוף וכן היבטים חקלאיים.
החלטת המועצה, שתביא לכך שהתוכנית תעבור להערות הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור, נוצרה במטרה לקדם את ישראל בתחום הדו-שימוש, שעומד בחזית השימוש באנרגייה סולארית. הדו-שימוש הוא מושג טכנולוגי, שעוסק בשילובן של מערכות סולאריות במבנים ומתקנים אחרים, דוגמת בתים, שדות, כבישים ועוד.
זאת, מתוך תפיסה ששואפת לנצל כמה שיותר שטח לאנרגייה סולארית, מבלי "לשרוף אותו" על שדות סולאריים בלבד. בתוך תחום זה נמצא גם התחום האגרו-וולטאי (חקלאי-סולארי) שנתפס כיום כבעל פוטנציאל רב בעולם וככזה שישראל, המשלבת אקלים שמשי עם חקלאות ענפה, יכולת להוביל בו. בדרך זו יוכל לסייע לה לעמוד ברף שהציבה לעצמה הממשלה, להגיע ל-30% מצריכת האנרגייה שלה מאנרגיות מתחדשות עד 2030.
האתגר הגדול של התחום האגרו-וולטאי הוא למעשה הסימביוזה – לייצר שילובים חכמים של לוחות סולאריים ותוצרת חקלאית, שמצד אחד לא יפגעו בתפוקה החקלאית אך עדיין יהיו כלכליים ומשתלמים אנרגטית. לצורך כך, מגוון חברות בעולם ובמיוחד באירופה, נמצאות במרוץ למציאת השילובים המתאימים, שיאפשרו פריצת דרך משמעותית ויהפכו את התחום לרווחי.
עיכוב בפרויקטים אגרו-וולטאים אחרים
מנגד, פרוייקטים ניסיוניים רבים בתחום תקועים. ב-2021, משרדי האנרגייה והחקלאות פרסמו קול קורא להקמת פיילוטים אגרו-וולטאים, שהיו אמורים לייצר את בסיס הנתונים ליצירת מתווה להקמת מתקנים מסחריים בישראל. לקול הקורא הוגשו כ-170 חלקות, מתוכן 140 נבחרו.
מנהל התכנון בחר לקדם תוכנית מתאר ארצית ברמה מפורטת, עם שרטוטים לכל פיילוט. מצב שגרם, לטענת חלק מהיזמים, לעיכוב של יותר משנתיים. רבות מהחברות נטשו את הפיילוטים והתקדמו ליישום מסחרי בגלל הימשכות התהליכים.
לבסוף, כאשר התהליך הסתיים והתמ"א אושרה התברר שלא נותר מקום ברשת החשמל העמוסה על מנת לחבר את הפיילוטים וכיום, מתוך 140 החלקות שאושרו – רק תשע חוברו. בשוק מאשימים את מנהל התכנון במהלך התמ"א שהיה יכול להיות מוחלף בתקנות ייעודיות, ואת רשות החשמל אשר לא הסכימה לתעדף את חיבור המתקנים בהגרלה על המקום הנותר בראש שחח"י (חברת החשמל לישראל) ניהלה בתחילת 2024.
על פי גורמים בשוק גם התמ"א הנוכחית עשויה להתעכב בשנה וחצי או יותר, מתוקף מורכבותה והצורך לשמוע התנגדויות והערות מהציבור וכך יתעכב היישום המעשי של התחום עוד שנים קדימה. עד כה, קודמו כ-40 תוכניות מסחריות מול ועדות התכנון והחשש שכעת הוויכוחים על נוסח התמ"א יעכבו את הדיונים בוועדות התכנון.
יו"ר מטה התכנון הלאומי ויו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, הרב נתן אלנתן: "המעבר לאנרגייה מתחדשת הוא צו השעה, ואנו פועלים לאזן בין צורכי האנרגייה לבין השמירה על הקרקע והחקלאות. האגרו-וולטאי הוא ביטוי מובהק לחשיבה תכנונית יצירתית שמחברת בין קיימות סביבתית, ביטחון תזונתי ועצמאות אנרגטית. מדובר במהלך שימנף את ההתיישבות החקלאית ויעניק רוח גבית למשק החשמל הישראלי".
מנכ"ל מנהל התכנון, רפי אלמליח: "תכנון מתקנים אגרו-וולטאיים מהווה נדבך חשוב בשילוב בין פיתוח כלכלי וסביבתי. אנו רואים בכך מנוע צמיחה לאזורי הפריפריה ודרך חכמה לנצל את הקרקע בצורה אחראית. נמשיך לקדם פתרונות תכנוניים שישרתו את האינטרס הלאומי תוך שמירה על החקלאות וניצול יעיל של משאב הקרקע".
