ועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון ובניין הכוח בצה"ל הגישה הערב (שני) את הדו"ח המסכם שלה לראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון, בסיכומו היא ממליצה על הגדלה זמנית של תקציב הביטחון ב-9 מיליארד שקלים לשנה הקרובה, והגדלות נוספות בשנים הקרובות, שיעמדו על 9-15 מיליארד ש"ח נוספים בכל אחת מ-5 השנים הבאות.
הוועדה שמורכבת מבכירים לשעבר בתחומי הכלכלה ובניין הכוח בצה"ל, הגישה את הדו"ח שמתמקד בבניין הכוח בעיקר אל מול המעגל השלישי (איראן) ובחיזוק כוח האדם בצבא הקבע, אך שם משקל תקציבי מועט יחסית על מספרי המשרתים הנדרשים בסדיר ובמילואים, ובהתמודדות הקרקעית עם איומי הטרור במעגלים הקרובים של איו"ש ועזה.
הוועדה מגישה את הדו"ח הסופי שלה 5 חודשים בלבד לאחר שמונתה, ולמעשה מהווה את הגורם שממליץ על התוספת הנוכחית לתקציב הביטחון עם העברתו בימים אלה. את המלצות הביניים שלה, שהיוו מצע לדיון על תקציב הביטחון, הוועדה התבקשה להגיש חודשיים בלבד לאחר שכונסה.
פרופ' יעקב נגל, ראש הוועדה לתקציב הביטחון ובניין הכוח (צילום: מעיין טואף/לע"מ)
"אנחנו ידענו במשך שנים שאיראן זה האיום הגדול ביותר עלינו, גם באופן ישיר וגם באמצעות שלוחיה", אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו עם קבלת הדו"ח. "אנחנו דאגנו כמובן לפגוע בציר הזה, פגיעה קשה מאוד. אבל אנחנו עדים לכך שהוא עדיין קיים, ושכוחות נוספים נכנסים לשטח, ואנחנו צריכים להיות תמיד ערוכים לקראת הבאות".
הרתעה, התעצמות והתמודדות מול איראן
הוועדה הציבה סדר עדיפויות להשקעה בתכנית הרב שנתית שהציגה, בראשם מרכיב "ההון האנושי", כלומר חיילי החובה, הקבע, המילואים ועובדי צה"ל ומשרד הביטחון. למרות המקום המכובד בו זכו, הוועדה ממליצה דווקא להפחית את האחוז המושקע בכח אדם בתוך תקציב הביטחון.
חלק עיקרי בדו"ח מדבר על ההתמודדות עם המעגל השני והשלישי, כלומר איומים שנמצאים במרחק שמעבר לגבולות הקרובים, שנמצאים במקום השני בסדרי העדיפויות. העיקרי שבהם הוא איראן. הוועדה ממליצה לחזק את תשתיות המודיעין מול איראן ושלוחותיה, ולשים דגש על מבצעים יזומים ועל בידוד הזירות כדי להצליח לפעול במספר זירות בו זמנית.
חלקים נוספים (לפי סדר העדיפויות מבחינת הוועדה) הם ההגנה האווירית, הגנה בגבולות, מלאים, כשירויות וחיזוק התמרון, עצמאות חימושית, תשתיות קריטיות וחיזוק העליונות הטכנולוגית; ורכיבים אחרים כמו תקשוב, מודיעין, סייבר ועוד.
לפי חברי הוועדה, שירות חובה שווה לכלל האזרחים הוא עקרון מכונן בחברה הישראלית, כלל אזרחי המדינה הם שווי זכויות וחובות ונדרשים לשאת בנטל השירות. הוועדה ממיצה לקיים את השינוי הנדרש בהדרגה ובהתאם ליכולות הגיוס של צה"ל. הם ממליצים להאיץ מאוד את מימוש הארכת משך שירות החובה ל-36 חודשים, וכן להקים מסגרות מבוססות קבע קצר לצורך הפחתת העומס על מערך המילואים. "זה דבר הרבה יותר זול ממילואים", אמר נגל.
אחד מעיקרי הדו"ח מדבר על "מעבר מתפיסת "הכלה" והגנה לתפיסה של "מניעה" ומוכנות, לצד בניית יכולות לתגובה מיידית ולעתים אף לא פרופורציונאלית", נכתב ברמיזה אפשרית לנושא תפיסת הביטחון הישראלית, שנוסדה על 3 רגליים: הרתעה, התרעה והכרעה, אליה נוספה רגל נוספת של הגנה לפני כ-25 שנה. תא"ל (מיל') פרופ' יעקב נגל, שעומד בראש הוועדה, הכחיש כי מדובר בצמצום הצד ההגנתי בתפיסת הביטחון לטובת הצד ההרתעתי.
מאיפה הכסף?
לפחות 52% מתקציב הביטחון מושקע כיום בהיערכות לפעולה מול המעגל השלישי ובהגנה אווירית (26% כל אחד), ובאחוזים נמוכים משמעותית חלקים כמו מלאי וכשירות (13%), הגנת הגבולות (4%) או עצמאות חימושית וטכנולוגית (1%).
חברי הוועדה לתקציב הביטחון ובניין הכוח שהציגו את הדו"ח (צילום: מעיין טואף/לע"מ)
לפי המלצות הוועדה, יש צורך להגדיל את ההיערכות להתמודדות עם המעגל השלישי ל-29%, את ההגנה האווירית ל-20%, את הגנת הגבולות ל-6% ואת העצמאות החימושית ל-6%. הדברים ייאלצו לבוא על חשבון ההגנה האווירית שתרד ל-20%, ההשקעה בכח האדם שירד ל-15%, ושל המלאים והכשירות ל-19%.
למרות ההמלצה על הוספה של 9 מילארד לתקציב הביטחון השנה, הוועדה מציעה ש-3 מתוך ה-9 מיליארד יגיעו מתוך תקציב של 16 מיליארד ש"ח שכבר אושרו לבט"ש מוגבר. בנוסף, הוועדה ממליצה כי לאחר תום המלחמה המדינה תידרש לפעול לייצוב שיעור החוב מהתוצר ובהמשך העשור הקרוב גם לפעול להפחתתו.
בהמלצות על המקורות התקציביים, מבחינת יעד הגירעון, לפי הוועדה ייתכן כי התכנית תדרוש העלאה של יעד הגירעון ב-0.5%, וממליצה שבכל אופן לא להעלות מסים נוספים, מעבר לאלה שנקבעו לאחרונה. מימון חלק מהתוספת של שנת 2025 תוכל להיות גם מתוך הרזרבות בבסיס התקציב, וכן חלק ניכר מהמימון בשאר שנות התכנית ימומן מהצמיחה לפי הצפי של בנק ישראל, וכן ממקורות אחרים.
"המערכה מוכרעת כבר בשלב של בניין הכוח"
לפי גורם בוועדה, אין צורך לתקצב את צה"ל יותר מהאיום הנשקף על מדינת ישראל, כי הדבר יכול להיות בזבוז של כספי ציבור, ולכן בוועדה הגישו המלצות לפי הנדרש לשיטתם, מבלי להביא לחימוש יתר ובזבוז של כספים יקרים מחד, ומבלי "להתקמצן" ולסכן את ביטחון המדינה מאידך.
"המערכה מוכרעת כבר בשלב של בניין הכוח", אמר ל'דבר' חבר הוועדה אלוף במיל' יעקב עמידרור, אמירה עליה חזר גם ראש הוועדה נגל. "וככלל בניין כוח נעשה אל מול איומים, אבל הוא חייב להיעשות גם ביחס להזדמנויות. אם נניח יש פיתוח טכנולוגי שיאפשר לנו להקדים איום משמעותי, אנחנו רוצים את הפיתוח הזה, גם אם אני לא יודע בדיוק אם יש אותו או עומד להיות אותו לאויב א' או לאויב ב', או מתי בדיוק אשתמש בו, אבל אני יודע שככלל הוא פיתוח שיעזור לי כצבא, אני אשקיע בו".
הוועדה ממליצה בדו"ח לחמש את צה"ל בתקציבים שמסתכמים במיליארדים רבים של שקלים, לבנות מתקנים תת קרקעיים שיהיו עמידים בפני התקפות טילים מהסוגים שמפותחים באיראן, צפון קוריאה ומדינות נוספות. בנוסף ממליצה הוועדה להגדיל את הצבא בעשרות אלפי חיילים נוספים. ההגדלה המשמעותית בתקציב הביטחון תצריך כמובן הגדלה של תקציב המדינה – וגם של הגירעון.
הוועדה התכנסה לראשונה באוגוסט 2024, לפני כ-5 חודשים, ובהמלצות הביניים שלה מאוקטובר 2024, צוינו שורת המלצות שמתמקדות בצורך להגדיל את ההצטיידות בתחום החימושים והכלים הממוגנים ביבשה ובזרועות הים והאוויר, וכן המלצות הנוגעות לבניין הכוח האנושי ולאחריות המדינה למשרתים, עם המלצה להגדלה משמעותית של התקנים באגף השיקום במשרד הביטחון, בשל מספר הפצועים הגבוה במלחמה.
לפי המלצות הוועדה יש צורך להרחיב את רכש החימושים, להצטייד באופן נרחב בטילי יירוט לשימוש מערכות ההגנה האוירית כמו מערכת החץ שפועלת מחוץ לאטמוספירה ומתמודדת עם טילים בליסטיים ארוכי-טווח; קלע דוד שמתמודדית עם טילים ארוכי-טווח בעיקר בתוך האטמוספירה; ומערכת כיפת ברזל, המתמודדת עם טילים ורקטות בטווח קצר יותר. בנוסף, לפי הוועדה יש להצטייד גם במיירטים משוטטים, שנועדו לפגוע בטילים וכטב"מים דרך שליטה של מפעיל בקרקע, המכוון אותם לפגיעה במטרה הנעה גם אם חמקה מהמכ"ם או שינתה את מסלולה. מרבית המיירטים המדוברים מיוצרים בישראל, אך במקביל לפרסום המלצות הביניים באוקטובר, ועם ההיערכות לתגובה איראנית, בישראל נפרסו גם סוללות THAAD אמריקאיות, שמיוצרות בארה"ב ומתופעלות בידי חיילים אמריקאים, אך כפי הנראה מדובר במענה זמני למחסור במיירטים.
