משפחתו של גבר בן 82 המתואר כ״מסתגר״, שהעביר את ביתו בשווי 840,000 דולר למלצרית אוקראינית צעירה שהתיידד איתה בבית הקפה המקומי לפני מותו, פתחה במאבק משפטי נואש להשבת הנכס.
ריצ'רד ג'וי, אספן אקסצנטרי של פריטי זיכרון צבאיים, נפטר במאי 2018 לאחר שחי את כל חייו בבית המשפחה בהילסייד גארדנס, הארו, בצפון-מערב לונדון. הקשיש, שתואר על ידי משפחתו כ״מסתגר״, מעולם לא התחתן או הביא ילדים לעולם, ובילה את רוב זמנו בספרייה המקומית או בהרחבת אוספו של מטבעות נדירים ומדליות צבאיות.
פחות משנתיים לפני מותו, הוא העניק את ביתו למריה רומנישין, מלצרית אוקראינית בת 38, שהכיר בזמן שעבדה בבית הקפה המקומי שלו ב-2011. גב' רומנישין טוענת שנוצר קשר הדוק בינה לבין מר ג'וי, שביקר בבית הקפה "The Upper Crust" בהארו שלוש פעמים בשבוע.
היא מספרת שהקשיש, אותו פגשה לראשונה ב-2011, בסופו של דבר ביקש ממנה לעבור לביתו יחד עם בעלה ובנותיהם כ״משפחה המאמצת״ שלו. גב' רומנישין טוענת שהוא החליט להעניק לה את הבית ב-2016, כאשר "דחף" לידיה את מסמכי הבעלות על הנכס ואמר: "הבית הוא שלך. אני רוצה שתשמרי על הבית". למרות זאת, היא ומשפחתה עברו לגור בבית רק באפריל 2017.
היא גם סיפרה לבית המשפט המחוזי במרכז לונדון שמר ג'וי רצה להוריש לה טבעת יהלום בצוואתו חמש שנים קודם לכן, בנובמבר 2011, זמן קצר מאוד לאחר שנפגשו.
הנכס נמצא כעת במרכזו של מאבק משפטי מר, כאשר גב' רומנישין נתבעת על ידי בן דודו של מר ג'וי ומבצע הצוואה שלו, מרטין לארני, הנאבק להשיב את הבעלות על הבית למשפחה. הוא טוען שמתנת הנכס ב-2016 אינה תקפה כיוון שמר ג'וי היה חלש מדי מבחינה מנטלית כדי להבין באופן מלא את מעשיו באותה עת.
גב' רומנישין נלחמת בתביעה המשפטית, ועומדת על כך שחברה הקרוב ידע מה הוא עושה. היא טוענת שהקשיש היה חד מספיק כדי לעקוב אחר עלילות מורכבות בסדרה "שרלוק" של בנדיקט קמברבאץ' וגם לשחק שחמט עם בתה, שעבורה הפך לדמות של "סבא".
בישיבה בבית המשפט המחוזי במרכז לונדון, השופט סיימון מונטי שמע כי מר ג'וי מעולם לא הקים משפחה משלו וחי את כל חייו בבית הוריו בהילסייד גארדנס, שם צבר "הר של ספרים" והשאיר את חדר הוריו הישן ללא שינוי. על פי צוואה שנחתמה ב-2011, רוב הונו, כולל הבית, היה אמור להתחלק בין בן הדוד מר לארני, אמו דורין לארני, וחבר שאינו מעורב במקרה. אך לאחר מותו, התברר שב-2016 הוא חתם על מסמך המעניק את הנכס לגב' רומנישין.
בשבוע שעבר, עורך הדין של מר לארני, אנדרו ניקלין, טען כי מר ג'וי לא היה בעל כשירות לקבל החלטה כה גדולה בשלב זה של חייו. עורך הדין אמר כי מר ג'וי היה "פגיע עם ליקוי קוגניטיבי ברור" ו"תלוי" בגב' רומנישין, שעברה לגור בביתו עם משפחתה לאחר שהפכו לחברים בבית הקפה.
במתן עדותה, גב' רומנישין, כיום מתלמדת בתחום הקוסמטיקה, הסבירה כיצד הכירה את מר ג'וי ב-2011 בזמן ששירתה אותו בבית הקפה, שם הכירה אותו כ"לקוח מכובד ובעל מוניטין". לאחר תקופה בבית החולים, היא הציעה לעזור לו בקניות או במטלות מזדמנות, אך החלה לעזור לו באופן קבוע יותר ככל שחלפו השנים.
מר ג'וי "עודד שוב ושוב" אותה ואת משפחתה להתיישב איתו, אמרה, כשאמר לה: "משאלתי היא שזה יהיה בית המשפחה שלך". היא סיפרה לבית המשפט שבסופו של דבר עברה לגור עם משפחתה למרות הסתייגויותיה מצעד כה גדול, שאילץ אותה לנטוש תוכניות קודמות לעזוב את לונדון ולקנות בית.
"התפתחה ידידות לאורך זמן שהתפתחה ליחסים משפחתיים ואחרי כמה שנים – לבקשתו ובעקבות התעקשותו של המנוח – באפריל 2017 היא עברה לנכס יחד עם (בעלה) וסיל ובתה", אמרה עורכת הדין שלה, לין קונסל. "הם וילדיהם הפכו למשפחה המאמצת של המנוח והם גם סייעו לו וטיפלו בו, אך אף אחד מהם לא היה מטפל בתשלום ומעולם לא דרשו או קיבלו כסף עבור הטיפול והסיוע שלהם".
גב' רומנישין התייחסה לקשיש "כאל דוד", בעוד בתה ראתה בו "דמות של סבא" – והוא עדיין היה חד מנטלית מספיק כדי לקבל החלטות גדולות, המשיכה עורכת הדין. "אין דבר ברשומות רופא המשפחה המראה שהוא סבל מדמנציה, או עבר חקירה כלשהי של דמנציה או נרשמו לו תרופות למצב זה," אמרה גב' קונסל, בעוד שהוא גם היה מסוגל "לנווט בהצלחה בטיולים מחוץ לבית ולחזור בבטחה".
"המנוח שיחק שחמט עם בתה הבכורה של גב' רומנישין לפני ואחרי מתן המתנה… והוא גם צפה והיה מסוגל לעקוב אחר פרקים של 'שרלוק' בטלוויזיה", הוסיפה.
גב' רומנישין אמרה לשופט שבאביב 2016, מר ג'וי "דחף" לידיה את מסמכי הבעלות על הנכס ואמר: "הבית הוא שלך. אני רוצה שתשמרי על הבית". היא אמרה שמר ג'וי פשוט אמר לה, "יש לי מתנה בשבילך," לפני שהציע לה את המסמכים, ולכך היא השיבה: "אל תדאג, אני אשמור עליו היטב בשבילך".
"הוא קיבל והרגיש את הטיפול, האהבה והחיבה ממני וממשפחתי", אמרה. "הייתה רמה גבוהה מאוד של אמון בינינו". היא אמרה שכבר בתחילת חברותם, בנובמבר 2011, מר ג'וי רצה לתת לה טבעת יהלום בצוואתו, ואמרה לשופט: "הוא אמר לי 'מאריה, האם אני יכול לקבל את שמך וכתובתך?' – שהיה מפתיע, אבל הוא אמר שהוא רצה לשים משהו בשבילי בצוואה שלו אבל לא הזכיר מה זה היה".
אך עורך הדין של מר לארני הציע שב-2016 מר ג'וי לא היה במצב לחתום על מסמכים משפטיים מורכבים, וטען: "המנוח היה פגיע עם ליקוי קוגניטיבי ניכר ועל פני הראיות הרפואיות שהוצגו, חסר כשירות". למרות שהוא מקבל שהיחסים בין מר ג'וי למשפחתה של גב' רומנישין עשויים היו לכלול "טיפול וחיבה", הוא אמר שהיא החזיקה ב"עמדת עליונות", שדרשה זהירות מרבית כדי להבטיח שהוא ידע מה הוא עושה בעת קבלת החלטות משפטיות.
עד 2016, משפחתה של גב' רומנישין תפסה "את רוב הבית", בעוד מר ג'וי חי בחדר אחד, טען מר ניקלין, ועד יוני באותה שנה היא הפכה למיופת כוחו של הקשיש, "בשליטה על חשבון הבנק והכספים שלו". "המנוח היה תלוי בגב' רומנישין בכל הנוגע לחיי היומיום, קניות, בישול, תרופות ופגישות רפואיות", הוסיף.
במתן עדותה, בת דודתו של מר ג'וי בת ה-87, דורין לארני – שאמורה לרשת חלק מהבית אם המתנה תבוטל – תיארה את בן דודה הראשון כ"קצת מסתגר" שהייתה לו נטייה לבזבז את כספו. היא אמרה שאביו מנהל הבנק ניסה להשאיר לו כסף בנאמנות כי הוא "הוציא אותו כל כך מהר".
"הוא פשוט לא היה טוב עם כסף, לכסף לא היה ערך עבורו", אמרה לשופט מונטי, והוסיפה: "הוא היה מוציא 8,000 דולר על מטבע זהב ואז לא היה לו כסף שנשאר".
היא אמרה שהיא ובעלה עשו כמיטב יכולתם לשמור על קשר איתו, אך הקשר פסק אחרי 2012 כשגילו שאינם יכולים להשיג אותו יותר בטלפון. בשלב מסוים הם ביקרו אותו באופן קבוע, אך התקשו לבצע את הנסיעות בשל גיל מתקדם ובעיות בריאות, וב-2012 הם הפסיקו לקבל תשובות למכתביהם הקבועים. "אחרי 2012, לא היה לנו באמת שום קשר איתו", סיפרה לבית המשפט. משתמע מהעדות שהמשפחה חושדת שהופרד מהם במכוון.
מר לארני נאבק לבטל את מתנת הבית מ-2016, כך שניתן יהיה לכלול אותו בעיזבון ולחלק אותו על פי תנאי צוואתו מ-2011, שחילקה את רוב עיזבונו בין משפחת לארני וחבר ותיק של מר ג'וי, שאינו מעורב במקרה. בית המשפט שמע שעל פי הצוואה, אוסף הפריטים הצבאיים שלו נתרם למוזיאון המלחמה האימפריאלי, בעוד שחלק מאוסף המטבעות שלו נמכר כדי לשלם את הוצאות הלוויה שלו.
בהכחשת היעדר כשירותו, גב' קונסל אמרה לבית המשפט שגם בתקופה הסמוכה למותו "מר ג'וי הלך לפאב, למהמר, לחנויות דגים וצ'יפס וגם השתמש באוטובוס לבדו". היא הוסיפה: "בסוג של מערכת יחסים משפחתית אוהבת, נטען שהחוק חייב להיות איטי מאוד בפירוש מערכת היחסים לכזו שמחזיקה ביכולת להטיל השפעה שניתן לפעול לפיה".
"אפילו שבע שנים אחרי שהמנוח נפטר, גב' רומנישין עדיין מארגנת טקס זיכרון בכנסייה המקומית למנוח בכל חג המולד. היא גם מבקרת בקברו של המנוח, לפעמים עם אמה, ומניחה פרחים על הקבר. מר לארני אינו עושה אף אחד מהדברים האלה", היא סיכמה, בניסיון להדגיש את הקשר הרגשי העמוק שהיה לגב' רומנישין עם המנוח.
השופט צפוי למסור את פסק דינו בתיק במועד מאוחר יותר.
