הצבא לא ערוך לגיוס המוני של חרדים ובעצם לא רוצה בהם, כך טען שר המשפטים לשעבר חיים רמון ביום חמישי בפוסט שהעלה ל-X ועורר גלים. לפי הפוסט של רמון, הצבא לא ערוך לגיוס המוני של חרדים ובעצם לא רוצה בכך. את טענתו הוא סמך על נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת מתחילת אפריל שעסק בגיוס חרדים לצה"ל, כאשר בהמשך עלה במעריב מאמר פרי עטו בו חזר על הטענה.
גיוס תלמידי הישיבות לצה"ל הוא אחד העימותים החברתיים הממושכים והמתוחים ביותר בחברה הישראלית, שרק התעצם מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, והטענה הכללית שהעלה רמון נשמעת לא מעט. אך כאשר מתעמקים בדו"ח שהבא כתימוכין ובוחנים אותו לעומק, מגלים שהשר לשעבר בנה טיעון שגוי המבוסס על ניסוח מטעה של הדו"ח.
מי ומי ההולכים?
בדו"ח, שכותרתו "חייבי הגיוס בני 18 ושיעורי הגיוס לפי קבוצות אוכלוסייה", נכתב כך: "על פי נתוני אגף תכנון כוח אדם בצה"ל, מפרוץ מלחמת חרבות ברזל עד סוף פברואר 2024 הגישו 4,000 חרדים בקשות גיוס לצה"ל; 3,120 מהם נמצאו לא כשירים ממגוון רחב של סיבות (לרוב בשל אי-כשירות רפואית), ומקרב ה-880 שנמצאו כשירים, גויסו 540. באותה עת היו 66 אלף חרדים במעמד דחיית שירות מסיבת 'תורתו אומנותו'".
רמון העלה את הנתונים כלשונם והעלה את השאלה המתבקשת ביחס לנתון הבולט ביותר, 3,120 איש שנמצאו לא כשירים ולא גויסו אף לא כחיילים עורפיים: "האם הצבא הפסיק לגייס חיילים עם פרופיל נמוך ליחידות תומכות לחימה, למודיעין, להדרכה, למחשבים ולפיקוד העורף?"
אלא שפרט חשוב אחד שהושמט מהדו"ח הטעה את רמון. בהערות השוליים מפנה המרכז למקור עליו ביסס את המספרים כאמור: דבריה של סא"ל עדינה אבני, רע"ן תכנון כ"א סדיר באכ"א במסגרת דיון בוועדה לביקורת המדינה מפברואר. האמת התגלתה כשנכנסנו לפרוטוקול הדיון.
סא"ל אבני אכן הציגה שאותם 540 בני המגזר החרדי שהתגייסו לשירות חובה מ-7 באוקטובר ואילך. עם זאת, אותן 4,000 בקשות לגיוס אליהן התייחס רמון הן לשלב ב', מסלול שכולל טירונות של שבועיים ושירות מילואים בפיקוד העורף, המיועד לבני המגזר החרדי בני 26-49. מקרב המבקשים להתגייס בשלב ב', 880 היו כשירים לגיוס ו-600 אכן גויסו.
הניסוח הלא ברור של הדו"ח הטעה ככל הנראה את השר רמון וגרם לו לחשוב שמתגייסים הם מגויסים "רגילים" ולא בשלב ב'.
באותה ישיבה מדוברת, תהו גם חברי הכנסת אודות שיעור המגויסים הנמוך מקרב אותם 4,000 שביקשו להתגייס. אבני הסבירה: "יש מגוון רחב של סיבות [למעבר מ-4,000 ל-600], אחת מהן היא הכשירות הרפואית. הכשירות הרפואית – כל אחד שמתגייס לצה"ל נדרש לעבור בדיקות אם הוא בכשירות רפואית לשרת בצה"ל. בנוסף כמו כל המועמדים לגיוס נבדקים גם היבטים של ביטחון מידע וגם בהיבטים ברה"ניים (בריאות הנפש). עושים את כל הבדיקות שהאדם הזה שמועמד לשירות ביטחון יכול וכשיר לשרת בצה"ל גם בשירות חובה וגם בשירות מילואים".
לגבי השאלה של רמון, חלק מאותם פטורים דאגו להוציא בעבר פטור נפשי, כאשר למרבה האירוניה אותו פטור לא מאפשר להם להתגייס עכשיו גם אם הם מעוניינים לשרת כיום, כך שהם נפסלו מלשרת במתכונת כלשהי.
הטעות המרכזית בטיעון נעוצה באופי השירות. אותם תפקידים עורפיים עליהם מדבר רמון, או שדורשים הכשרה ארוכה אשר לא מתאימה לשלב ב', או שבצה"ל אין חוסר באותם מקומות – כך לגבי תפקידי הדרכה רבים למשל. צה"ל זקוק לחיילים נוספים רבים, המתגייסים לשלב ב', חלקם בני 40-50, לא ממלאים את הצורך הצה"לי ההכרחי ולכן התמה של רמון, לפיה זוהי ראיית הזהב לכך שצה"ל אינו מעוניין בגיוס חרדים בכלל משוללת קשר למציאות.
את הדיון בשאלה הזו בדיוק ניתן לראות בסרטון המצורף מתוך הישיבה המדוברת.
נמוך או גבוה
בחלק אחר בדו"ח, המתייחס לשיעור החרדים שהתגייסו לצה"ל רואים כי בשנת תשפ"ד גויסו 11,380, עלייה של קרוב ל-5 אחוזים ביחס לתשפ"ג, 10,855.
בדו"ח של מרכז המידע כי ייתכן שמספרם של הגברים החרדים בשכבת גיל זו גבוה מהמספר בתרשים, משום שחלק מהמוסדות החרדיים אינם מוכרים על ידי משרד החינוך, ואין נתונים רשמיים עליהם.
מאידך, עוד בינואר פרסמנו כי הנתונים עשויים להיות דווקא נמוכים בהרבה, כאשר לפי מחקר של ארגון "יוצאים לשינוי" 72% מהמתגייסים החרדים לצה"ל אינם חרדים, כאשר מבחינת צה"ל כל מי שלמד במוסד חינוך חרדי מגיל 12 עד 16 מוגדר כחרדי עם גיוסו, בלי קשר למצבו הנוכחי.
בסופו של יום לא חל שינוי אמיתי ביחס החברה החרדית לגיוס. ראיה לכך היה ניתן לראות בפגישה שנערכה בדצמבר בין הרב דב לנדו, מנהיגו הרוחני של הזרם ליטאי לבין אל"מ במיל' ארז אשל, במסגרתה ניסה האחרון לשכנע את הרב להביע תמיכה בגיוס לצה"ל ובתרומה למאמץ המלחמתי. במסגרת הפגישה הבהיר הרב שבעיניו הדבר היחיד אליו נדרשים בחורי הישיבות הוא לימוד התורה, לא לבקר פצועים, לא להשתתף בלוויות חללים וקל וחומר שלא להתגייס לצה"ל.
