ברקע הצהרותיו של ולדימיר פוטין על שימוש אפשרי בנשק גרעיני כנד אוקראינה, גנרל ג'ק קין, סגן ראש מטה צבא ארצות הברית לשעבר מסר ל"טיימס" כי: "הציר המתהווה של סין, רוסיה וצפון קוריאה יצר את 'האתגר החמור והמסוכן ביותר' עבור המערב מאז מלחמת העולם השנייה.
גנרל ג'ק קין, הוא אחד מאנשי הצבא המשפיעים ביותר בוושינגטון. כולם מבקשים את עצתו, כולל האיש שעתיד להיות הנשיא ה-47. כשדונלד טראמפ ניצח בבחירות ב-2016, הוא רצה שקין יהיה שר ההגנה שלו. אבל אשתו של קין נפטרה, והוא דחה את המשרה בעל כורחו.
כעת, כשטראמפ עומד לחזור לחדר הסגלגל, קין פרש את האתגרים שלפניו. המלחמה באוקראינה נמצאת בראש רשימת הסכנות לממשל טראמפ. "סין, רוסיה וצפון קוריאה פועלות יחד ביעילות. מה שקרה הוא שהם תפסו אותנו, ארה"ב, כחלשים ושאיבדנו את הרצון הפוליטי להתעמת איתם", אמר.
הוא הזהיר כי יהיה צורך לטפל בסכנה במהירות כאשר טראמפ ייכנס לשלטון בינואר. בשום מקום הציר של סין, רוסיה וצפון קוריאה מוגדר בצורה ברורה יותר מאשר במלחמה באוקראינה, שם נלחמים כעת אלפי חיילים צפון קוריאניים לצד חיילים רוסים נגד כוחות אוקראינים שכבשו שטח באזור קורסק במערב רוסיה.
"כרגע יש 10,000 חיילים צפון קוריאנים שהצטרפו לרוסים", אמר קין. "אבל האם יש לנו התחלה של צינור של חיילים צפון קוריאנים שמגיעים לתמוך ברוסיה, מדינה נוספת שנלחמת לצד רוסיה כדי לנסות ולהפיל את אוקראינה? זו ההסלמה הגדולה ביותר של המלחמה".
השיגור השבוע על ידי אוקראינה של טיל אמריקאי מסוג Atacms וטיל שיוט Storm Shadow של בריטניה לעבר רוסיה בפעם הראשונה, וירי של טיל בליסטי היפרסוני ניסיוני לטווח בינוני נגד אוקראינה כנקמה, העלו את רמות הסכנה של מלחמה עולמית פוטנציאלית.
קין נשאל האם יכול להיות הסדר שלום, שהובטח על ידי טראמפ, עם אווירה דלקתית שכזו מתגברת מיום ליום? והשיב: "פוטין מאיץ דברים. אני בעד משא ומתן עם פוטין. אבל אני לא חושב שהוא רוצה לנהל משא ומתן על עסקה, הוא רוצה את כל אוקראינה", אמר קין.
"עם זאת, יש לו אתגרים משמעותיים. הוא ניסה לכבוש את כל אזור דונבאס במזרח כבר שמונה חודשים, אבל היו לו רק הצלחות קטנות, ללא רווחים גדולים, והוא סובל מ-30,000 נפגעים מדי חודש. באוקטובר זה היה 57,000". הדגיש קין.
"יש לו גם בעיות ציוד משמעותיות. רוסיה איבדה כל כך הרבה טנקים וכלי רכב משוריינים אחרים שהבסיס התעשייתי שלו לא יכול לעמוד בקצב. אלפי כלי רכב נהרסו". הוסיף.
"כולם מקבלים תדרוכים מסווגים והם יודעים שמה שנדרש הוא תוצאה חיובית עבור אוקראינה, לכל הפחות, כשהמשא ומתן מתחיל. הלחץ על זלנסקי הוא עצום. לא מדובר בוויתור על 18 אחוז מהשטח שהרוסים תפסו, מדובר בחיי אדם. האוקראינים המתגוררים באזורים אלה יוכפפו תחת שליטה רוסית. זה מה שזלנסקי לא יכול להרשות לקרות. הוא צריך מינוף כדי שיוותר על פחות טריטוריה. לכן אנחנו צריכים לתת לו את כל מה שהוא צריך". הסביר קין.
כדי לעמוד באיום הגובר מהציר האנטי-מערבי החדש, קין צופה שינויים משמעותיים בפנטגון. כיו"ר משותף של ועדה של הקונגרס שבחנה כל היבט של אסטרטגיית ההגנה של הנשיא ביידן, קין השיג תובנה ייחודית לגבי האופן שבו נראה שהפנטגון לא הצליח להסתגל לעמוד באתגרים הביטחוניים החדשים: "בינתיים הצבא שלנו הוא הקטן ביותר שהיה מאז מלחמת העולם השנייה, חיל האוויר הוא הקטן ביותר מזה 40 שנה והצי שלנו, שצריך 360 ספינות, הוא משהו בשנות ה-290 הנמוכות ואין תקווה להתקרב אפילו למספר שאנחנו צריכים לעשר עד 15 שנים".
כל זה, אמר, אולי הותיר את המערב, ואמריקה בפרט, לא מוכנים להילחם בסכסוך עולמי. "היינו מוכנים כשהייתה לנו ברית המועצות, אבל האם אנחנו מוכנים עכשיו להתמודד עם מלחמה עולמית? לפנטגון יש הרבה עבודה לעשות.
"המלחמה באוקראינה הייתה שיעור למידה חשוב. כשאנחנו עושים משחקי מלחמה עכשיו עם סין בראש, אנחנו מגלים שמערכות הנשק המרכזיות נגמרות לאחר שבועיים או לכל היותר בעוד מספר שבועות. אנחנו עלולים להפסיד, את זה צריך לתקן".
לדבריו, "אנחנו בודקים, בודקים, בודקים הכל וזה נגרר. זה לוקח יותר מדי זמן. אם לא נשנה את הנוהלים העסקיים בפנטגון כל תוספת בתקציב הביטחון בממשל הבא פשוט תבזבז".
בסיום דבריו, הדגיש: "אוקראינה הצליחה לגרום נזק רציני לצי הרוסי רק על ידי פיתוח ופריסת נשק כגון מל"טים תת-מימיים והם עשו זאת במשך זמן קצר מאוד. אנחנו צריכים לקנות מערכות נשק בכמויות גדולות. אנחנו לא יכולים לחכות שנים כדי להעביר אותם לקונגרס. צוות טראמפ מעלה שמות מסוג האנשים שיהפכו את העניינים".
