שנת תשפ"ד הייתה אחת השנים הקשות והמאתגרות ביותר לחקלאות הישראלית. השנה שהחלה באסון ה-7 באוקטובר, המשיכה בירידה תלולה במספר הידיים העובדות ובפגיעות בשטחי הגידול כתוצאה מירי בדרום ובצפון ושטחי חקלאות שהגישה אליהם עדיין אסורה. תנאי מזג האוויר השנה היו גם הם מהקשים והמאתגרים ביותר לגידול חקלאי. בדומה לשנים האחרונות, התאפיינה תשפ"ד בריבוי מקרי קיצון שגרמו לנזקים גדולים תוך זמן קצר.
הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות (קנט) פיצתה במהלך השנה האחרונה את חקלאי ישראל בכ-410 מיליון שקלים על מפגעי מזג האוויר לגידולים השונים. לפי נתוני קנ"ט מדובר בגידול של כ-5% ביחס לשנת תשפ"ג. סכום זה כולל רק את הנזקים שנגרמו לגידולים כתוצאה ממזג האוויר, ללא חישוב הנזקים שנגרמו כתוצאה מהמלחמה. "השנה האחרונה חייבת להדליק את כל הנורות האדומות של מקבלי ההחלטות", מסר שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט. "ביטחון המזון הטרי הוא לא דבר מובן מאליו".
במהלך החורף האחרון נגרמו נזקים לגידולים החקלאיים בעיקר כתוצאה מאירועי קיצון של ברד וגשמים עזים שיצרו הצפות ופגעו בצמחים. היקף הפיצוי עבור נזקי החורף מסתכם ביותר מ-150 מיליון שקלים. גם הקיץ השנה היה מהחמים ביותר שנמדדו במאה האחרונה. חודש יוני היה החם ביותר מאז החלו המדידות בארץ ישראל, והטמפרטורות הממוצעות היו גבוהות ב-3 מעלות צלזיוס מהממוצע הרב-שנתי, והגיעו לשיא של 48.1 מעלות צלזיוס בעמק הירדן. גם במהלך הלילות נמדדו טמפרטורות גבוהות במיוחד, שהגבירו את עומס החום על הגידולים באופן קיצוני. לפי נתוני קנט, הפיצוי למגדלים בענפי החקלאות השונים, על נזקי החום בחודש יוני בלבד, הסתכם ביותר מ-30 מיליון שקלים.
מטע ברמת הגולן שנפגע מברד (צילום: רז ליבנה)
על רקע הנזקים הכבדים שנגרמו למשקים במהלך השנה, בקנט הושם דגש על זירוז הליכי הערכת הנזקים ותשלום הפיצויים לחקלאים. מעריכי הנזקים של החברה הגיעו לכל השטחים שניזוקו, למרות מצב הלחימה. יחד עם זאת, בקנט מציינים נקודת אור חיובית השנה, והיא היקף ההתנדבות העצום של תושבי ישראל למען החקלאים. במהלך השנה, ובמיוחד בחודשים הראשונים של המלחמה, עשרות אלפי ישראלים בכל הגילאים, יצאו להתנדב בשדות ולסייע לחקלאים בעבודות השונות.
מעבר לעזרה הכלכלית שבחלק מהמקרים הצילה את הגידולים, מדובר בחיבוק חם והוקרת תודה לה זכו השנה החקלאים. נקודה אופטימית פחות היא תחזית מזג האוויר הצפויה בחורף הקרוב, שפרסם לאחרונה השירות המטאורולוגי ולפיה החורף צפוי לעמוד השנה בסימן התגברות מקרי הקיצון, סופות ומטחי גשם שעלולים להביא לפגיעה קשה בגידולים החקלאיים.
מסיכום נתוני קנט עולה שעיקר הנזק בשנה החולפת ספגו גידולי הירקות. בין הגידולים שנפגעו במיוחד: אבטיח, מלון, תפוחי אדמה וגידולי ירקות לתעשייה כגון עגבניות, תירס ושעועית. הפיצוי למגדלי ירקות נאמד ביותר מ-116 מיליון שקלים. עיקר הנזקים נגרמו כתוצאה מהחום הכבד ששרר בישראל החל מסוף אפריל ועד לסוף יולי.
מגדלי הפירות ספגו גם הם נזקים כבדים: מטעי מנגו נפגעו כתוצאה ממכות חום, מטעי דובדבן, אפרסק ונקטרינה נפגעו מברד ומטעי שקדים סבלו מחוסר יבול כתוצאה מתנאי אקלים קשים. הפיצוי למגדלי הפירות במהלך השנה החולפת מסתכם בכ-60 מיליון שקלים. לכך נוספים הנזקים לענף האבוקדו, שהוא בעיקרו מוטה ייצוא. חלק מהנזקים נגרמו עקב חום וסערה, אך עיקר הנזקים נגרמו עקב תנאי אקלים קשים שפגעו ביבולים הפיצויים למגדלי האבוקדו הסתכמו בכ-26 מיליון. יחד עם זאת, מגדלי האבוקדו בנגב המערבי מדווחים על יבול שיא בעונה הנוכחית.
מכות חום באבטיח, צילום מחודש יוני 2024 (צילום: גיל גולומב)
נזקים משמעותיים נגרמו במהלך השנה גם לגידולי ההדרים (למעלה מ-12 מיליון שקל) והבננות (כ-6 מיליון שקל). למגדלי הכותנה נגרמו השנה נזקים כבדים בהיקף של כ-14 מיליון שקלים, סכום שיא שלא זכור כמותו בענף מזה שנים רבות. עיקר הנזק נגרם משרב בשלהי עונת הגידול הקודמת וגשמי סתיו מוקדמים שפגעו באיכות הכותנה. ענף גפן היין ספג נזקים כבדים עקב ברד אביבי וחום במהלך הקיץ. זו השנה השנייה ברציפות שהענף מתמודד עם נזקים בהיקף כזה. הפיצוי למגדלי גפן היין השנה מוערכים בכ-13 מיליון שקלים. לאתגרי מזג האוויר שאיתם התמודד הענף נוספו גם אתגרי המלחמה: חלק מחלקות הענבים ליין עמדו השנה במוקד שטחי האש בצפון, ולחלקן הגישה עדיין אסורה.
את מגדלי הפלחה (גידולי שדה) פיצתה קנט בסכום שיא של כ-45 מיליון שקלים, מתוכם כ-30 מיליון שקלים שולמו במסגרת ביטוח הכנסה באזורים הדרומיים שסבלו מבצורת קשה. לעומתם, משקים חקלאיים בגליל סבלו מעודפי מים קיצוניים.
גם מגדלי הבקר והצאן נפגעו
משבר האקלים וההתחממות הגלובלית הביאו גם לפגיעה קשה בחקלאות בעלי החיים. בין היתר גורמת ההתחממות להתפרצות מחלות שונות. הפיצוי לחקלאים בענף הלול, שלוליהם נפגעו ממחלות במהלך השנה האחרונה, הסתכם ביותר מ-50 מיליון שקלים. מגדלי הבקר והצאן פוצו על נזקים ביותר מ-25 מיליון שקלים וחקלאים בענף המדגה פוצו ביותר מ-10.5 מיליון שקלים.
תופעות הקיצון של מזג אוויר, כמו רוחות עזות ושיטפונות פגעו לא רק בגידולים עצמם אלא גם בתשתיות החקלאיות. מנתוני קנט עולה שבמהלך השנה החולפת פיצתה החברה את המגדלים השונים בקרוב ל-3 מיליון שקלים בעקבות התמוטטות חממות ובתי גידול.
מנכ"ל קנט שמוליק תורג'מן מסר: "בשנה האחרונה היינו עדים לשילוב של שתי תופעות שפגעו בהיקפי התוצרת החקלאית המוצעת לציבור. מבחינת מזג האוויר היינו עדים להתגברות השפעות משבר האקלים ולפגיעה עצומה בגידולים. במקביל היינו עדים להשלכות המלחמה, שכללו פגיעה בהיקף התוצרת החקלאית. בחלק מהמקרים לא ניתן היה לענות על החסר באמצעות ייבוא, נוכח החרם הטורקי על ייצוא תוצרת חקלאית לישראל".
"מדינת ישראל חייבת להבטיח את עצמאות המזון ואת הביטחון התזונתי. עלינו לאפשר לחקלאים להגדיל את היקף הסיכונים הכלכליים שהם יכולים לקחת על עצמם, כדי שיוכלו להגדיל את היקף הגידולים. נוכל לעשות זאת באמצעות הגדלת התמיכה במנגנון הביטוח, שמבטיח את הרציפות התפקודית של החקלאים ואת ההתאוששות הכלכלית במקרה של נזקי טבע".
