לקהילה החרדית צרכים ייחודיים בהבטחת ביטחונם הכלכלי של הילדים במקרה של פטירה בטרם עת של הוריהם, ובפרט בכל מה שקשור ליכולת לחתן את היתומים בבוא העת.
לצורך כך קמה עמותת "ערבים – קרנות לאלמנות וליתומים" המנהלת את התוכניות "ערבים" ו"ערבים בשלמות". העמותה מזוהה עם עמותת "קופת העיר" ויושבת בבני ברק. תביעה ייצוגית שהוגשה נגד העמותה עוררה שאלות בנוגע לפעילותה, אשר על פי הנטען בתביעה הייצוגית מפעילה תוכניות "ביטוח" לכל דבר ועניין. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את התביעה הייצוגית על הסף מן הטעם שאינה מתאימה להתברר כתביעה ייצוגית, וקבע כי לא מדובר בתוכנית ביטוח. ערעור הוגש על קביעות אלה, וצפוי להתברר בסוף השנה בבית המשפט העליון.
לטענת המערערים, העמותה מבטיחה להורים המצטרפים כי בתמורה לתשלומים חודשיים היא תספק סכום כסף מוגדר מראש לילדיהם במקרה שאחד מההורים נפטר. סכום כסף זה יופקד בקרן שתנוהל על ידי העמותה עצמה. הכספים בקרנות יועברו למוטבים לפי תנאי תקנון התוכנית ועל פי שיקול דעת הרבנים המשמשים כמנהליה. על פי מסמכים שהוגשו לרשם העמותות, בתוכנית חברות כ־40 אלף משפחות. מדובר בגוף המחזיק בנכסים עצומים, ומנהל מערכת זכויות וחובות של מאות אלפי בני אדם.
מול שוקת שבורה
מנהלי העמותה מקבלים לידם כוח רב המועצם בשל העובדה שהמדינה אינה מפקחת על פעילותה השוטפת של התוכנית. בהליך המשפטי נטען, בין היתר, ליחס מחפיר לחברי התוכניות, סירובים לביצוע תשלומים לחברים הזכאים לקבלם, ואף שימוש ללא רשות בכספים שגויסו עבור היתומים לצורך השקעות בפרופיל סיכון שלא הסכימו לו.
בתביעה הייצוגית שהגישו משפחות חרדיות נגד העמותה לפני כשנתיים, טענו המשפחות ששילמו את התשלומים מדי חודש בחודשו, וחלקן אף חברות ותיקות בתוכניות. חרף זאת, לטענתן, עם פטירת הורה המשפחה מצאו עצמן מול שוקת שבורה, כאשר מנהלי העמותה סירבו להעביר להן את התגמול שהן זכאיות לו, ונהגו בהן ביחס מבזה ומשפיל בשיא מצוקתן. לטענתם, מנהלי המנגנון בעמותה הסבירו את סירובם בטעמים שרירותיים.
בתביעה הייצוגית נטען גם כי העמותה השקיעה ביוזמתה סכום עתק של כ־47 מיליון שקלים בחברת מגוריט בע"מ הנסחרת בבורסה ובחברת הניהול שלה מתוך כספי הקרנות. כתוצאה מכך כספם של המוטבים נותב להשקעה עם מאפייני סיכון גבוהים, זאת למרות שבאתר התוכנית ובפרסומים מטעם העמותה נכתב כי הקרנות יושקעו בפיקדונות בנקאיים סולידיים.
לימים התברר שמדובר בהשקעה כושלת, שהביאה לרישום הפסד של מיליוני שקלים, שכאמור ניטלו מהקרנות שגויסו עבור מוטבים של חברי תוכניות שנפטרו. העמותה אינה מספקת ליתומים דיווחים תקופתיים אישיים על מצב הקרנות שלהם, להבדיל מחברות הביטוח, כך שחבר תוכנית לא מקבל דיווח תקופתי על מצבה הכספי של הקרן המנוהלת עבורו.
בתביעה הייצוגית מפורטות תלונותיהן של משפחות חרדיות רבות הטוענות להחלטות שרירותיות של עמותת "ערבים", על טקטיקות של התשה והכבדה, ובעיקר על יחס מזלזל ומבזה כלפי משפחות כאובות בשיא מצוקתן, משפחות שעמדו בחובת תשלום דמי הגבייה במשך שנים רבות.
עדויות רבות
מתוך כלל הסיפורים נביא רק מדגם מייצג של סיפורים שהופיעו בתביעה הייצוגית.
הטרגדיה הקשה שפקדה את משפחת שמואלי (שם בדוי) לא מנעה את היחס המבזה, לטענתה, ואת ההחלטה השרירותית לסרב למתן תגמול. מדובר במשפחה חרדית קלאסית: מ' למד כאברך וע' ז"ל עבדה בחצי משרה במנהל הקהילתי. המשפחה הצטרפה לתוכנית "ערבים" ושילמה את דמי השתתפות הביטוח במשך 16 שנים.
לימים, באופן פתאומי, נהרגה ע' בתאונת דרכים. אבלים וכואבים על מותה הפתאומי של אם המשפחה הגיעו האב ובתו למשרדי עמותת "ערבים" לבירור זכויותיהם ומילאו שאלון על מצבם הכלכלי. לאחר מכן ניגשו לדבר עם הרב פלנר, נציג העמותה שמצוי בקשר עם המשפחות חברות התוכנית שפונות לקבלת תגמולים עקב פטירה בטרם עת.
אב המשפחה מספר: "ניגשתי עם בתי ל'ערבים' כדי לקבל את הכסף שמגיע לנו. הם קיבלו ממני הרבה מאוד כסף לאורך השנים. הרב פלנר אמר לי בבוז 'מה פתאום שתקבלו? אתם אמורים לקבל מיליונים פיצויים מחברת הביטוח על המוות של אשתך'. אמרתי לו שאין לי מושג על מה הוא מדבר. היחס שלו היה משפיל ומזעזע. מצבה הנפשי של הבת שלי הידרדר בעקבות היחס המחפיר שלהם אליה לאחר פטירת אמה".
לדברי התובעים הרב פלנר הסתמך בדבריו על התקנון של התוכנית, הקובע כי בעלי ביטוח חיים אינם זכאים לתשלום, אלא שלטענתם בעת הצטרפותם לתוכנית כלל לא היה תקנון שכזה. נוסף על כך, במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי טענו התובעים כי ע' כלל לא החזיקה בביטוח חיים ומדובר בטעות רישומית.
גם משפחת זלמנוביץ' (שם בדוי), שהיתה חברה בתוכנית "ערבים", נפגעה לטענתה מהתנהלות מנהלי העמותה. לאורך השנים הקפידה המשפחה על ביצוע התשלומים, והאב, ד' ז"ל, לא הסכים בשום פנים ואופן לוותר על הוראת הקבע מאחר שרצה להבטיח כיסוי כלכלי למשפחתו במקרה של אסון. לימים חלה ד' בסוכרת ומצבו הרפואי החמיר. אשתו, ש', ליוותה אותו ודאגה לצרכיו כשנתיים וחצי עד פטירתו.
לאחר פטירת ד', כמפורט בתביעה הייצוגית, ש' התקשרה לעמותה כדי לבדוק את זכויותיה כאלמנה. "הרב פלנר לקח את כל המסמכים. סיפרתי לו שבני עומד להתארס ממש בקרוב ושאנחנו זקוקים לכסף שמגיע לנו. הוא הסתכל על הדפים ואמר 'בעלך קיבל ביטוח חיים'. אמרתי לו: 'כיצד זה קשור? זהו סכום שממנו אני אמורה לחיות עד 120. אין קשר לביטוח שאנחנו חתמנו איתכם, וגם לא נאמר לנו דבר על כך בעת חתימת החוזה. המפרנס העיקרי היה בעלי. אני עבדתי מה שנקרא 'בשביל הכיף' ואף עזבתי את עבודתי כדי לטפל בו. הוא ענה לי בלי להתבלבל, ביהירות ובזלזול: 'לא מגיע לך כלום".
"ציפייה מוצדקת"
גם במקרה הזה הסתמך הרב על תקנון התוכנית, וזאת למרות שלטענת המשפחה, מסמכי ההצטרפות לעמותה, שהוגשו במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי, כוללים נוסח אחר של התקנון.
התביעה הייצוגית מנוהלת על ידי עורכי הדין צביקה מצקין, פיני קלמן ואור סלומון. בית המשפט המחוזי שדן בה פסק שלחברי "ערבים" ציפייה מוצדקת שאם יימצאו במצב נואש שיצדיק את הקמת הקרן למענם או למען ילדיהם, יזכו לכך.
עם זאת, בית המשפט המחוזי קיבל את טענת העמותה שהם אינם מפעילים תוכנית ביטוח אלא תוכנית שמטרתה להוציא לפועל את עקרון הערבות ההדדית, והעמותה רק מתווכת בין חברי התוכנית ליתומים. משכך קבע כי מערכת היחסים בין חברי העמותה לעמותה עצמה אינה קשר עסקי צרכני, אלא קשר שבו הסממן העיקרי הוא של מתן תרומה לטובת עשיית החסד והטוב, ולכן אי אפשר לדון בתביעה כייצוגית. על החלטה זאת הוגש כאמור ערעור לעליון.
מטעם עמותת קופת העיר נמסר בתגובה: "הנטען שגוי ומטעה בדיוק כפי שפורט בתשובה שהוגשה לבית המשפט על ידי העמותה בדיוק בעניינים אלו. העמותה התייחסה לאותן טענות בכתבה בתשובתה המפורטת שהוגשה לבית המשפט. מבלי לגרוע מכל טענה בקשר עם האמור לעיל, יש להצר על אופן הצגת הדברים הציני והמגמתי בכתבה ועל האופן המקומם שבו ניסו התובעים לעשות שימוש בהליך הייצוג למען רווח אישי פסול וכנגד אינטרס חברי 'ערבים' כולם".
