"המתנקש החתיך: הסיפור של לואיג'י מנג'יוני", יס VOD
מה דוחף בן למשפחת מיליונרים לרצוח מנכ"ל חברת ענק לביטוח רפואי? ומדוע המונים בארצות הברית קוראים לשחרורו?
בריאן תומפסון היה מנכ"ל חברת הביטוח הרפואי UnitedHealthCare. הוא השתכר כ־10 מיליון דולר לשנה. תחת הנהלתו צמחו רווחי החברה מ־9 מיליארד דולר בשנה לכ־13 מיליארד דולר בשנה. אלא שלא הכל היה ירוק בחברת הענק, שהפכה להיות המבטח הרפואי הגדול באמריקה. חלק נכבד מרווחי הענק שלה השיגה החברה מצמצום ההחזרים למבוטחיה. למשל, תומפסון הנהיג מדיניות שעל ביקור חולה בחדר המיון שלדעת החברה היה לא נחוץ, לא ישולם החזר למבוטח. והקריטריונים של החברה לגבי מה נחוץ ולא נחוץ היו נוקשים ביותר לרעת המבוטח. תומפסון גם הכניס לשימוש מערכת AI שתחפש בכל בקשת החזר של מבוטח את “החורים", ותשאף להגיע לסירוב להחזר ככל הניתן, ולהטיל על המבוטח את תשלום הטיפול, שכידוע בארצות הברית הוא גבוה ביותר.
שיטותיו של תומפסון עוררו זעם רב בקרב מבוטחים ובקרב גופים ממוסדים בארצות הברית, והגיעו עד כדי חקירת הסנאט בוושינגטון. מגזין "פורצ'ן" אף הגדיר את תקופת תומפסון כ"כתם" על החברה. תומפסון גם נתבע על שימוש במידע פנים לאחר שהסתיר מהציבור את עובדת החקירה וביחד עם בכיר נוסף בחברה מכר, ארבעה חודשים לפני הפרסום, מניות בחברה ב־120 מיליון דולר.
ב־4 בדצמבר, בשעת בוקר מוקדמת, יצא תומפסון מהמלון שבו שהה במנהטן וצעד ברגל אל בניין מלון הילטון מידטאון, שבו אמור היה להתקיים כנס החברה ובו היה אמור להיות האורח והנואם המרכזי. אדם לבוש מעיל ולראשו כובע קפוצ'ון הגיח מאחוריו עם אקדח שלוף, רצח את תומפסון בשלוש יריות ונמלט.
הרצח, למרבה ההפתעה, עורר תגובות נלהבות ברשת. תומפסון היה אדם שנוא מכמה סיבות. השיטות שלו להגדלת רווח החברה שאותה ניהל פגעו בבני אדם רבים, ובנוסף הוא נחשב כסמל לתאוות הבצע ולשלטון התאגידים הגדולים בשיטה הקפיטליסטית האמריקאית הפרועה הרומסת את האדם הפשוט.
רוצחו של תומפסון נלכד כעבור שבוע בעקבות מספר טעויות שעשה. מצלמות האבטחה הצליחו לאתר את מסלול המילוט שלו בחלקו, כשהוא רוכב על אופניים ועדיין חבוש בכובע הקפוצ'ון שלו. בנוסף הקפיד הרוצח להסיר מפניו מסיכת קורונה שחורה שאותה חבש גם בימים שלפני הרצח. טעותו הראשונה הייתה שהסיר את המסיכה למספר רגעים כשפלירטט עם פקידה באכסניה שבה התגורר במנהטן. חוקרי המשטרה שהגיעו במסגרת חקירותיהם גם לאכסניה שלפו ממצלמותיה את תמונת האיש ללא המסיכה, ואף שהשתמש בתעודת זהות מזויפת היה להם כבר חשוד.
התמונה פורסמה, ושבוע לאחר מכן התקשר אזרח בפנסילבניה ל־911 ודיווח כי הוא רואה את המבוקש במסעדת מקדונלד'ס שבה הוא נמצא. המשטרה הגיעה במהירות ועצרה את האיש – צעיר בשם לואיג'י מנג'יוני. בכליו של מנג'יוני נמצאו האקדח שהרג את תומפסון וכמה תעודות זהות מזויפות. לא היה ספק בלב השוטרים כי הרוצח נלכד.
מנג'יוני היה רוצח מוזר. לא היו לו המאפיינים של רוצח “רגיל". הוא גדל ברווחה, כבן למשפחה עשירה בעלת שני קאנטרי קלאבים ותשעה בתי אבות. הוא היה בוגר אוניברסיטה יוקרתית מליגת הקיסוס. לאחר המעשה ולכידתו סיפרו חבריו כי כשהחזיק בדעה כלשהי היה חסר סבלנות לגמרי מול אלה שניסו להתווכח עימו. ובזמן האחרון, סיפרו, קרא ספרים שטיפחו את זעמו נגד תאגידי הענק ששולטים בארצות הברית. כמו כן, סיפרו, לואיג'י ניתק בחודשים האחרונים כל קשר עם משפחתו.
והייתה נקודה נוספת שעוררה את תשומת הלב הציבורית: לואיג'י נראה טוב. הוא היה מה שנקרא “חתיך". הרשתות החברתיות התעוררו במהירות. המוני תגובות נלהבות נשפכו דרך הרשת לטובת הרוצח החתיך. הוא נראה מצוין, הוא היה פה לזעם המתעורר ברחוב האמריקאי נגד תאגידי הענק שרומסים את האזרח הפשוט כדי למקסם את רווחיהם, והסיסמה שהחלה להישמע הייתה "שחררו את לואיג'י".
תחת אבטחה כבדה הועבר לואיג'י מפנסילבניה לבית מעצר במנהטן. תמונתו, אזוק בידיו וברגליו, לובש סרבל עצירים כתום ומוקף בעשרות שוטרים ואנשי FBI חמושים ברובי סער, עוררה זעם רב ולעג כלפי המשטרה. תחת בית המעצר שבו הוא שוהה עד לתחילת משפטו, ובמעט הדיונים שנערכו עד כה, מתאספות מדי יום הפגנות שדורשות את שחרורו. לואיג'י, זה ברור, לא ישוחרר. הוא צפוי למאסר עולם, וייתכן אף שבית דין פדרלי יגזור עליו עונש מוות. והתאגידים, אולי אחרי מעט קוסמטיקה, ימשיכו לרמוס ולהרוויח כסף.
