אחרי 4 מדליות באולימפיאדת טוקיו, הכניסה של הנבחרת האולימפית בכדורגל למשלחת הענק, במושגים ישראלים, שתשגר ישראל למשחים האולימפיים בפריז בסוף החודש, נראית כמו הופעה של "מה קשור".
נבחרות כדור ישראליות באולימפיאדה הן פריט לאספנים. נבחרת הכדורסל הייתה באזור אולימפיאדת הלסינקי לפני 72 שנה, נבחרת הבייסבול, שהורכבה בעיקר מיהודים אמריקאים, התמודדה בטוקיו, ורוב העניין – או חוסר העניין – התמקד בנבחרת הכדורגל שהגיעה פעמיים לאולימפיאדה, ב-1968 ו-1976 ובשתיהן עברה את שלב הבתים.
צריך לזכור שמאז 1992 משחקות באולימפיאדה נבחרות צעירות, מוגבלות גיל. נבחרת עד גיל 23: 15 שחקנים עד גיל 23 ו-3 שחקנים חריגי גיל. פורמט נוקשה, הדוק, לא מקובל במונחי ימינו, אבל זה הפורמט.
***
בניגוד לשתי ההופעות הקודמות (ב-68' נזקקה ישראל לשני משחקי בית מול סרילנקה, וב-76' לארבעה משחקים מול יפן ודרום קוריאה), הפעם עברה ישראל מסע של 17 משחקים – שלב בתים מוקדם, פלייאוף, שלב בתים באליפות אירופה ורבע גמר – כדי להגיע למשחקים האולימפיים. בדרך היא הדיחה נבחרות כמו פולין, הונגריה, אירלנד, צ'כיה וגרמניה. והדרך המרשימה הזו, שרשומה על שמותיהם של המאמן הקודם אלון חזן והנוכחי גיא לוזון, הופכת את ההופעה של נבחרת הכדורגל באולימפיאדה, לנוצצת במיוחד, אולי אפילו חד פעמית.
חד פעמית כי הסיכוי של נבחרת ישראלית להגיע בעתיד לחצי גמר (רצוי עם אנגליה) באליפות אירופה לנבחרות צעירות, קלוש ביותר. צריכים להיות מודעים לרמת הכדורגל שלנו, בוודאי ברמת נבחרות, אבל כשנבחרות ישראליות צעירות מגיעות בתוך שנתיים לגמר אליפות אירופה לנוער, לחצי גמר אליפות העולם עד גיל 20 ולחצי גמר אליפות אירופה עד גיל 21, נשאלת השאלה האם באמת מדובר באירוע חד פעמי, או שאפשר לפנטז על יותר?
שחקני נבחרת ישראל עד גיל 21 חוגגים את הניצחון על גאורגיה ברבע גמר היורו (צילום: reuters)
יותר זה מדליה אולימפית בכדורגל. כדי שזה יקרה, ישראל צריכה לתפוס את אחד משני המקומות הראשונים בבית המוקדם הכולל מלבדה גם את אלופת אסיה יפן, סגנית אלופת דרום אמריקה פרגוואי ואת זוכת מדלית הארד באפריקה, מאלי. אין פה פראייריות.
עליה לרבע גמר תפגיש את ישראל עם ספרד (בסבירות גבוהה) או מצרים (משחק שהייתי מהמר כי קיומו מוטל בספק), ובחצי הגמר צרפת או ארגנטינה. בואו נגיד כבר מעכשיו את האמת: מדליה אולימפית לנבחרת הכדורגל לא צפויה, ותתקבל בתדהמה.
ובכל זאת, הציפיות מהנבחרת היא שתצדיק את הגעתה מאירופה, היבשת הדומיננטית בכדורגל העולמי, או לפחות אחת מהשתיים. השבוע הביסה הנבחרת את מכבי חיפה 1:5 אחרי 0:3 בדקה ה-14, במה שהיה נראה כמו הופעה קפוצת שרירים של הירוקים, מאשר כהופעת המאה של האולימפיים. ראוי לומר שהנבחרת האולימפית עובדת יותר זמן ממכבי חיפה, נמצאת בהליך מתקדם של הכנה, ובעצם מוכנה יותר. בחמישי היא כבר הפסידה לקבוצת תחתית מהליגה הפולנית 3:2, אם כי ראוי לציין שעם ההרכב הראשון היא סיימה את המחצית ב-1:1.
הבעיה של הנבחרת האולימפית היא היעדר משחקים בינארציים בתהליך ההכנה, אבל כלום. יפן ניצחה את ארה"ב בהכנה ותשחק בעוד שבוע וחצי מול המארחת, צרפת. פרגוואי ערכה צמד משחקים מול הרפובליקה הדומיניקנית ויהיו לה עוד 3 משחקי הכנה בינארציים עד לטורניר, ואילו מאלי שיחקה משחק אימון מול יפן (לפני ההגרלה) ועוד שני משחקי אימון מול אוזבקיסטן. ישראל כאמור ערכה ותערוך משחקי אימון מול קבוצות שנמצאות בהכנה לעונה, לא בהכנה לטורניר.
לא קל להשיג משחק בינארצי במצבה הבינלאומי של ישראל אחרי ה-7 באוקטובר, ולכן, בנקודה הזו תגיע הנבחרת בחיסרון עצום. מצד שני, זה בדיוק מה שקרה לנבחרת הבוגרת לפני המונדיאל במכסיקו ב-1970: היא לא קיימה שום משחקים אמיתיים מול נבחרות בין העליה למונדיאל למשחק הראשון בו, ועדיין הייתה הנבחרת הכי מוכנה למונדיאל.
***
גיא לוזון בחר סגל ראוי ואם ענאן חלאילי ודורון ליידנר היו מקבלים שחרור מקבוצותיהם באירופה, סביר להניח שנועם בן הרוש ואלעד מדמון היו נשארים בבית, כך שהכללתם בסגל היא הרע במיעוטו, והדברים אמורים בעיקר על מדמון שמתגלה כלייט בלומר קלאסי, ואולי יהווה את הפתעת הטורניר מבחינתנו.
ענאן חלאילי (משמאל) חוגג עם חמזה שיבלי את שער הניצחון של נבחרת ישראל עד גיל 20 מול אוזבקיסטן בשמינית גמר המונדיאליטו (צילום: AP/Ricardo Mazlan)
הבעיה העיקרית של הנבחרות בטורניר כזה היא איך הן מופיעות לטורניר עצמו אחרי שהעפילו אליו לפני כמה חודשים או אפילו שנה ויותר. מי חריגי הגיל, האם כאלה שסייעו להעפלה (ילידי 2000) או כאלה שנותנים להן פרס ניחומים. וגם: איזה נבחרת לוקחים לטורניר, את הנבחרת הצעירה של המדינה או ממש נבחרת עד גיל 23.
יש נבחרות שלא לקחו איתן חריגים – יפן ופרגוואי למשל – ויש כאלה שהביאו את לקאזט (צרפת) או אוטמנדי (ארגנטינה). מוחמד סלאח נשאר בבית. ישראל הביאה שני ילידי 2000 – דניאל פרץ ועומרי גאנדלמן ויליד 1995 אחד, הבלם שון גולדברג. אפשר כבר לומר: ערן זהבי היה בתוכנית הראשונית של גיא לוזון יחד עם מנור סולומון, אבל סולומון פצוע וזהבי הודיע מראש כי לא מגיע לו לשחק באולימפיאדה, כי לא העפיל אליה.
גולדברג נועד לחזק את ההגנה והוא הועדף על פני קפטן הנבחרת הצעירה שעלתה לאולימפיאדה, גילי כהן, בעיקר בגלל ניסיונו כבלם הנבחרת הבוגרת. מעשית, רביעיית ההגנה תהיה מורכבת משלושה שחקני הרכב של נבחרת הנוער במונדיאליטו ושון גולדברג כשחקן הרביעי. טוב? לא טוב? הדעות חלוקות.
עד כתיבת שורות אלה פרסמו רק 5 נבחרות את הסגל הסופי שלהם למשחקים האולימפיים ומתברר כי לישראל יש את הנבחרת הכי צעירה: שישה שחקנים בנבחרת הם עד גיל 20, תשעה הם עד גיל 21. יפן למשל מביאה לאולימפיאדה 17 שחקנים שהם ממש עד גיל 23, ורק אחד בן 20. למה זה לא חסרון? כי מדובר בשחקנים שהגיעו לפני שנה למקום השלישי במונדיאליטו. הם משחקים באופן קבוע בקבוצות, ובעיקר צברו בטורניר ההוא ורובם גם באליפות אירופה עד גיל 21, את הניסיון הבינלאומי הדרוש. זה יחפה על הגיל.
לוזון גם לא הטריל – כפי שהוא מסוגל – בסגל. אין שם שחקני מכבי פ"ת, אפילו לא עידן טוקלומטי. הם רק בסגל המורחב, שחקני אימונים או עתודה.
גיא לוזון, מאמן נבחרת ישראל עד גיל 21 (צילום: אסי קיפר, באדיבות ההתאחדות לכדורגל בישראל)
המאבקים לא יהיו פשוטים. העובדה כי שני המשחקים הראשונים מול מאלי ופרוגוואי ייערכו בפארק דה פראנס היא יתרון וחיסרון. נוכחות ישראלית בבירת צרפת בימים אלה לא פשוטה, אבל יש שם קהילה יהודית גדולה שיכולה לתת גב וגם קהילה מוסלמית גדולה שיכולה להטריד מאוד.
בהתבוננות בסגלים של היריבות בשלב הבתים, אין סיבה להתלהב. היחיד שמעורר קצת עניין הוא הקשר דייגו גומס מפרגוואי שמשחק בהרכב אחד עם ג'ורדי אלבה, סרחיו בוסקטס, לואיס סוארס וליאו מסי באינטר מיאמי. יפן מגיעה אחרי הכנה יפה, עם שחקנים שהם על סף הפריצה. צריך לשים לב שם לשני חצאי ניגרים. השוער השלישי של בנפיקה, ליאו קובוקו ושחקנה של סט.טרוידן הבלגית, ג'ואל פוג'טה.
אצל מאלי – שטרם פרסמה סגל רשמי – יש את בובאקר טראורה, שחקנה של וולבס מהפרמייר ליג. בניגוד לנבחרות האלה שרוב הלגיונרים שלהם הם מקבוצות ליגות נמוכות, ישראל מביאה 5 ליגיונרים שלמעט סתיו למקין (שחטאר) הם אפילו מוכחים: אוסקר גלוך מככב בזלצבורג, מבוקש בליגות הגדולות; עומרי גאנדלמן אחרי עונת שיא בגנט; דניאל פרץ הוא בכל זאת שוער בבאיירן מינכן (גם אם שלישי) וליאל עבדה כבר מוכח בסלטיק וגם משחק היום קבוע ב-MLS.
הערכה: אפשר לעבור את שלב הבתים ולהגיע לרבע הגמר. המשחק מול יפן בנאנט ב-30 ביולי יקבע רבות, אם אכן הוא יהיה על המקום הראשון. ישראל כבר הוכיחה מול אוזביקסטן, יפן ודרום קוריאה במונדיאליטו, שהיא גדולה על אסיה, אבל צריך לזכור שיפן מגיעה לאליפות רק עם שחקן אחד ששיחק מולנו בארגנטינה לפני שנה. מקום ראשון בבית זה יעד אפשרי והצלחה אדירה.
