אוקראינה ממשיכה לפתח את יכולות ההתגוננות שלה מפני כלי טיס בלתי מאוישים, כולל באמצעות כלים יבשתיים בלתי מאוישים. בד בבד, ברוסיה מעמיקים את יכולות הצוללות שלה בכל הזירות, ולצד כל אלו – החשש מפני מתקפות כטב"מים גורם לעשירי העולם להגן על היאכטות שלהם. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.
● שוויץ פינת דובאי: כך יצרנית שוקולד גרמה לבועת מחירים סביב חפיסה במילוי פיסטוק
● תחרות צמודה: תעשיית הנשק הישראלית צפויה להיכנס למרוץ חדש
● הם יצרו איום גלובלי והחלו להתנתק מהציר האיראני. מה החות'ים רוצים?
אוקראינה משיקה רכב קרבי בלתי מאוייש
הפלישה של רוסיה לאוקראינה גרמה לקייב, בעל כורחה, לפתח תעשייה ביטחונית נרחבת כמעט מאפס – ולהפוך למובילה עולמית בהפעלת מערכות בלתי מאויישות: באוויר, בים וגם ביבשה. וכך, קרוב לשלוש שנים לאחר פרוץ המלחמה, משרד ההגנה האוקראיני מבצע את דרואיד TW 12.7: רכב קרבי בלתי מאוייש שנושא מקלע בראונינג 12.7 מ"מ, ומיועד ליירוט כטב"מים.
את המערכת פיתחה החברה האוקראינית דבדרויד, כשאת הרכב מפעילים באמצעות טאבלט. הרכב מיועד לאפשר תקיפת מטרות אויב תוך גרימת סיכון מינימלי לכוחות, כשהתקשורת איתו מתבססת על לוויני סטארלינק ורשתות LTE. לפי קייב, טווח ההפעלה של הכלי הוא עד 14 ק"מ, וביכולתו להשמיד כטב"מים במרחק של קילומטר.
לצד חשיבות העצמאות של תעשייה ביטחונית מקומית, דרואיד משקף יתרון מוכר של החברות האוקראיניות: עלויות. מחיר כל דרואיד עומד על כ־30 אלף דולר בלבד. "מערכת הלחימה הזו משפרת באופן משמעותי את האפקטיביות של משימות תוך הקטנת סיכונים לחיי לוחמים", נמסר מהחברה. "דרואיד, שפותח באוקראינה, מתאים לפעולות הגנתיות ולפעולות התקפיות".
רוסיה מחזקת את עצמה בצוללת גרעינית
צוללת התקיפה הגרעינית הרוסית החדשה ארחנגלסק תימסר לצי הרוסי בקיץ 2025. זו אחת מבין כמה צוללות, במסגרת פרויקט לשדרוג היכולות הצבאיות הרוסיות. ארחנגלסק ומקבילותיה כוללות מערכות שיגור אנכי, שמתאימים לשיגור טילי קליבר ואוניקס – לצד יכולות השיגור מצינורות הטורפדו. בה בעת, אותן צוללות צפויות להיות גם בעלות יכולות שיגור טילי זירקון.
בינתיים, רוסיה משתמשת בצוללות הקיימות שלה, במטרה לשלוח מסרים לכל המרחב. רק לאחרונה סיימה צוללת "אופה" עגינה בנמל צ'ינגדאו בסין, שנועד להעביר מסר לגבי שיתוף הפעולה בין המדינות. זו הייתה עגינה אחת במהלך מסע ארוך שעברה הצוללת מהים הבלטי עד להצטרפות לצי האוקיינוס השקט של רוסיה, שנמצא בוולדיווסטוק.
טורקיה מגבירה את מכירותיה לאפריקה
טורקיה משתמשת בתוצרת הביטחונית שלה כדי להרחיב את השפעתה על מדינות שונות, במיוחד באפריקה, כשהצעד האחרון היה שלב המבצע של רחפן האיסוף "טוגאן" מתוצרת STM – בשורות צבא ניגריה. אותו רחפן מיועד לבצע משימות איסוף ומודיעין, והוא מהווה ביטוי לתהליך שבו באנקרה פעלו לפני כעשור כדי להגביר את העצמאות שלהם בתחום הרחפנים, וכעת הם אף מייצאים את התוצרת.
טוגאן מיועד לשמש הן להתמודדות מול פעולות טרור והן מול פעולות עברייניות. הוא נושא מערכות אינפרא אדום ואלקטרו־אופטיות, שמאפשרים להשתמש ביכולותיו באופן מלא גם בלילה. אותו רחפן עבר בטורקיה בהצלחה שורת ניסויים בין השנים 2021-2018, בשנה שעברה נמכר לניגריה ולאוגנדה – וכעת כבר מבצע פעולות מבצעיות.
עשירי העולם מפחדים ממתקפות כטב"מים על יאכטות
בצל המתקפות על ספינות אזרחיות שונות, בין השאר באמצעות כטב"מים, עשירי תבל חוששים כי אלו עשויים לשמש לפגיעה בהם – לאחר שבעשור החולף משתמשים ברבים מהם לטובת צילומי פפראצי. על כן, נוצר מצב שבו מערכות הגנה מפני כטב"מים מוטמעות על היאכטות.
חברות שמזהות שוק מעניין כבר יצרו מערכות ייעודיות. באתר TWZ מדווח, כי חברת MARSS שיושבת בלונדון ובמונאקו התקינה לאחרונה מערכת ייעודית, נידאר CUAS, על יאכטה באורך 120 מטרים וספינת הסיוע באורך 70 מטרים. עלות המערכת עומדת על כ־4 מיליון דולר.
לפי הניו יורקר, מספר היאכטות בעולם באורך 76 מטר (250 פיט) ומעלה זינק מפחות מעשר ב־1990 ליותר מ־120 ב־2022. יתרה מכך, הגדולות ביותר עשויות להגיע לאורך של משחתות: כ־152 מטר (500 פיט).
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
