ארבע נשים צעירות אמורות להשתחרר משבי חמאס מחר (שבת) בפעימה השנייה של השלב הראשון בעסקת החטופים, זאת לאחר שחרורן של שלוש נשים – רומי גונן, אמילי דמארי ודורון שטיינברכר – בפעימה הראשונה ביום ראשון האחרון. על פי פרטי ההסכם, חמאס צפוי להעביר את הרשימה היום (שישי) אחר הצהריים.
הארבע יגיעו מתוך רשימה של שש נשים: חמש התצפיתניות – קרינה ארייב, נעמה לוי, אגם ברגר, דניאלה גלבוע, לירי אלבג – וארבל יהוד, שישראל מתעקשת שתשחרר בפעימה המתוכננת למחר. אלו הסיפורים שלהן:
החטיפה עם בן הזוג, הטיול הגדול – והאח שנחשד שנחטף אך התגלה שנרצח
ארבל יהוד (29) נחטפה מניר עוז, יחד עם בן זוגה בחמש השנים האחרונות – אריאל קוניו. הם הכירו אחד את השנייה מגיל אפס והיו חלק מהחבר'ה בקיבוץ, עד שהאהבה ביניהם צמחה. לפני החטיפה הם עשו טיול עם אריאל בדרום ומרכז אמריקה.
בבוקר 7 באוקטובר הם נחטפו יחד מהממ"ד בביתם. הכלבה שאימצו מספר ימים קודם, מרף, נורתה למוות בידי מחבלי חמאס. בראיון שהעניק בעבר אחיה האמצעי של ארבל, נטע יהוד (32), הוא אמר: "עובר עלינו גיהינום, 7 באוקטובר לא נגמר מבחינתנו, אין לנו יום ולילה, אין לנו שבת או חול, הזמן עומד מלכת". באמצע השבוע פורסם כי ישראל דרשה את שחרורה כבר בשבת הנוכחית.
טרגדיה משפחתית: האחים לבית יהוד הם דור שלישי בניר עוז, כאשר סבא וסבתא הקימו את הקיבוץ ושלושת האחים חיים בו (ההורים, יחיאל ויעל, עברו לפני מספר שנים לראשון לציון). במהלך כל החודשים הראשונים האמינה משפחת יהוד כי גם האח הגדול במשפחה, דולב (35) נחטף לעזה – זאת כאשר אשתו סיגי, בחודש התשיעי להריונה, נותרה בממ"ד עם שלושת הילדים הקטנים רז, יותם, ורון. שבוע וחצי לאחר אותה שבת שחורה ילדה אשתו סיגי את בתם הקטנה דור.
ב-3 ביוני 2024 קיבלה המשפחה את הבשורה הנוראה מכל – גופתו של דולב, האח הבכור שעד אז הוגדר כחטוף, אותרה בקיבוץ ניר עוז בתום חקירה מאומצת שניהלה יחידת אית"ן (מערך איתור הנעדרים). כשארבל תחזור, היא תצטרך להתמודד עם העובדה שאיבדה את אחיה.
המאבק להחזרתה: ארבל היא צעירה עדינה שלפני שש שנים חזרה לגור בקיבוץ, תמיד מוקפת בחברים ומשפחה שמחכים כבר לחזרתה. אביה, יחיאל, ניהל מאבק עיקש, בין היתר גם בכנסת להשיבה הביתה וכדי שנושא החטופים לא ירד מסדר היום. בראיון שהעניק אביה יחיאל לפני כמעט שנה הוא חשף כי קיבלו ממנה אות חיים דרך חטופים אשר חזרו מהשבי בעסקה הראשונה שנעשתה בחודש נובמבר.
לפני שש שנים ארבל חזרה לגור בקיבוץ, מתעניינת מאד בחקר החלל ואסטרונומיה, אוהבת אדם וטבע. כשארבל תחזור הביתה מאחור יישאר אריאל קוניו, בן זוגה, גם אחיו הגדול דויד חטוף בעזה לאחר שאשתו שרון אלוני קוניו ושתי בנותיהן התאומות שוחררו בעסקה הקודמת.
החטיפה מנחל עוז, הסרטון אחרי יותר מ-450 ימים בשבי – והמסרים שהועברו עם החטופים ששבו.
לירי אלבג (19) היא אחת מחמש התצפיתניות שנחטפו לעזה ממוצב נחל עוז ונותרו בשבי חמאס בעזה, שם ציינה את יום הולדתה ה-19. בתחילת החודש (4 בינואר 2025) פרסם ארגון הטרור סרטון שלה פונה לבני משפחתה ובו אות חיים ממנה. לאחר הפרסום אמר אביה אלי: "זו לא לירי, זו לירי אחרת". סרטון אחר ובו פניה של לירי, שפורסם על ידי המשפחות, הוא סרטון מרגעי החטיפה שם היא נראית פצועה, בחולצה כחולה, משקפיים ומבט מפוחד. אלי אלבג, אביה של לירי הוא אחד מהקולות הבולטים במאבק לשחרור החטופים ואף באחת הפעמים קיבל לביתו "זר לוויה" כשגורמי ביטחון טענו כי ייתכן שמדובר בגורמים איראניים.
המאבק לשחרורה: אלי אלבג השתתף באירועים ועצרות למען שחרור בתו ויתר החטופים, וזעקתו שוברת לב. באחת הפעמים סיפר: "הפכתי כל אבן שאני יכול להפוך", ושיתף כי היה מי שניסה לנצל את מצבו. עוד סיפר כי פנה לגורמים שונים שיש להם קשרים בעזה והציע כספים כדי להחזיר את בתו. בשבועות שלאחר החטיפה פנה אליו אדם, לקח ממנו מעל מיליון שקל בתמורה לדרכון זר בטענה כי זה יסייע לשחרר את בתו – אך הדרכון לא הגיע.
על מאבקו אמר: "במקום שהמדינה תלחם אנחנו צריכים להילחם במדינה כדי שלא יהיו לנו עוד 101 רון ארדים, זה הפחד הגדול שלי". ביום רביעי האחרון ניר אלבורו, בן זוגה של לירי אלבג, פרסם פוסט חשוף בו סיפר על פציעתו בפיגוע וכיצד לירי הייתה שם בשבילו מאז שנפצע. עוד אמר: "גיליתי שלירי נחטפה דרך סרטון בטלגרם. חבר שלח לי את הסרטון ושאל אם זאת היא. כשראיתי את זה, הרגשתי שהרצפה מתפרקת מתחת לרגליי".
המשפחה שעוטפת ומחכה לשובה: אלי ושירה אלבג ניהלו מאבק עיקש יחד עם שלושת אחיה של לירי, האחיות רוני (25), שי (22) והאח הצעיר גיא בן ה-15, נהג מרוצים מקצועי שמתחרה בעולם בתחרויות שונות. בפעם האחרונה שבה שבו חטופים בחודש נובמבר 2023 הם הגיעו עם מסרים שונים מלירי לבני המשפחה. בין המסרים שהעבירה, ביקשה מאחיה הקטן שימשיך להתחרות במרוצים, והוא סיפר בתגובה כי הוא שם בחדרה כל גביע שהוא זוכה בו – ואף עולה עם תמונתה על הפודיום.
לירי אוהבת כובעים ונעליים. אחיה כבר מדמיינים את הריצה אליה בבית החולים כשתשוב ויש להם גם תכניות לאחר מכן – לחגוג איתה יום הולדת בתאילנד וגם לנסוע יחד ליפן לטיול אחרי צבא. באחד מהראיונות איתם סיפרו הוריה כי מאז שנחטפה "אין משפחתיות אין חיים, נעצרו החיים לכולנו". כעת, הם ינסו להחזיר לעצמם את החיים בחזרה יחד איתה.
שיחת הטלפון מהמיגונית, החטוף מהכיתה – והחלום ללמוד פסיכולוגיה.
קרינה ארייב (19) מירושלים היא אחת מחמש התצפיתניות שנחטפו לעזה ממוצב נחל עוז ונותרו בשבי. הסרטון המזעזע שלה נחטפת יחד עם חברותיה שצולם על ידי מצלמות הגוף של המחבלים פורסם על ידי המשפחה, אחריו הגיע התיעוד היחיד שלה שפורסם מאז – תמונה שלה ושל חברותיה התצפיתניות בשבי בעזה ישובות על מזרונים. בבוקר 7 באוקטובר היא התקשרה לאחותה סשה ואמרה לה שהיא נכנסת עם חברותיה למרחב המוגן.
בראיון לישראל היום תארה סשה בעבר: "לאט־לאט כשעברו הדקות היא סיפרה שיש מחבלים באזור. בטלפון ממש היה אפשר לשמוע את הקולות שלהם, את הירי, וככה אנחנו מדברות בטלפון – והיא נפרדת ממני. בערב ראינו סרטון שבו זיהינו אותה נלקחת לעזה בג'יפ של מחבלים". לדבריה, קרינה נחטפה פצועה.
המאבק לשחרורה והדאגה למשפחה: מאז שקרינה נחטפה, המשפחה הקטנה מירושלים – אבא אלברט, אמא אירה והאחות סשה – לא יודעת את נפשה. בשיחה איתה סיפרה בעבר סשה: "היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי, שאני אמשיך לחיות, לשמור על ההורים שלנו ושם הסתיימה השיחה. זה לא סרט, זה לא חלום, זה סיוט מתמשך. אנחנו עושים הכל כדי שהיא תחזור הביתה".
אלברט ארייב, אבא של קרינה, אמר באחת ממסיבות העיתונאים על בנותיו: ״הן כל חיי. בשבילן אני חי. מ-7 באוקטובר חצי מהלב שלי חטוף". אמא אירה כתבה בטור ב"ישראל היום": "אנחנו מנסים למצוא את הכוחות. יש ימים מאוד קשים שאני לא מצליחה להחזיק את עצמי בידיים. יש רגשות אשם על כך שאנחנו יכולות להיות בבית, לישון במיטה מוגנות, כשהילדה הקטנה שלי שבויה בעזה אצל מרצחים". בצירוף מקרים מצער ומצמרר, קרינה למדה בית הספר היסודי בפסגת זאב יחד עם החטוף רום ברסלבסקי שנחטף ממסיבת הנובה ברעים והשניים מופיעים זה לצד זו בתמונת המחזור.
החזרה הביתה והחלומות לעתיד: קארינה ארייב היא צעירה תמימה ועדינה, כזו שתמיד דואגת למשפחה ולהורים. מבחינתה משפחה וחברים הם במקום הראשון בסדר העדיפויות. היא יצירתית ומוכשרת, אוהבת לצייר, לשיר, לרקוד ורוצה להתפתח בעולם היופי. היא אוהבת לעזור לאנשים ויש לה חלום ללמוד פסיכולוגיה וסוציולוגיה.
השיבוץ שהוחלף ושינה את גורלה, המסר שהגיע מהשבי. והאחות התאומה שמחכה.
החטיפה בשבעה באוקטובר: אגם ברגר (20) מחולון היא אחת מחמש התצפיתניות שנחטפו לעזה ממוצב נחל עוז ונותרו בשבי. הסרטון המזעזע שלה נחטפת יחד עם חברותיה שצולם על ידי מצלמות הגוף של המחבלים פורסם על ידי המשפחה, וכמו קרינה, אחריו הגיע התיעוד היחיד שלה שפורסם מאז – תמונה שלה יושבת על מזרון נפולה בחולצה אדומה, פצועה לצד עוד שלוש תצפיתניות בשבי בעזה. אגם הספיקה להיות רק יום אחד בתפקיד – ושיבוץ אחד קבע את גורלה.
מירב, אימה סיפרה כי "אגם הייתה צריכה להיות משובצת בכלל בכרם שלום. ברגע האחרון החליפו לה את השיבוץ לנחל עוז. ביום חמישי היא נסעה לבסיס, שלחתי לה סרטון בו הקלטנו לה את ברכת הדרך שלנו. יום למחרת, כאשר היא יום אחד בלבד בתפקיד תצפיתנית בנחל עוז, היא נחטפה באכזריות".
האחות התאומה והמסר מהשבי: במשפחת ברגר מחולון ישנם ההורים מירב ושלומי, אחות תאומה בשם לי-ים, שנולדה שתי דקות לפניה ואח צעיר שחגג בר מצווה בעודה בשבי. בחודש נובמבר 2023 התבצעה העסקה הראשונה וחטופים חזרו לישראל, אז אגם שלחה להוריה מסרים מהשבי עם אגם גולדשטיין החטופה ששוחררה, ששהתה איתה לתקופה. גולדשטיין התקשרה לאביה של אגם בדיוק ביום הולדתו ואמרה לו שבתו יודעת שזה יום הולדתו. היא סיפרה להורים כי בתם שומרת על השבת גם בשבי. היא תיארה כיצד מחבלי החמאס הורו לאגם לבשל אוכל, אולם היא עמדה בתוקף על שלה וסירבה לחלל את השבת.
היומן והתקווה להתאחד בשנית: אגם היא נגנית כינור מחוננת שמנגנת מגיל 8. החדר שלה הפך למוקד עליה לרגל לחברותיה, וכולו צועק געגוע וציפייה לחזרתה. תמונות רבות שלה על קירות החדר מעוטרים במילות געגוע שכתבו לה חברותיה על הקירות עצמם. הכינור בו נגנה עד לפני שנחטפה מונח על המיטה. בחדרה על הספרייה יש גם ספר תורה. אגם נהגה לכתוב יומן, והיה יומן שרק התחילה לכתוב. היא כתבה בו על הטירונות שעברה ועל תחושותיה.
רגע לפני יום הולדתה ה-19, שחל באוגוסט שעבר, כתבה אגם לעצמה: "בעשר הדקות האחרונות ליום ההולדת אאחל לעצמי ולקרוביי אושר ובריאות איתנה עד 120. שאמשיך בדרך שלי ורק אצליח בכל אשר אעשה, ויהיה לי באמת טוב. בטוחה בה' שילווה אותי בכל צעד. תודה על המשפחה שלי". עכשיו, היא תחזור אל משפחתה כדי שיהיה להם ולה טוב.
הסרטון מהשבי, האימא שלא מוותרת – והשירים שמחכים להתפרסם כשתחזור.
דניאלה גלבוע (19) מפתח תקווה, היא אחת מחמש התצפיתניות שנחטפו לעזה ממוצב נחל עוז ונותרו בשבי. הסרטון המזעזע שלה נחטפת יחד עם חברותיה פורסם על ידי המשפחה וגם תמונה שלה מהימים הראשוני בשבי עם תחבושת על ראש ומבט מיואש בעיניים. בחודש יולי האחרון משפחתה פרסמה סרטון ובו אות החיים שקיבלה ממנה חצי שנה קודם לכן (בחודש ינואר 2024), ביום ה-107 למלחמה.
בתיעוד שלה שהופץ על ידי חמאס, דניאלה פנתה לממשלה בבקשה לשחרר אותה: "אני נמצאת תחת הפצצות ואש 24 שעות ביממה ואני מפחדת מאוד על החיים שלי – למה אני צריכה להרגיש כחיילת שננטשתי ונזרקתי על ידיכם?", אמרה בסרטון. "תתאפסו על עצמכם ממשלה יקרה ותתחילו לעשות את העבודה שלכם כמו שצריך. תחזירו את כולנו הביתה, כל עוד אנחנו בחיים", אמרה דניאלה.
המאבק המשפחתי והדאגה של האם: באותו סרטון שבו מופיעה דניאלה היא פונה למשפחתה: "אני מאוד מתגעגעת ואוהבת אתכם – אמא, אבא, נוני ורועיקו. אני מבקשת שתהיו חזקים ושתעשו כל מה שאתם יכולים כדי להחזיר אותי הביתה כל עוד אני עדיין בחיים". האמא היא אורלי גלבוע, שמנהלת מאבק ארוך, בלתי מתפשר ומשמיעה את קולה ודברי הטעם שלה בכל הזדמנות. לא פעם הביעה אורלי את חששה מפני פגיעה מינית בחטופות הצעירות.
באחת ממסיבות העיתונאים אמרה: "תשעה חודשים זה בדרך כלל סימן להבאת חיים חדשים לעולם. סימן לשמחה ולהתחלות חדשות. לצערנו, לצערי, תשעה חודשים הוא פרק זמן שיכול להיות סימן לדברים קשים אחרים. אמרתי את זה כבר ואני אחזור ואגיד: הבת שלי יכולה לחזור עם נכד חמאסניק. עכשיו זה הזמן להחזיר אותה אליי".
הצעת הנישואים והשירים מחכים לצאת: לדניאלה יש בן זוג שמחכה לה בבית ושמו רועי דדון. בזמן שהייתה חטופה בעזה עלה שבאירוע מרגש הצהיר כי יתחתנו. אמה אורלי סיפרה: "דניאלה ורועי חברים מכיתה ז', שניהם למדו במגמת מוזיקה בבית הספר. שבוע אחרי אותה שבת שחורה הם היו אמורים לצאת לצימר לחגוג שבע שנות חברות. היא מאוד ציפתה לחגוג את סוף השבוע הזה. לפני מספר שבועות עשינו הכנסת ספר תורה אל הבית, הרב שניהל את האירוע הבין שרועי חבר שלה כבר 7 שנים, הוא שאל אותו אם כבר הציע לה נישואין והציע שרועי יציע לה – והוא הציע לה, עכשיו מחכה שתחזור".
דניאלה היא זמרת סיימה תיכון במגמת מוזיקה בהצטיינות,. ברשת אף פרסמו סרטונים שלה בכל מיני אירועים, היא אף הקליטה מספר שירים שמחכים להתפרסם כשתחזור.
הסרטון עם הדם ברגעי החטיפה, החיים השמחים לפני השבי והטור לעולם של האם הרופאה.
נעמה לוי (19) מרעננה, היא אחת מחמש התצפיתניות שנחטפו לעזה ממוצב נחל עוז ונותרו בשבי. הסרטון המזעזע שלה נחטפת יחד עם חברותיה פורסם על ידי המשפחה וגם תמונה שלה מהימים הראשוני בשבי – אך שם היא לא מופיעה לצד חברותיה. הסרטון, ובו רגע החטיפה הספציפי שלה, צרוב בראשם של מאות אלפי אנשים. היא תועדה כשהיא אזוקה בידיים, נגררת אל הג'יפ על ידי מחבל כשהמכנס שעל גופה מגואל בדם. נעמה רק סיימה קורס תצפיתניות ושובצה בניר עוז. היא אמורה היתה לסגור שבת וחג, משפחתה גילתה על חטיפתה מהסרטון שהתפרסם ברשתות החברתיות.
הסרטון עם הדם והאם שנאבקת: לנעמה לוי יש שלושה אחים – עמית בן 21, מיכלי בת 16 ועומרי בן 11.5. אמא שלה, ד"ר איילת שחר-לוי, היא רופאת משפחה המשמשת גם כרופאת נבחרות ישראל בכדורגל נשים. בטור, שכותרתו "האישה שאתם רואים בסרטון הזה היא הבת שלי", כתבה אמא שלה איילת: "ראיתם את הסרטון של בתי, נעמה לוי, כולם ראו אותו. ראו אותה נגררת בשערה הארוך מהג'יפ במקום לא ידוע ברצועת עזה, כשמכנסייה האפורים מכוסים בדם. אולי ראיתם את החתכים בקרסול שלה, שהיא חלפה וצולעת, פצועה ומבוהלת. אני, אמא שלה, חסרת אונים ברגעי האימה הללו".
באירוע של "ישראל היום" לרגל יום האישה הבינלאומי אמרה: "ימיי ולילותיי רדופים בשל היעדרה של נעמה. סיוטיה הם סיוטיי. אני מדברת כאן אתכן כי אנחנו חייבות להיות הקול שלה, הקול שנעלם".
השמחה שלפני השבי והציפייה לשובה: נעמה לוי היא צעירה שמחה, פעילה ותורמת, חניכה ומדריכה בתנועת נוער. היא אוהבת לעסוק בספורט משפחתה סיפרה על ספורטאית שקטה ונחושה, מלאת חמלה ורגש. נערה אופטימית, שחלמה להפוך את העולם למקום טוב יותר שמאמינה בטוב בבני אדם.
באחד מנאומיה סיפרה אמה על החיים שלפני החטיפה: "כל סרטון קודם של נעמה לפני הבוקר ההוא – היו בו אושר, צחוק ואופטימיות. רוקדת עם חברותיה, צוחקת עם אחיה ואחותה, מדברת על שלום במסגרת משלחת ארגון שוחר שלום, משחקת עם ילדי פליטים בגן שבו התנדבה". עכשיו נעמה תחזור הביתה לחיק משפחתה והם ינסו להחזיר לה את החיוך.
