שעות ספורות לאחר שהתייצב מול התקשורת הזרה, הופיע ראש הממשלה בנימין נתניהו מול המצלמות בירושלים – לראשונה מאז פרוץ המלחמה באיראן – והכריז כי הקבינט קיבל "החלטה דרמטית להכרעת חמאס" לאחר שלדבריו צה"ל השתלט על 75% מהרצועה. בין השאלות שנשאל, התייחס נתניהו לגיוס החרדים, לדברי יו"ר ש"ס אריה דרעי ולגיוס המילואים ביום הראשון למלחמה. בדיקת N12 מעלה כי בחלק מהנקודות דבריו אינם תואמים את המציאות – מהיעדים המוגבלים במתווה הגיוס, דרך דחיות יזומות של החקיקה ועד לדברים המתועדים שהכחיש בכלל שנאמרו.
"אנו פועלים לגייס את כולם, ויותר נכון אלפים רבים מהציבור החרדי, דבר שלא היה ב-77 שנות המדינה"
העובדות: הנתונים מראים אחרת. מתווה יו"ר ועדת החוץ והביטחון המודח, יולי אדלשטיין – שנדחה ממילא על ידי המפלגות החרדיות – קבע יעדי גיוס שנתיים של כ-4,800 חרדים ב-2025, עם עלייה הדרגתית לכ-9,500 בלבד ב-2029. מדובר במספרים רחוקים מההבטחה "לגייס את כולם" שאינם משקפים גיוס של "אלפים רבים".
"זה לוקח זמן, היו כאלה שעיכבו תהליך חקיקה שהיה מסתיים אלמלא אותם עיכובים פוליטיים"
העובדות: בשנתיים האחרונות היה זה דווקא ראש הממשלה שפעל לדחיית חקיקת חוק הגיוס ונקט צעדים שמטרתם למשוך זמן ולדחות את ההכרעה בסוגיה. במהלך 2024 ו-2025, הממשלה הגישה בקשות חוזרות לבג"ץ לדחיות, בטענה שיש "התקדמות במגעים" למתווה מוסכם, אך למעשה לא הוצגו הסכמות ונדרש זמן נוסף, כולל בקשות לארכה של 30 יום ואף יותר, שהגיש נתניהו עצמו במכתבים רשמיים לבג"ץ.
רה"מ נתניהו במסיבת העיתונאים | צילום:
יונתן זינדל, פלאש 90
בסוף אפריל דיווחנו במהדורה המרכזית על משא ומתן חשאי בין נתניהו לסיעות החרדיות, שבמסגרתו הציע תגמולים כספיים משמעותיים לעולם התורה בתמורה לדחיית העיסוק בחוק הגיוס, בניסיון להבטיח את שרידות הקואליציה. המטרה המרכזית של נתניהו הייתה ברורה: למשוך את הזמן עד סיום כנס הקיץ ולאחר מכן להיכנס לפגרת הכנסת, דבר שידחה עוד יותר את הטיפול בחוק.
"דרעי הכחיש את הדברים, אני יודע. לא ראיתי את זה ואמרו לי שהוא לא אמר את זה. אני לא תומך בדברים האלה – אבל הדברים האלה כנראה לא נאמרו"
העובדות: לא נכון. יו"ר ש"ס, אריה דרעי, תועד בשבוע שעבר בשיחה עם תלמידי ישיבות כשהוא מביע התנגדות חד-משמעית לגיוס בני ישיבות לצה"ל, וקורא להם "לא להתפתות להתגייס". בהקלטה שפורסמה נשמע דרעי אומר: "שלאף אחד לא יהיה חלילה וחס איזשהו הווה אמינא של איזה רפיון – אולי אני לא יודע, אולי באמת צריך לעשות משהו אחר, אולי צריך לתרום, חלילה וחס. רבותיי, מי שנושא בעול זה לומדי התורה".
"ביום הראשון של המלחמה היה לי ויכוח עם בכירי הצבא. אמרתי, אנחנו לא בסבב, אנחנו במלחמה. ולכן צריך לגייס את כולם, כמה זה היה? 350, 400 אלף איש. הייתה מחשבה לגייס הרבה פחות, 80 אלף, 100 אלף. אז הנה, שם היה הוויכוח. אבל זה לא המצב היום"
העובדות: התיאור לא תואם את השתלשלות האירועים בפועל. בבוקר 7 באוקטובר, עוד לפני שהתקיים דיון ראשון עם ראש הממשלה, צה"ל כבר גייס כ-100 אלף חיילי מילואים – החלטה שהתקבלה בסביבות השעה 08:00. בדיון שהתקיים מאוחר יותר באותו יום, הציג הצבא לנתניהו את כוונתו להרחיב את הגיוס בהתאם לצורך המבצעי. לא התקיים "ויכוח" בין ראש הממשלה לבכירי הצבא בנושא, אלא הסכמה עקרונית: נתניהו אמר שיש לגייס כמה שצריך, והצבא פעל בהתאם והרחיב את הגיוס בהמשך.
