אירופה שוברת ימינה: בתום ארבעה ימי בחירות לפרלמנט האירופי שהתפרסו על פני 27 מדינות האיחוד, נראה כי מפלגות הימין והימין הקיצוני בעלייה חדה ביבשת, כשהמהפך נראה בבירור בצרפת וגרמניה.
נשיא צרפת עמנואל מקרון הודיע אתמול (ראשון) על פיזור הפרלמנט הצרפתי והליכה לסבב בחירות בזק בעקבות עליית מפלגת הימין הקיצוני בראשה של מארין לה פן, ואמר ״עליית הלאומנים והדמגוגים היא סכנה למדינה שלנו ולאירופה. לאחר היום הזה אני לא יכול להתנהל כאילו ששום דבר לא קרה".
מפלגת הימין הקיצוני AfD (אלטרנטיבה לגרמניה), חיזקה גם היא את כוחה הפוליטי כשלפי התוצאות היא ממוקמת במקום השני, לפני מפלגת ״איחוד הדמוקרטים הנוצרים״ (cdu) אבל לפני מפלגת הסוציאל-דמוקרטים של אולף שולץ, קנצלר גרמניה. לפי סקרים מפלגות המרכז צפויות לאבד מושבים בפרלמנט אבל עדיין לשמור על רוב של למעלה מ- 400 מושבים באסיפה של 720 מושבים.
מה בעצם עושה הפרלמנט האירופי?
עשרות מפלגות, הן לאומיות והן אירופיות, מיוצגות בפרלמנט, אך רובן משתייכות לאחת משבע קבוצות פוליטיות. הם עובדים על קווי מדיניות שונים בין סיוע לאוקראינה, חוקי הגנת נתונים ומדיניות אקלים. קבוצות בפרלמנט האירופי המחזיקות באג'נדה לאומנית ואנטי-מהגרים ישלטו כעת בכ-130 מושבים, תוצאה טובה יותר מהבחירות האחרונות ב-2019.
עליית הימין הושפעה ממגיפת הקורונה, המלחמה באוקראינה והמלחמה ברצועת עזה כשעלו דאגות בקרב גורמים ימניים בנוגע להגירה מאזור המזרח התיכון והובילו לתמיכה במפלגות ימין בחלק מחברות האיחוד.
מה הכי חשוב לבוחרים?
בבדיקה של ״האקונומיסט״ לפי נתוני תוצאות חיפוש בגוגל לקראת הבחירות, נחשפו הבדלים גיאוגרפיים משמעותיים בנושאים השונים המדאיגים את הבוחר והבוחרת: רבים מודאגים ממלחמות כמו המלחמה באוקראינה ובעזה.
נראה כי מי שגילו עניין רב במלחמות אלו היו אזרחי אסטוניה ולטביה, מדינות קרובות לרוסיה. מילות מפתח הקשורות ליוקר המחיה, כגון "אינפלציה", כמו גם "מחירי אנרגיה", "מחירי מזון" ו-"משכנתאות", נבדקות לעתים קרובות במיוחד בגרמניה ובאיטליה.
הסביבה, כולל מונחים כגון "שינוי האקלים", היא נושא חם בשולי היבשת: מלטה, פורטוגל, ספרד ודנמרק – שלוש המדינות האחרונות בעלות רצועות חוף ארוכות. חיפושים הקשורים למדיניות הפנסיונית היו גבוהים ברומניה – הממשלה הבטיחה עלייה בפנסיות עבור 2024 – ובצרפת, שם גיל הפנסיה עלה מ 62 ל 64 בשנה שעברה.
