הפשיעה בחברה הערבית רק הולכת וגואה. עשרה הרוגים בשלושה ימים בלבד, ו-68 הרוגים מתחילת השנה האזרחית. הכלי האימתני ביותר שיכול להיות מול האירועים הללו, כמו אירועי פשע מאורגן בכלל, הוא הפעלה של רוגלות. הפעלה של רוגלות הוא כלי אנטי דמוקרטי ודרקוני ביותר, ואם הוא מופעל, הוא צריך להיות כמוצא אחרון ורק באירועי קיצון.
בשנת 2022 נחשפה בכלכליסט פרשת פגסוס. ללא הסמכה חוקית, משטרת ישראל חדרה באמצעות רוגלות אל מכשירי הסלולר של אזרחים בחקירות "רגילות" משל היו ארגוני פשיעה ופגעו בפרטיותם בצורה חמורה ביותר. גם בתיקי נתניהו נערכה פריצה באמצעות תוכנות רוגלה.
בעקבות הסערה, הוקמה ועדת בדיקה ממשלתית שתבדוק את התיקים בהם נערכה הפעולה הלא חוקית – אך עד כה הוועדה לא התחילה בעבודתה בפועל בעקבות התנהלותה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה שתוקעת את עבודת הוועדה, ומבקשת מבג"ץ דחיות חוזרות ונשנות במסגרת העתירה נגד פעולת הוועדה.
לאחר הסערה, היה ברור שאם רוצים להמשיך לעשות שימוש בכלי הדרקוני הזה של הרוגלות צריך לעגן את השימוש בו בחקיקה. אני כתבתי בעבר את עמדתי בנוגע לשימוש בכלי הכל כך דרקוני והאנטי דמוקרטי הזה, אבל כל עוד הוא מוגבל לחקירות פשע חמור בלבד – עוד מילא, אפשר לבלוע את הגלולה המרה.
חוק שמקדם חבר הכנסת צביקה פוגל מעוצמה יהודית, תקוע כיום בצינורות החקיקה. החוק החדש מאפשר בעיקרון חדירה למחשב בצורה שתאפשר את הפעלת הרוגלות תוך תיחום הפעולה לעבירות פשע חמור בלבד. החוק עבר בקריאה טרומית בנובמבר האחרון, לאחר שהונח על שולחן הכנסת במהלך חודש יולי, והוא אמור לסייע למלחמה בפשע המאורגן, בעיקר מול מקרי רצח בחברה הערבית.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "מהפכת המידע והטכנולוגיה הביאה עימה יתרונות רבים וחשובים, כמו שימוש בטלפון נייד, גלישה באינטרנט לחיפוש מידע ועוד שלל יכולות שהפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו. לצד זאת, הרשת מאפשרת לאנשים לפעול באנונימיות ובכך מעניקה פלטפורמה נוחה לעבריינים ולפעילי טרור, שיכולים לאסוף מידע רב ברשת ולתכנן את מעשיהם הבלתי חוקיים".
"בשל בעיה זו, רשויות הביטחון הבינו כי על מנת להתחקות אחר גורמים אלה ולסכל את פעולתם, עליהם לפעול דרך הרשת ובכך לנצל את היתרונות הטכנולוגיים הגלומים בה, בין היתר על ידי חדירה לחומר מחשב באמצעות תוכנת רוגלה המותקנת באופן סמוי על גבי מערכת מחשוב, מרחוק או באופן פיזי", נכתב.
"לנוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות ומאפייניו הייחודיים של חומר מחשב והשימוש הגובר במחשב בכל תחומי החיים, לקבוע הוראות פרטניות המתייחסות לחדירה לחומר מחשב, כך שלמשטרת ישראל יינתן כלי משמעותי במאבק מול ארגוני הפשיעה בעת עריכת חיפושים אלו", הוסבר בהצעת החוק.
אלא שהיועצת המשפטית לממשלה לא טומנת את ידה בצלחת גם בנוגע לחוק הזה, מכיוון שהצעת החוק אינה כוללת בתוכה אפשרות להפעיל רוגלות גם בחקירת עבירת שוחד – למרות שלא מדובר בפשע חמור, בטח לא כזה המצדיק פגיעה אנושה כל כך בזכויות דמוקרטיות.
"המשמעות של קידום ההצעה שבנדון ללא עבירות השחיתות השלטונית, בניגוד לעמדתם המקצועית של גורמי אכיפת החוק, היא פגיעה קשה ביכולת של מערכת אכיפת החוק לסכל ולחשוף עבירות של שחיתות שלטונית חמורות, ובד בבד מתן הקלה משמעותית לעברייני שחיתות שלטונית, תוך הפיכת התווך הווירטואלי לעיר מקלט עבורם לתכנון עבירות ולביצוען", כתבה היועמ"שית לשר המשפטים יריב לוין לפני שוועדת שרים לענייני חקיקה אישרה את החוק של פוגל.
האינטרס של היועמ"שית ברור – האפשרות לשאוב מידע באמצעות הרוגלות ממכשירי הסלולר של כלל המעורבים בחקירות שחיתות יכול להיות פרייסלס, אך יש לזכור שכך גם בחקירת כל עבירת אחרת. השאלה העיקרית היא האם אנחנו רוצים לשמור על איזון הזכויות הדמוקרטיות של אזרחי ישראל, או שבשם המלחמה בממשלה אפשר לדרוס כל ערך דמוקרטי.
החוק כרגע תקוע בוועדת הכנסת. ייתכן שהוא יעבור לוועדה זו או אחרת במושב הבא, ואולי אפילו יעלה לקריאה ראשונה. ייקח זמן עד שהחוק יעבור בקריאה שנייה ושלישית, וגם לאחר מכן ככל הנראה יוגשו נגד החוק עתירות לבג"ץ מכיוון שהוא אינו כולל את עבירות השוחד – למרות דרישת היועמ"שית.
לא ברור מתי המשטרה תוכל להשתמש ברוגלות במלחמתה נגד אירועי הרצח בחברה הערבית – ובינתיים, מספר הערבים הישראליים שנרצחים, תופח משבוע לשבוע.
