האתר 538, המרכז נתונים וסקרים על שורת נושאים שסטטיסטיקה היא חלק מרכזי בהם, מפוליטיקה ועד ספורט, פרסם השבוע את המודל המפורסם שלו לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב. המודל נשען על שילוב של ממוצעי סקרים, כולל היכולת לתת משקל יתר לסקרים איכותיים יותר, למשל כאלו שדוגמים אוכלוסייה גדולה יותר או שיש להם רקורד של דיוק, עם נתונים כלכליים ודפוסי הצבעה אחרים, למשל בבחירות למושל. בבחירות האלו, שבהן שני המועמדים נתפסים לא פופולריים, להצבעות שאינן לנשיא עשויה להיות השפעה דרמטית – מצביע מאוכזב ביידן בוויסקונסין, לדוגמה, יכול להגיע לקלפי כדי להצביע לסנאטורית הדמוקרטית תמי בולדווין, ולהחליט על הדרך לתמוך גם במועמד לנשיאות ג'ו ביידן, גם אם בסקרים אמר שלא יצביע לו.
היתרון במודל, שקנה לעצמו תהילת עולם עם ניבוי כמעט מדויק של בחירות 2012 וטעה, כמו כולם, ב-2016, הוא ביכולתו להציג אוסף אדיר של נתונים סטטיסטיים בצורה פשוטה ונגישה, ולהצביע על מגמות ועל נקודות עניין בלי להתפתות לניבוי. הנקודה האחרונה היא הקריטית: המודל של 538, שבעבר הוביל אותו הסטטיסטיקאי והפרשן נייט סילבר, לא מתיימר לנבא מי ינצח בבחירות. גם הסיכויים שהוא מציג לא נותנים תמונה חד-משמעית, ובבחירות 2024 – יותר מאי פעם.
צמודים צמודים
נתחיל בחלק הקל: לפי המודל, הסיכויים של דונלד טראמפ לנצח בבחירות לנשיאות נמוכים במעט מאלו של ביידן. כמה נמוכים? המודל, שמריץ באופן קבוע 1,000 סימולציות של בחירות, מצא שב-516 (51.6%) סימולציות ביידן ממשיך לכהונה שנייה, לעומת 480 (48%) סימולציות שבהן טראמפ חוזר לבית הלבן, הנשיא הראשון לעשות זאת מאז גרובר קליבלנד בסוף המאה ה-19. בארבע הסימולציות האחרות (0.4%), אף אחד מהמועמדים לא מגיע ל-270 האלקטורים הנדרשים וההכרעה עוברת לבית הנבחרים.
חשוב להבהיר שמדובר בתוצאות צמודות מאוד: ב-2016, בבוקר הבחירות, המודל הצביע על 70% סיכויי הצלחה להילרי קלינטון, לעומת 30% לדונאלד טראמפ. ב-2020, ביידן הוביל בקביעות על טראמפ עם בין 85%-89%. כלומר, הפרש של 52-48 הוא צמוד בקנה מידה היסטורי.
כך או כך, אפשר לראות כאן שמדובר בניתוח חיובי יחסית לנשיא המכהן, שההנחה הרווחת היא שמצבו בסקרים רע: הדבר נובע משילוב נתונים שאינם סקרים עם הסתכלות מרחיבה יחסית על שאלת "המדינות המתנדנדות".
המודל מחלק את 50 המדינות, מחוז קולומביה ואת חמשת המחוזות של מיין ונברסקה, שתי המדינות היחידות שמפצלות את האלקטורים שלהן ולא עובדות בשיטת "המנצח לוקח הכול", לשבע קבוצות: Solid D ו-Solid R הן המעוזים, קבוצות המדינות שבהיעדר תרחיש דמיוני יילכו בוודאות עם ביידן או עם טראמפ. Solid D, שיתמכו ככל הנראה בביידן, כוללת את קליפורניה, הוואי, ורמונט, מסצ'וסטס, רוד איילנד, מרילנד, מחוז קולומביה והמחוז הראשון של מיין (שוות יחד 90 אלקטורים). Solid R, שיתמכו ככל הנראה בטראמפ, כוללות את איידהו, יוטה, וויומינג, צפון ודרום דקוטה, מדינת נברסקה, אוקלהומה, ארקנסו, אלבמה, טנסי, קנטקי, מערב וירג'יניה והמחוז השלישי של נברסקה (שוות יחד 67 אלקטורים).
שתי הקבוצות הבאות הן Likely D ו-Likely R, שבסבירות גבוהה של 75%-98% צפויות ללכת לביידן או לטראמפ. Likely D כוללת את אורגון, וושינגטון, קולורדו, ניו מקסיקו, אילינוי, וירג'יניה, ניו יורק, ניו ג'רזי, קונטיקט, דלאוור ומדינת מיין (שוות יחד 121 אלקטורים). Likely R כוללת את אלסקה, מונטנה, קנזס, טקסס, לואיזיאנה, מיסיסיפי, מיזורי, איווה, אינדיאנה, אוהיו, דרום קרוליינה, המחוז השני של מיין והמחוז הראשון של נברסקה (שוות יחד 122 אלקטורים).
שתי הקבוצות הבאות הן ה-Lean D ו-Lean R, מדינות שניתן להגדיר אותן "פריכות": אומנם נוטות לצד אחד, אבל לא בצורה מובהקת, ומהפך בהן בהחלט אפשרי. בצד הדמוקרטי הן כוללות את מינסוטה, שב-72% מהסימולציות אכן הולכת עם ביידן, ניו המפשייר עם 74%, והמחוז השני של נברסקה עם 68%, ובצד הרפובליקני הן כוללות את צפון קרוליינה עם 62% ופלורידה עם 74%. הן שוות 15 ו-46 אלקטורים, בהתאמה, מה שמצייר תמונה מעט אופטימית יותר לנשיא.
שלוש הקבוצות האחרונות הן מדינות ה-Toss Up, המדינות המתנדנדות שהמודל מעריך שלכל אחד מהמועמדים יש סיכויים פחות או יותר שווים לנצח בהן. המודל מזהה יתרון קל לביידן במדינות חגורת החלודה פנסילבניה (שווה 19 אלקטורים, ו-56% שתלך עם ביידן), מישיגן (15 אלקטורים, 58% סיכוי לביידן – המדינה הכי "בטוחה" למרות המחאות מצד הקהילה המוסלמית) ו-וויסקונסין (10 אלקטורים, 55% סיכוי לביידן). בחגורת השמש, היתרון דווקא של טראמפ, במדינות ג'ורג'יה (16 אלקטורים, 58% שתלך עם טראמפ), אריזונה (11 אלקטורים, 55%) ונוואדה (6 אלקטורים, 56%).
חלוקת הקבוצות (צילום מסך: מתוך אתר 538)
אז על אילו מדינות צריך להסתכל? בהנחה שאף אחד מהמבצרים לא נופל ושגם המדינות הפריכות נשארות במקומן, המצב ככלל יותר לטובת ביידן: הוא יכול להרשות לעצמו להפסיד בג'ורג'יה, נוואדה ואפילו באריזונה, אבל כל עוד הוא מנצח בוויסקונסין – שצפויה להיות "מדינת השחמט" שמי שינצח בה ינצח בבחירות – בפנסילבניה ובמישיגן, הוא ממשיך לכהונה שנייה.
עד כאן המודל. כעת הגיע הזמן לנתח את הבעיות שלו. המרכזית שבהן היא ההטעיה של הצגת האחוזים. למשל, 83% לביידן נשמע כמו סיכוי מצוין, אלא שהמשמעות של הנתון הזה, הסיכוי שניו מקסיקו תלך עם הנשיא המכהן, היא שלטראמפ יש 17% סיכוי לנצח במדינה – סיכוי של 1 ל-6, בערך כמו הסיכוי להוציא דאבל בשש בש. בצד השני, לפלורידה – שנצבעה באדום בשנים האחרונות, עד כדי כך שהיא כבר לא נחשבת למדינה מתנדנדת – עדיין יש 26% סיכוי לחזור לביידן.
המודל של רותם אורג
בעיה שנייה היא החלוקה הגסה לקטגוריות: לפי המודל של 538, בקבוצה Likely D נמצאות גם ניו יורק, שלביידן יש 97% סיכוי לנצח בה, וגם וירג'יניה, שם לביידן יש 78% לנצח. בטקסס, השווה 40 אלקטורים, לביידן יש 21% סיכוי לנצח – מה שישמוט לחלוטין את החומה האדומה של טראמפ ויהפוך כהונה שנייה של ביידן לעניין כמעט ודאי – ובכל זאת היא באותה קבוצה עם דרום קרוליינה, שהסיכוי של ביידן לנצח בה הוא 9% בלבד.
במקום החלוקה השרירותית הזו, מוטב לבחון כל מדינה בפני עצמה כדי לקבל ניתוח מדויק יותר של המיקום שלה על הציר שבין "מתנדנדת" ל"בטוחה": בגרף הזה, צבעתי כל עמודה (כל מדינה) בצבע אחר, בהתאם לסיכויים שלה ליפול בצד של ביידן או של טראמפ.
הצרות של משפחת ביידן
שבוע לאחר שהנשיא לשעבר טראמפ הורשע בפלילים, גם ביידן הורשע – אבל לא הנשיא המכהן ג'ו, אלא בנו, האנטר ביידן. הבן הורשע בשלושה סעיפים הקשורים באחזקת נשק כשהוא מכור לסמים, כולל תצהיר כוזב על דפוסי השימוש בו. מדובר בעבירה חמורה למדי, שתיאורטית יכולה להסתכם ב-25 שנות מאסר, אם כי ביידן לא צפוי לקבל את העונש המקסימלי בשל היעדר רקע של אלימות.
וביידן האב? אמר שהוא אוהב את בנו וגאה בו על תהליך הגמילה שעבר, אבל שלא יתערב בתהליך המשפטי, ושאם אכן ייגזר על בנו לשבת בכלא הוא לא יחון אותו. המסר המשתמע ברור: טראמפ ישתמש בכוחו הנשיאותי כדי להציל את עצמו, אבל אני מועמד שלטון החוק.
