כמחצית מהישראלים חשים פגיעה בביטחון הכלכלי בעקבות המלחמה – כך לפי סקר שנערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. יחד עם זאת, הציבור לא ממהר לשנות את דפוסי התשלומים בעקבות האירועים הביטחוניים והאזרחים לא לוקחים יותר הלוואות. פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים עם תובנות מעודדות יחסית – ויש לו מסר למקבלי ההחלטות.
מלחמת חרבות ברזל לא השפיעה בצורה משמעותית על ההתנהלות הכלכלית השוטפת של הישראלים – כך מסיק פרופסור ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, בנוגע לתוצאות "עצמאות כלכלית" – סקר החיים הפיננסיים בישראל, שבחן את מערכת היחסים בין הישראלים לכסף שלהם.על פי פרופ' ליידרמן, "למרות שמדובר במלחמה קשה מאד מבחינתנו, אין שינוי מגמות. לצערנו, הישראלים רגילים למצבי חירום וטרור, ולכן אנחנו לא רואים, למשל, מעבר מוגבר של פיקדונות או כספים לחו"ל.
"תופעה כזאת, של העברת כספים לחו"ל, ראינו בתקופת אי הוודאות לגבי הרפורמה המשפטית, בסביבות מרץ, 2023. אז היו דיווחים על כך שגופים ישראליים וגם משקי בית פתחו חשבונות בבנקים מעבר לים. הפעם אנחנו לא רואים את זה. הסטטיות במצב ניכרת גם בשער החליפין של השקל ביחס לדולר ומטבעות אחרים. בימים הראשונים של המלחמה אמנם היה פיחות משמעותי של השקל. הוא חצה את רף הארבעה שקלים לדולר. אבל כעבור כמה שבועות חזר המצב ליציבות".
"המלחמה ביוקר המחייה: להוזיל את עלות המזון והדיור"
"הסקר מצביע גם על כך שאנחנו גם לא ממהרים לשנות את דפוסי התשלומים שלנו בעקבות האירועים הביטחוניים. כשאני מסתכל על ההתנהגות של שוק מטבע החוץ, שוק אגרות החוב ותחום הבנקאות, יש לישראל חוסן מסוים. עד כמה שהמצב מעיב על כולנו, בכל זאת המשבר הביטחוני לא גלש למערכת הפיננסית, למערכת הבנקים ולדפוסי הכספים של הציבור.
הסקר התקיים בטבורה של מלחמת חרבות ברזל. לדברי ליידרמן, "כולנו נתונים לאי-ודאות ברמה גבוהה מאד, בכל תחומי החיים שלנו. ניתן לקוות שעם סיום המלחמה, שעדיף שיהיה מוקדם ככל האפשר, תחושת הביטחון העצמי והפיננסי תחזור, פחות או יותר, למה שהייתה לפני המלחמה".
הסקר המיוחד נערך לכבוד יום העצמאות האחרון על ידי מכון מדגם עבור בנק הפועלים, ידיעות אחרונות ו-ynet. הסקר בדק, בקרב מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל בגילאי 18 ומעלה, מגוון נושאים כלכליים שנוגעים לכולנו. על מה אנחנו מבזבזים? כמה אנחנו חוסכים? איך אנחנו דואגים לעתיד הכלכלי שלנו וממה אנחנו חוששים?
מהסקר עולה ששתי ההוצאות העיקריות שלנו הן על סעיפי המזון והדיור (משכנתא/שכר דירה). לפרופ' ליידרמן יש מסר למקבלי ההחלטות: "כל ממשלה ושר אוצר שמעוניין לדאוג לרווחת הציבור חשוב שידעו שהמלחמה ביוקר המחייה עוברת דרך פעולות שיוזילו את עלות המזון והעלויות הקשורות לדיור.
"חשוב לחסוך"
לציבור הישראלי, לעומת זאת, לליידרמן יש בעיקר מחמאות. למשל, בנוגע לנתון שעולה מהסקר, לפיו 47% מהישראלים לא לקחו הלוואות בחמש השנים האחרונות (לא כולל משכנתא). "תופעה ידועה היא שישראלים בדרך כלל מעדיפים לקחת כמה שפחות הלוואות, ואם כבר לוקחים כאלה, אז בדרך כלל מקפידים להחזיר אותם בזמן. הרצינות והזהירות של הציבור בהקשר הזה ראויות לשבח".
עוד מוסיף פרופ' ליידרמן כי "שיעור החיסכון בישראל יותר גבוה מרבות ממדינות המערב, כולל ארצות הברית. (על פי הסקר, כ-66% מהמשיבים לסקר מחזיקים כסף בצד להוצאות בלתי צפויות). זה נראה שיעור גבוה וסביר. אני לא חושב שהוא עלה בעקבות המלחמה. עם זאת, כשליש מהישראלים אינם חוסכים. ברור שיש כאלה שאינם יכולים להרשות לעצמם לחסוך, אולם לגבי אחרים, זה המקום להגביר את החינוך הפיננסי תוך הדגשת החשיבות של החיסכון".
"אל תספידו את המזומן"
לשאלה מה הפתיע אותו הכי הרבה בתוצאות הסקר, משיב פרופ' ליידרמן כי מדובר בכך ש-42% מהישראלים בלבד משתמשים בארנק דיגיטלי. "מעניין מאוד שאצלנו בישראל, השימוש בארנק דיגיטלי עדיין לא נפוץ. זה הפתיע אותי, הרי אנחנו אומת הסטארט אפ. בעבר דיברו על איך תראה שנת 2020 וקראו לזה 'חברה ללא מזומן'.
"אבל היום אנחנו יודעים, גם בגלל מצבי חירום וגם בגלל נוחות ועוד כל מיני סיבות, שמזומן עדיין בשימוש. אני בטוח שהתמונה תשתנה באופן הדרגתי בסקרים הבאים, אבל אל תספידו את השימוש במזומן. הוא יישאר לאורך זמן בישראל ובעולם".
ובכל זאת, אנחנו הישראלים התפתחנו לא מעט בשנים האחרונות מבחינה טכנולוגית. לדברי ליידרמן, "מרשים מאד ש-80% מהציבור קונים באונליין. חלק מהקניות הן של מוצרים, אבל חלק גדול מאד מתייחס גם לשירותים, כגון שירותי תיירות, ביטוח, פיננסיים ועוד. עם זאת, לעיתים קרובות אני מעדיף לבקר בחנויות, לתקשר עם אנשים, זה גם סוג של בילוי. בעתיד, אני צופה מעבר מכרטיסי האשראי לארנק הדיגיטלי. זה יהיה מעבר הדרגתי, אבל הוא יתקיים".
"הישראלים מודאגים מהעתיד, ובצדק"
לסיום, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהסקר מצא את הציבור בישראל באחת התקופות המאתגרות שידע, מבחינות רבות. בימים של אי ודאות וחרדה קיומית, לא פלא ש-72% מהישראלים חרדים מעתידם הכלכלי ושכמחצית מהמשתתפים העידו שהמלחמה שינתה לרעה את תחושת הביטחון הכלכלי שלהם.
על פי פרופ' ליידרמן, אין ספק שהמצב הפיננסי של אדם או משפחה הוא בין הנושאים שהכי מעסיקים את הציבור, ובצדק. "רבים מהמשיבים לסקר מודאגים מהמצב העתידי שלהם, וזאת תופעה טבעית.
