היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה פרמסה חוות דעת, שלפיה יש לשלול את הסבסוד למעונות היום עבור תלמידי ישיבות שלא מתגייסים. נשים חרדיות ששוחחו היום עם N12 חוששות מהשלכות על שילובן בשוק העבודה: "הצעד הראשון שאעשה אם יממשו את ההחלטה הזו – יהיה לעזוב את העבודה ולהישאר בבית", מספרת בר, אדריכלית חרדית בת 26 מרעננה הנשואה לאברך ואמא לארבע בנות קטנות.
"כשקראתי על העמדה של היועמ"שית הזדעזעתי. אחת הבנות שלי סיימה מעון יום השנה ובת נוספת מתחילה בעוד חודש את המעון", אומרת בר. "מעונות היום מאוד יקרים, כ-4,000 שקלים בחודש לילד. אם אצטרך לשלם 8,000 שקל בחודש עבור שתי הבנות הקטנות, אני לא אצא לעבוד בשביל 2,000 שקל נטו. כל הזמן אומרים 'אנחנו רוצים לשלב חרדים בשוק העבודה ועד שכבר הגענו למצב שנשים משולבות בשוק ותורמות לכלכלה הישראלית – עכשיו אומרים לנשים החרדיות: תישארו בבית ותשמרו על הילדים. לא רק שהבעל שלכן לא יעבוד, עכשיו גם אתן לא תעבדו", הוסיפה.
"בעצם מנדים אותנו מהכלכלה הישראלית ואנחנו לא נחזור לעבוד. למה שייגרע חלקנו? איפה שוויון הזכויות? אנחנו מרגישים שלא סופרים אותנו ושמים לנו מקלות בגלגלים. אומרים לנו להשתלב בשוק העבודה ומשאירים אותנו בלי זכויות. אני אאלץ להתפטר אם ההחלטה הזו תיכנס לפועל. לא יהיה לי שווה ללכת לעבוד אם כל המשכורת שלי תלך למעון. המשמעות תהיה להוציא אלפי נשים חרדיות משוק העבודה".
צילום:
חיים גולדברג, פלאש 90
לדברי הנשים החרדיות, היועצת המשפטית לממשלה מעוניינת לקדם סנקציה שתפגע בנשים ובילדים: "נגיד שבעלי צריך ללכת לצבא והוא עבריין מבחינת המדינה. מה זו אשמתי ומה אשמת התינוק שלי שאנחנו צריכים להיענש על זה? יש פה ניסיון להשתמש בדלת האחורית ולשלול זכויות", מספרת בר.
עוד היא סופה: "בסופו של יום, הגברים החרדים לא יתגייסו. יש דברים שהם בציפור הנפש שלנו ואותם לא יצליחו לשנות. לא משנה איזה גזרות ישיתו עלינו, אלה הערכים שלנו והבית שלנו מבוסס עליהם. יותר קל לי לעזוב את העבודה מאשר לומר לבעלי ללכת לצבא. אם הם חושבים שיגרמו לנו לקשיים כלכליים זה מה שיגרום לבעלי לצאת לצבא או לעבודה – לא יקרה. בעלי יישאר בכולל. זה לא עניין של כסף. הוא הולך ללמוד כאידיאולוגיה, כערך עליון. זה לא ישבור אותנו, פשוט יקשה לנו את החיים ויגרום לנשים חרדיות לעזוב את שוק העבודה ולהיות עקרות בית".
גיטי היא תושבת ירושלים שמנהלת אורח חיים חרדי ואם לארבעה ילדים. במקביל היא עובדת במשרה בכירה בחברת היי-טק: "בעלי לומד בישיבה ושניים מהילדים שלנו במעונות יום. ההחלטה הזו תפגע לי בפרנסה, אני עובדת במשרה מלאה כמפתחת בחברה טכנולוגית. אם לא יהיה סבסוד, אצטרך להישאר עם הילדים בבית. נשים חרדיות כמוני יצטרכו לשמור על הילדים ולהוריד מהיקף המשרה".
"הפכו את העיסוק של בעלי בלימוד להרחבת הדעת לעיסוק לא לגיטימי", היא המשיכה. "ההחלטה ללמוד היא החלטה של בעלי שתפגע בי ובילדים. אם בעלי יחליט ללמוד – כתוצאה מזה אני אפגע במשרה שלי וזה יפגע דבר ראשון בילדים. כיום אני במשרה משמעותית ואני לא אוכל לשמור על מעמדי בחברה בהנחה שאצטרך לשמור על שני ילדים קטנים בבית כי אין סבסוד למעונות. חד משמעית לא אשלח את ילדיי למעון במחיר מלא".
עמותת 'שמורה' וארגון 'אמת ליעקב' המסייעים לאלפי נשים חרדיות בשוק העבודה פנו היום במכתב ליועצת המשפטית לממשלה ובו ביקשו ממנה למנוע פגיעה חמורה בנשים החרדיות ובילדיהם כתוצאה מהמהלך שהיא מקדמת.
במכתב התייחסו הארגונים להחלטתו של השופט מני מזוז בעתירה שהוגשה ב2012 על ידי המרכז הרפורמי לדת ומדינה נגד סבסוד מעונות יום לילדי אברכים: "אוכלוסיית היעד של מבחן התמיכה למעונות היום היא אימהות עובדות או לומדות ותכליתו היא לשלב את האימהות בשוק העבודה", כתב השופט מזוז. "אין עילה לחייב את המדינה לקדם התכלית של עידוד תעסוקת גברים חרדים במסגרת מבחן תמיכה זה". בנושא זה, בית המשפט העליון דחה את העתירה שביקשה לשלול סבסוד מעונות לילדי האברכים.
עו"ד זלמן בלאק ציין במכתב שנשלח ליועמ"שית בשמם של עמותת 'שמורה' וארגון 'אמת ליעקב': "מטרת הסבסוד למעונות היום היא אחת ויחידה: עידוד יציאת אימהות לשוק העבודה ולא תגמול לאב שלומד בכולל. החלטתך עתידה לפגוע באימהות פגיעה אנושה ולמדר אותן משוק העבודה. אימהות שכבר כרתו הסכמי עבודה ייאלצו להתפטר ממקום עבודתן כיוון שאין להן כדאיות לעבוד בעבודה שהשכר ממנה נמוך מההוצאות על המעונות". בנוסף, התריעו הארגונים מפני הרחבה של תופעת המעונות הלא מפוקחים בחברה החרדית: "סגירת המעונות הרשמיים תביא לכך שיצוצו מעונות פרטיים כפטריות לאחר הגשם והם לא יעמדו בבטיחות הנדרשת ולא יהיה עליהם כל פיקוח".
