הממשלה תאשר היום (א') הצעת החלטה על הליך מינוי נציב שירות המדינה הבא, לאחר סיום כהונת הנציב הנוכחי בסוף החודש. ההצעה, שצפויה להיות מאושרת על ידי השרים, מבקשת לשנות את הליך מינוי נציב שירות המדינה, זאת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה שמתנגדת להצעת ההחלטה.
חלם זה כאן: למה המדינה מפנקת בהטבות דווקא את מי שבוחר לא להתגייס? | קלמן ליבסקינד
ב-30 ביוני, קיימה הממשלה דיון מעמיק בנוהל שהציעה יועמ"שית למשרד רה"מ לדרך מינוי הנציב. על פי הצעתה, מינוי הנציב הבא ייעשה באמצעות ועדת איתור ובראשה שופט בדימוס מבית המשפט העליון, שימונה על ידי נשיא בית המשפט העליון ובהסכמת ראש הממשלה. מי שעוד היו צפויים לשבת בוועדה, על פי הצעת בהרב-מיארה, היא היועצת המשפטית לממשלה.
הממשלה לא אימצה את הצעתה, אלא דחתה אותה בתוקף, לאחר דיון סוער במיוחד. במהלך הישיבה, התפתח עימות מילולי בין מספר שרים ליועמ"שית ולמשנה שלה, גיל לימון. אחרי שבהרב-מיארה קבעה כי ראש הממשלה לא יכול למנות בעצמו את נציב שירות המדינה הבא ושיש לשמור על הנוהל של בחירת הנציב על-ידי ועדת איתור, אמר המשנה לימון בדיון היום בממשלה: "לגבי הרכב הוועדה, אפשר לשפר אותו. אני מציע הצעה פרקטית – שהממשלה תקבל את ההמלצה להקים ועדת איתור וננהל שיח על הרכב הוועדה".
מספר שרים מתחו ביקורת ואף השתלחו ביועמ"שית ובמשנה שלה, גיל לימון, האשימו את השניים בניגוד עניינים חמור ודרשו לפסול את הצעתם.
בסיכום הדיון הסוער, אמר ראש הממשלה נתניהו: "בסוף, זה ויכוח על מהות הדמוקרטיה. האם אנחנו הולכים למודל ניאו-אפלטוני, שבו מלך פילוסוף הוא זה שממנה את השומרים שאי אפשר להחליף אותם ולציבור אין השפעה עליהם, או שאנו הולכים למנגנון דמוקרטי, שבו הציבור ממנה נבחרים ובהתאם לרמת הביצוע שלהם – הוא מחליט האם להשאיר אותם בתפקיד אחת לארבע שנים".
כעת, מביא ראש הממשלה נתניהו את הצעתו למנות את נציב שירות המדינה הבא כפי ששר הביטחון ממנה רמטכ"ל – זאת באמצעות בחינת המועמד על-ידי הוועדה המייעצת למינויים בכירים לשירות המדינה (ועדת גרוניס).
במקביל, ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר, פנה למזכיר הממשלה יוסי פוקס בעניין מינוי נציב שירות המדינה וכתב: ״חוות הדעת שהוצגה מטעם הייעוץ המשפטי לממשלה במסגרת עמדתו, התבססה גם על הניסיון המצטבר, שממנו נלמד כי הלחצים המופעלים על נציב שירות המדינה להתגמש בכל הקשר למינויים בשירות המדינה הם לעיתים משמעותיים, ועל כן – הכרח הוא שנציב שירות המדינה יהיה דמות מקצועית בכירה, בעלת יכולת להפעיל שיקול דעת ענייני ועצמאי ושאין לה כל זיקה או מחויבות פוליטית.
"בהתחשב בכל אלה, ברור שהליך הבחירה הוא רכיב משמעותי המבטיח לנציב ולנציבות כולה את עצמאותה ואת אי תלותה. בניגוד מוחלט לעמדת הייעוץ המשפטי, הצעת, על דעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, כי הנציב הבא ייבחר באופן ישיר על ידי ראש הממשלה, כאשר משרת הנציב תיבדק על ידי הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים ('ועדת המינויים').
״לפיכך, ההצעה לפיה נציב שירות המדינה יתמנה 'בבחירה ישירה', מבלי שנקבעו תנאי סף או כשירות, ללא כל בדיקה של התאמה לתפקיד (אלא תותנה בבדיקת טוהר מידות שאין לזלזל בחשיבותה אלא שבמקרה זה היא אינה מספיקה), איננה סבירה בהתחשב באופיו של התפקיד מהותו, כפי שאף סברה הממשלה בשנת 2018 עת קיבלה את החלטתה הקודמת בעניין.
"ואחרון בהקשר זה והעיקר: הנחיות היועץ המשפטי לממשלה מחייבות את כל המערכת הממשלתית, ופרשנותו של היועץ המשפטי לממשלה לחוק היא הפרשנות המוסמכת מבחינת רשויות השלטון, כל עוד לא קבע בית המשפט אחרת. ולכן, לא ניתן להתעלם מקביעות מקצועיות ומשפטיות שהובאו בהקשר זה. אני קורא לממשלה לכבד את שלטון החוק, שהוא הבסיס לקיום מדינה מתוקנת, לכבד את חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה והיועצים המשפטיים למשרדי הממשלה ולהקפיד על הליכי מינוי נאותים ומקצועיים של כלל שומרי הסף".
