אמש באולפן שישי נחשפו הקלטות של ראש אמ״ן לשעבר, אהרון חליוה שמדבר לראשונה מאז טבח השבעה באוקטובר, עליו לקח אחריות והתפטר מתפקידו. ההקלטות שהתפרסמו באולפן שישי לא חשפו מידע חדש שלא ידענו קודם, אלא חידדו בקולו של מי שהיה במרכז השבר, את מה שכולנו ידענו: מדובר במחדל מערכתי עמוק, שנולד מתוך קונספציה שגויה ומושרשת, שכל הגופים סירבו לראות מעבר אליה, ושהאחריות האמיתית מונחת בראש ובראשונה על ראש הממשלה.
ועדיין, עוד לפני התוכן שסיפקו ההקלטות, עולה שאלה מטרידה בפני עצמה: איך בכלל הגיעו ההקלטות לאולפן שישי? האם חליוה ידע שהוא מוקלט לצורך פרסום? האם זו הייתה הדלפה מתוכננת יחד איתו, או תיעוד שנעשה מאחורי גבו?
התשובה אינה ברורה, וגם השאלות נותרו עמומות, אך השאלה הזו לבדה מעידה על מציאות של חוסר אמון, חשדנות וקרבות מידע בתוך מערכת הביטחון והפוליטיקה. במיוחד אם נזכיר לכולם, שחליוה הוא הגרוש של שירה מרגלית אישתו הנוכחית של אילן שילוח, מוביל ראשי של המחאה נגד נתניהו.
אבל זו רק המסגרת, כי אם נניח לרגע את שאלת הדרך והאם חליוה מעורב בהפצתן של ההקלטות, אי אפשר להתעלם מהתוכן – מסמך היסטורי שמפרק את ההנהגה שלנו לגורמים ואת הקונספציה לא רק של "חמאס מורתע ומזוודות הכסף", אלא שהמודיעין שלנו זחוח ומקובע אף הוא בקוסנפציה מוטעית של "המודיעין הטוב בעולם".
השב״כ לא פחות אשם על פי חליוה. אם יש אצבע מאשימה, היא מופנית גם ובעיקר כלפי השב״כ. המידע שהיה צריך לעלות לא עלה. האחריות שלו מול השגת מידע מודיעיני מול עזה, לא פחותה מזו של אמ״ן, ולמעשה חמורה יותר.
אמ״ן לקח אחריות – הממשלה לא
אהרון חליוה מתאר כיצד מאז הטבח הנורא, אגף המודיעין ערך תחקירים מקיפים עם 50 מבכיריו מדי יום שלישי במשך חודש וחצי. זאת כדי לנתח מה קרה ולפרק את המחדל, כדי שמקרה כזה לא יחזור על עצמו. הוא עצמו התפטר מתפקידו. בצה״ל בכלל שורת קצינים בכירים קמו והלכו, לקחו אחריות אישית. הרמטכ"ל הרצי הלוי לקח אחריות, מיד אחריו שר הביטחון גלנט לקח אחריות, ראש השב"כ רונן בר לקח אחריות. ויש רק אחד שלא, נחשו מי?
הממשלה שממשיכה להיאחז בסירובה להקים ועדת חקירה ממלכתית, ובעיקר נתניהו נשאר על כיסאו כאילו לא קרה דבר, כאילו האסון הגדול בתולדות ישראל לא התרחש במשמרת ארוכת השנים שלו.
חליוה מפרק את הסלוגן השקרי של נתניהו לבחירות הקרובות "אם היו מעירים אותי בלילה, זה היה נמנע"
הנרטיב שנתניהו חוזר עליו שוב ושוב “אם היו מעירים אותי בלילה, זה היה נמנע” קורס בהקלטות של ראש אמ"ן לשעבר, באופן מוחלט. חליוה אומר בפשטות: זה שקר שמצטרף לדייסת השקרים של השקרן בן שקרן.
מי שהזין במידע את הרמטכ״ל הרצי הלוי, שלפי חליוה הוא פרנואיד ולא לוקח סיכונים מיותרים, בשלוש וחצי בלילה, נתן לו את ההתרשמות שאין מדובר באירוע חריג ומיידי. לכן נקבע דיון רק בשמונה וחצי בבוקר. כך גם חליוה עצמו מסביר שאילו היו מעירים אותו והוא היה קורא את המידע המודיעיני – הוא לא היה מסיק ממנו שמתוכננת מתקפה של השבעה באקוטובר, כי המסמכים שהיו לא הציגו סכנה מיידית ולכן גם הוא היה חוזר לישון. כך גם אילו העירו את נתניהו, הוא היה מקבל את אותם הנתונים בדיוק מאותם גורמים בכירים, ולא היה מונע דבר.
אז הניסיון הנלוז של נתניהו להתחמק מאחריות ולהכין כסת"ח לאירוע החמור ביותר שהיה במדינה תחת המשמרת שלו, הוא ניסיון מנותק מציאות. במילים אחרות, נתניהו לא רק שלא היה מציל את המצב, אלא שהסלוגן שהוא בונה עליו את מסע הבחירות הבא שלו נחשף כבדיה מוחלטת.
לדבריו, החיטה לא תוכל לצמוח מחדש כל עוד אותם אנשים ממשיכים לשבת על אותם כיסאות כשהוא מתכוון לממשלה והעומד בראשה. הוא מזהיר שאם האירוע יסתיים רק בהחלפת כמה אנשים, הכישלון יחזור על עצמו. זה לא עוד “תאונה”, לא גלגל שהתפנצ׳ר. מדובר בקונספציה שלמה שקרסה חלחלה עמוק לאורך השנים לכל הגופים.
ליבת העיוורון הייתה הקונספציה של נתניהו: שחמאס מורתע, שחמאס מסתפק במזוודות הכסף. כל מי שניסה להתריע אחרת, נדחה. נתניהו ראה את הר הבית בוער, חיזק את חמאס, אפשר לכסף הקטארי לזרום, ידע על כמויות הנשק והרקטות של חמאס, ראה את גלי הטרור, ידע על רדואן שמתחזק בצפון בחיזבאללה ועל חמאס שמתחזק בנוח'בות. הוא נתן לחמאס ולחיזבאללה לגדול ובחר שלא לפעול. כשהאדם היחיד במערכת שלמה שנשברה מסרב לקחת אחריות ועדיין נשאר למעלה זה כבר לא רק מחדל, זו סכנה קיומית למדינה.
עסקת החטופים שהוחמצה
נחשף עוד מידע, שכבר היה ידוע לכולנו, אבל כשהוא נאמר מפיו של בכיר מעורה זה עוד בוקס בבטן הרכה. החשיפה המטלטלת ביותר היא שישראל יכלה להגיע לאותה עסקת חטופים שישבה על השולחן בשבועות האחרונים וקרסה – כבר לפני כשנה. רק שאז היא הייתה בתנאים טובים יותר מאלו שמתנהלים כיום. הממשלה בחרה שלא לעשות זאת. בכך, לא רק שהחטופים נותרו במנהרות חודשים ארוכים לשווא בסבל בלתי ייאמן, אלא שמדובר במחדל נוסף, צורב, שמתווסף לרצף הכשלים של 7 באוקטובר של ממשלת הכישלון.
צבא, משטרה, ממשלה – כולם בבורדל אחד
חליוה נכנס לתפקיד שנתיים לפני השבעה באקוטובר כשהוא קיבל את אמ״ן כארגון שרקוב מבפנים, שבוי בקיבעון מחשבתי. חליוה מתאר מציאות של חוסר סדר, זחיחות ויוהרה. בצבא, במשטרה שהתפרקה, ובממשלה ששקועה בכאוס מוחלט – דברים נופלים בין הכיסאות. חיילים נשלחים קדימה על ידי שרים שאין להם ילדים קרביים, ולכן גם ישנים טוב בלילה, ומקבלים החלטות הרות גורל על חייהם של מיטב בינינו מבלי טיפת מצפון.
לסיכום, ההקלטות של חליוה לא חשפו עובדות חדשות. הן חשפו עד כמה מסוכן שמי שנושא באחריות הגדולה מכולן בורח ממנה. חליוה מזכיר לכולנו: זה לא מחדל של אדם אחד, אלא של תפיסת עולם שלמה, שניהלה את המדינה בעיניים עצומות עד הקריסה.
צה״ל לקח אחריות. קצינים פרשו. שר הביטחון, הרמטכ"ל וראש השב"כ לקחו אחריות. חליוה עצמו הלך הביתה. ורק אדם אחד נשאר על כסאו, מסרב לשאת באחריות.
ולכן, אין מנוס מוועדת חקירה ממלכתית שתפרק את השיטה עד היסוד. כי כל עוד זה לא יקרה – המחדל הבא הוא רק עניין של זמן. במקום לשמוע את ״הקלטות חליוה״, כל אזרחי המדינה דורשים לשמוע את תוצאות ועדת החקירה הממלכתית, שהייתה כבר חייבת לקום ולהגיש את תוצאותיה. כמו שאמר חליוה עצמו: זו לא הייתה תאונה, אי אפשר להחליף ארבעה גלגלים ולהמשיך בנסיעה. ואני אוסיף לדבריו, צריך להחליף את כל המכונית כולה.
