בקואליציה ממשיכים עם הרפורמה במערכת המשפט, לאחר ששינו את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואת אופן בחירת נציב התלונות על השופטים. ההליכים להחלשת הרשות השופטת, הייעוץ המשפטי לממשלה ובית המשפט העליון צפויים לעמוד במוקד העיסוק של ועדת החוקה בכנס הקיץ הקצר של הכנסת שנפתח השבוע.
למרות השינוי באופן בחירת נציב התלונות על השופטים והעברת הבחירה לוועדה מיוחדת, יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) כבר הציע הצעה חדשה לשינוי שיטת הבחירה והכפפתה לבחירות חשאיות בכנסת. כך מקווה רוטמן ליצור מצב שבו הקואליציה תבחר גם את נציב התלונות על שופטים. לצד השינוי התמוה של מי שבעצמו הגיש את הצעת החוק הקודמת, הקואליציה צפויה לקדם שורת חוקים משפטיים נוספים.
חוק להפקעת סמכות מנשיא בית המשפט העליון
ועדת השרים לחקיקה צפויה לדון ביום ראשון בהצעת חוק של רוטמן שמפקיעה מידי נשיא בית המשפט העליון את הסמכות לקבוע את הרכב השופטים בדיוני בית המשפט העליון, לפי פרסום של מורן אזולאי ב-ynet. לפי ההצעה, מחשב יקבע באופן אקראי וקבוע את הרכבי השופטים בדיונים. מדובר בניסיון נוסף לכרסם בסמכותו של נשיא העליון. שר המשפטים יריב לוין כבר הודיע כי אינו מכיר בסמכותו של הנשיא המכהן, השופט יצחק עמית.
לפי רוטמן, שינוי החוק נועד למנוע מצב שבו נשיא העליון יקבע את הרכב השופטים לפי אופי התיק, בטענה כי לעיתים קביעת ההרכב בבג"ץ יכולה לקבוע את תוצאות המשפט, בהתאם לנטייתם הפוליטית של השופטים. "לנוכח העובדה שבשנים האחרונות עוסק בית המשפט במידה ניכרת בנושאים המצויים במחלוקת בציבור הישראלי", נכתב בדברי ההסבר, "ראוי שדווקא בעניינים מסוג זה ייקבע הרכב השופטים בצורה רנדומלית, כך שלא יהיה ניתן לקבוע מראש את תוצאת הדיון".
רוטמן הוסיף כי עד 2017 הייתה נהוגה פרקטיקה שבה שופט תורן היה דוחה עתירות שלא הסכים עמן, והיה מצרף לדעתו שניים מחבריו לפי עמדתו. הנשיאה לשעבר אסתר חיות הפסיקה את הנוהג הזה, וקבעה שצירוף חברים נוספים להרכב של השופט התורן תיעשה לפי סדר התורנויות בבית המשפט.
פיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה
לצד הניסיונות של הממשלה להדיח את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, למרות האתגרים המשפטיים הכרוכים בעניין, ועדת השרים לחקיקה אישרה השבוע לקדם את הצעות החוק לפיצול תפקידי היועמ"שית. ההצעות של ח"כ מישל בוסקילה (הימין הממלכתי) ושל ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד) נועדו לפצל את הסמכויות המוקנות למשרד היועמ"ש ממעמדו כראש התביעה הכללית ומסמכותו לייצג את הממשלה. שתי ההצעות מתרכזות בביטול כוחו של משרד היועמ"ש לפעול נגד בעלי חסינות כמו חברי כנסת, שרים, ראש הממשלה, שופטים וראשי ארגוני ביטחון.
לפי ההצעה של ח"כ בוסקילה, הסמכות לפתוח בחקירה או הליך פלילי נגד ראש ממשלה, שר או חבר כנסת תהיה נתונה לפרקליט המדינה, בכפוף לוועדת בחירים שתכלול שופט בית משפט עליון בדימוס שימנה נשיא העליון; יועץ משפטי לממשלה לשעבר שימנה שר המשפטים; וסנגור מהמגזר הפרטי שימנה הסנגור הציבורי הראשי.
הצעת ח"כ מילביצקי היא ששר המשפטים ימנה תובע כללי ראשי, נפרד מהיועץ המשפטי לממשלה, באישור ועדת החוקה של הכנסת. לפי הצעה זו, "התובע הכללי ונציגיו לא יפעלו מטעם היועץ המשפטי לממשלה ולא ישאו בתפקיד הכפוף למרותו".
היועצת המשפטית לממשלה התנגדה להצעות, תיארה אותן כ"שינוי משטרי שמקודם באופן חפוז", והציגה קשר אפשרי למשפט נתניהו: "קיים חשש כבד לכך שיש בהצעות אלו כדי לקדם אינטרסים אישיים כבדי משקל של נבחרי ציבור המצויים תחת חקירה או שהועמדו לדין, בהם ראש הממשלה."
שר החוץ גדעון סער, שיזם את החקיקה, אמר על התנגדותה של בהרב-מיארה: "הן היועצת המשפטית לממשלה והן פרקליט המדינה ידעו היטב לפני כניסתם לתפקידיהם על כוונתי לבצע מהלך זה, שלא בוצע בשעתו רק בשל נפילת הממשלה הקודמת. הדבר נאמר להם במישרין. לא הייתה התנגדות שלה לרעיון זה בזמן אמת".
"חוק העמותות": השראה מרוסיה וגאורגיה
החוק שהציע ח"כ אריאל קלנר (הליכוד) כבר עבר בקריאה טרומית במושב הקודם, וביום הראשון של המושב כבר נידון בוועדת החוקה. לפי הצעת החוק, על כל תרומה ממדינה זרה לעמותה ישראלית יוטל מס של 80%, וכן עמותות שמרבית המימון שלהן מגיע ממדינה זרה לא יוכלו לעתור לבית המשפט. ההצעה וחברי הקואליציה מתעלמים מהתמיכה הפוליטית של גורמים זרים במפלגות ובראש הממשלה. לפני כשנה עבר חוק ברוח דומה בגאורגיה, שעורר מחאה אזרחית נרחבת, לאחר שהגיע למדינה בהשראת רוסיה ונועד להצר את צעדיהן של עמותות המבקרות את הממשלה.
חוק בתי הדין הרבניים: בוררות לא בהסכמה
הצעת החוק שהציע ח"כ משה גפני (יהדות התורה) ומקדמות המפלגות החרדיות והציונות הדתית שואפת לאפשר לבתי הדין הרבניים לפעול כבוררים בנושאים אזרחיים תחת החוק הקיים לבוררות. ההצעה שנמצאת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוקה מבקשת לפתור חסמים שמטיל בג"ץ על סמכויות בתי הדין, בעיקר בנושאים כמו מזונות, ילדים והסכמי ממון, שבהם לרוב הנטייה היא לברור לטובת נשים.
גורמים בקואליציה דורשים להעביר את החוק לפני יציאת הכנסת לפגרה, אך שופטי בג"ץ מתנגדים להרחבת סמכויות הבוררות, מחשש לפגיעה במערכת המשפט האזרחית.
כבר בדיון שנערך בנושא השבוע, סגן יועמ"ש ועדת החוקה העלה קושי בכך שהצעת החוק אינה מחייבת הסכמה של שני הצדדים, מה שעלול להביא לפגיעה בזכותן של נשים להליך בוררות הוגן, בשל העובדה שמדובר במוסד הלכתי יהודי שבו לנשים יש זכויות פחותות משל גברים.
הפרדת הייעוץ המשפטי למשרד ממשלתי מהיועמ"שית והכפפתו למשרת אמון
הצעת חוק שהניח על שולחן הכנסת ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) מציעה כי היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה לא יהיו כפופים יותר לייעוץ המשפטי לממשלה ויוכלו לפעול באופן עצמאי ובכפיפות למנכ"ל המשרד, שהוא משרת אמון של השר הממונה. אם תעבור ההצעה, היועמ"שים יוכלו לייצג את המשרד שלהם בבית המשפט ולקבוע חוות דעת משפטית בנוגע לכל נושא הקשור למשרדם. ההצעה הגיעה בעקבות יוזמות של שרים בממשלה הנוכחית, אך נתקלות בהתנגדות מצד היועמ"שית.
ביצור החסינות לח"כים והסרת החסינות לשופטים
הצעת החוק של ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) מבקשת לסייג את חסינות השופטים במקרה של עבירות כמו שיבוש מהלכי משפט ושוחד, בטענה כי ההגנה המופרזת עליהם אינה עומדת בשוויון בפני החוק. הדיון בהצעת החוק נדחה בשלושה חודשים, אך ההצעה מעידה על רוח המנשבת בקואליציה לקידום חוקים נגד שופטים, לאחר שגוטליב החלה לקדם כבר במושב הקודם הצעת חוק לחסינות לחברי הכנסת, כך שלא יהיה ניתן לחקור או להגיש תביעה נגד חבר כנסת ללא רוב של 75 ח"כים. חוות דעת משפטית טוענת כי הצעות אלו מחלישות את שלטון החוק ומעניקות חסינות רחבה מדי.
מאסר למי שקורא לסרבנות, אך לא למי שקורא להשתמטות
הצעה נוספת שהגיש השבוע ח"כ בוארון קובעת כי קריאה לסרבנות תיאסר בחוק, והעונש על כך יהיה כשל עבירת המרדה, כלומר מאסר של עד חמש שנים. "בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מסוכנת של קריאות לסרבנות ואי-התייצבות לשירות מילואים", נכתב בהסבר להצעת החוק. "מטרת הצעת החוק היא לקבוע כי קריאה לסרבנות לשירות בצה"ל תיחשב לעבירת המרדה". בהצעה לא נרשמה התייחסות לקריאות של רבנים נגד גיוס לצה"ל וקריאותיהם לאי-התייצבות בלשכות הגיוס, אלא רק לסרבנות מילואים.
קיצור תקופת ההתמחות של עורכי הדין בחצי שנה
הצעה נוספת שהגיש בוארון מבקשת לעגן בחוק את הוראת השעה שנקבעה בעקבות המלחמה, שלפיה התמחות עורכי דין תהיה שנה אחת במקום שנה וחצי. בהסבר להצעה נכתב כי ב-2017-1994 ההתמחות הייתה שנה אחת, תוך התעלמות מהסיבה שבגללה הוארכה ההתמחות, לאחר שוועדת מומחים קבעה כי 12 חודשים אינם זמן מספיק להתמחות והיכרות מספקת עם הפרקטיקה המקצועית בעריכת הדין.
