אחרי שבשבוע שעבר סיימו להציג בוועדת חוץ וביטחון את כלל ההטבות שמקבלים חרדים שלא מתגייסים במטרה לבחון אילו מהן ניתן לשלול, גם היום (שני) הדיון לא התקדם באופן משמעותי לעבר חקיקה וקביעת סנקציות אישיות, כפי שהמליצו צה"ל ומשרד האוצר.
בארגוני הלוחמים והמילואימניקים וכן באופוזיציה התנגדו לשיח על הסכמות, ודרשו גיוס מיידי. בלט במיוחד קולו של לוחם המילואים בן ה-22, שזעק: "צריך לראות איך מפחיתים את ימי המילואים למשרתים ולא איך מגדילים להם, ולא איך דורכים עליהם ונותנים לנו הטבות, אנחנו לא שכירי חרב!".
ראש המכון לאסטרטגיה חרדית: סנקציות לא יעבדו
פרופ' שי שטרן, ראש המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית ופרופסור למשפטים מאוניברסיטת בר אילן, הזהיר מפני תפיסות מוטעות על החברה החרדית, והתנגד לסנקציות אישיות: "בחברה שאינה ליברלית, כמו החברה החרדית בישראל, סנקציות לא יעבדו על חרדים. צעיר בחברה כזאת לא ימרה את פיו של הרב, במיוחד במצב כזה שבו יש מאבק. למעט 14% שיוצאים מהחברה החרדית, זה רק יעורר מאבק".
שטרן התייחס להצעה שעלתה במכון הישראלי לדמוקרטיה, ולפיה ייקבעו 1,000 עילויים (תלמידי ישיבה מצטיינים) שיקבלו פטור מגיוס. לדבריו, יש פה חוסר הבנה משמעותי של החברה החרדית: "אם מתוך האלף האלה אין אף אחד מישיבת חברון, אז היא תיסגר?". שטרן אף הביע ביקורת כלפי משרד האוצר: "אני חושב שאין פה היכרות עם המניעים של החברה החרדית אם יצאה החלטה כזאת.
נטע בר זיו ממשרד האוצר הגיבה על כך בסיום הדיון: "עשינו פה עבודה מעמיקה, ראיתם את הביבליוגרפיה, זה ברמה של עבודה סמינריונית באוניברסיטה. התייחסנו לתמריצים גם בחברה החרדית. לכן האמירות האלה, זה לא המקום להתייחס אליהן".
יו"ר הוועדה יולי אדלשטיין הגיב לדבריה: "את ההצעה הראשונה שהגשתם אני יכולתי לסכם בשלושה דברים: שונאים חרדים, שיתגייסו ושילכו לעבוד. ההצעה השנייה הייתה כבר יותר רצינית".
במקום סנקציות גורפות, הציע שטרן לגבש מתווה אחר, בדומה למה שהציע שר הביטחון כ"ץ: "צריך להיות מודל שבו המדינה מכירה בערך לימוד התורה, שאומר שחלק מהאוכלוסייה, לא אלף ממנה, ויוצרים עם החברה החרדית מתווה הסכמה. אני מדבר עברית, אבל רוב היושבים פה בחדר אומרים שהם לא מבינים אותי", המשיך שטרן, "הסיבה לכך היא שאני לא מדבר עברית ליברלית".
האמירות השונות עוררו תגובות רבות מצד חברי הכנסת, בהן של ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) שקבע כי דבריו של שטרן שייכים לעבר: "אני שומע את הדברים שאומר פרופ' שטרן, ולצערי מדובר בעולם הישן. ב-2014-2013 התנצלתי על זה שהילדים שלי מתגייסים, והלכתי לישיבה וביקשתי – במטותא, יקרים שלי, אולי תשלחו מישהו אחד לגיוס? כיום המצב שונה. אנחנו שומעים את משרד הביטחון שאומר שהם מטפלים ב-17 אלף חיילים שיצאו מסדר הכוחות של צה"ל. אין חיילים! ההלכה היום היא המציאות! מדינת יהודים שנלחמת על חייה ונמצאת בסכנה קיומית, מדינה שכל מי שחי בתוכה צריך לקחת את החרב ולהגיד 'מוכן אני'".
ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) התנגד גם הוא לגישה של סנקציות אישיות: "זה שתביאו סנקציות זה לא יעזור. אני נמצא אצל הרבנים שלנו, שמקבלים דיווחים מהדיונים באופן שוטף, ויש גם את מי שמפגינים מתחת לבית שלנו ואומרים געוואלד". לדבריו, הפתרון חייב להיות הדרגתי ומתואם: "יש פה יעדים לאורך שבע שנים, כי אם תחליטו על גיוס של כולם היום, זה לא יקרה. צריך לקבוע יעדים מוסכמים. אין דבר כזה מכסה ללומדי תורה. מי שרוצה ללמוד, צריך ללמוד".
"השחיקה תימשך וביטחון המדינה ייפול קורבן לעסקנות פוליטית"
כנראה היחיד בדיון שצעק 'המלך הוא עירום' היה יונתן שלו, בן 22, לוחם מגלן משוחרר ומילואימניק פעיל מארגון 'כתף אל כתף'. בקול נרגש, הוא תקף את השיח הסובלני סביב ההשתמטות מהגיוס. "אני לא אהיה פוליטיקלי קורקט", אמר שלו, "הידברות לא עושים במלחמה. ההידברות היחידה שעשיתי הייתה מעל קברים של חברים שלי".
יונתן שלו, לוחם מילואים: "ההידברות היחידה שעשיתי – הייתה מעל קברים של חברים שלי" (צילום: אור גואטה)
"השר מיקי זוהר דיבר בפאנל בישראל היום, כששבוע לפני כן ראינו אותו בחתונה של עסקנים חרדים אומר: 'אני אתאבד על להעביר חוק גיוס בשבילכם'. איזה אמירות אלה? זו ממשלת ישראל?
השתחררתי אחרי שירות של שלוש שנים וארבעה חודשים ביחידת מגלן", המשיך, "התגייסתי לסבב מילואים. אף אחד לא יכול לקחת ממני את הציונות הזאת. חודש וחצי עבר, וקיבלתי עוד זימון. מה אני אמור לעשות? איך אני אתחיל את החיים שלי?
"מה אני בתור מילואימניק אמור להרגיש כשאני מגיע לפה? מה אמורים להרגיש ההורים שלי ששולחים אותי עכשיו לצו מילואים נוסף כשהם שומעים את הדברים האלה?"
אני שומע פה פיליבסטר שעתיים – ומה אנחנו, הלוחמים, אמורים לעשות עם החיים שלנו? למה כל הפוליטיקלי קורקט הזה? 'מודים לכם' – על מה להודות פה?".
לבסוף, שלו הציב דרישה ברורה: "צה"ל חייב להוציא צווי גיוס באופן מיידי לכל חייבי הגיוס בין הגילאים 17 וחצי עד 18 וחצי", והתריע: "השחיקה תימשך וביטחון המדינה פשוט ייפול קורבן לעסקנות פוליטית. מה זה הדבר הזה? יש לי חברים מקיבוצים שמתו, האירוע הזה הוא חוצה מגזרים. זה לא ימין ושמאל, זה ישר".
"במדינת חוק פועלים לפי החוק, ככה אי אפשר לעשות בו ניצול פוליטי", אמר שלו, "זאת ועדה במשכן העם ובבית העם הישראלי, וצריך לראות איך מקטינים את ימי המילואים למשרתי המילואים ולא מגדילים להם, ולא איך דורכים עליהם ונותנים לנו הטבות. אנחנו לא שכירי חרב!".
