"יישובי הדרוזים בסוריה עברו מתקפת טרור המכוונת לטיהור אתני. האירוע רחוק מלהסתיים אם לא יהיה הסכם מדיני שמבטיח את זכויות הדרוזים" – כך אמר הבוקר (שני) המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית בישראל, השייח' מוואפק טריף, בכנס 'הדרוזים וביטחון ישראל, ברית דמים הלכה למעשה' שהתקיים במכללה האקדמית גליל מערבי. מלבד דיון על המצב בסוריה, עסק הכנס במצוקות החברה הדרוזית בישראל, ובביקורת בחברה הדרוזית על חוק הלאום.
לדברי השייח' טריף, "העדה הדרוזית ביקשה להיות מעורבת, היא לא תניח את הנשק כל עוד המעמד שלה לא יוסדר. אני מקווה שהדרוזים ישתלבו בסוריה עם שמירה על זכויותיהם". הוא התייחס לדרוזים בישראל ואמר כי "איננו מתערבים בענייניהם אך נכונים לסייע להם". לדבריו, "אנו מקווים שמדינות העולם תוכלנה להוציא את סוריה מהמבוי הסתום, לשילוב כל העדות בשלטון. זה אף משטר שעשוי יהיה להגיע שלום".
השייח' טריף ביקר את הזנחת החברה הדרוזית במישור האזרחי, למרות תרומתה הביטחונית. "הדרוזים מהווים מרכיב מרכזי בביטחון ישראל. העדה משולבת במערכת הבטחון, אך מדינת ישראל אינה מצליחה להביא למיצוי בחיים האזרחים. למדנו את חשיבות ההתיישבות לביטחון. הישובים הדרוזים צריכים להיות חזקים. יש משבר דיור מתמשך".
את דבריו חתם השייח' טריף בקריאה לשחרור החטופים. "חובתה של המדינה להחזיר את החטופים והיא קודמת לכל אינטרס אחר".
"ליצור זהות ישראלית מכילה"
ד"ר ישראל בן דור פרש בפני הנוכחים את תולדות התהוותה של ברית הדמים, וגלגוליה השונים בדמות שירות הדרוזים בצה"ל. לדבריו, כיום נמצאים הדרוזים בשלב השילוב המלא, כלומר פתיחת כל מסלולי הקידום וכל מסלולי השירות בפני הדרוזים.
וג'די סרחאן ששירת כראש מנהל אוכלוסיות בצה"ל ב-2016, וכיום פועל להקמת מפלגה דרוזית, הציג נקודת מבט אחרת על השילוב המלא. לדבריו הצעירים הדרוזים היום עברו "ישראליזציה", ופתוחים יותר לעולם. הדבר מתבטא בעליית האינטרס האישי שמניע לגיוס לצה"ל. עם זאת הוא סייג ואמר כי אחוז הגיוס לצה"ל בקרב הנוער הדרוזי נשאר גבוה. לדבריו כפי שגם קורה בחברה הישראלית הכללית פחות צעירים בוחרים במקצועות לחימה. הוא תלה זאת בחינוך בישובים הדרוזים. "60% מהנוער הדרוזי צריך שיעבדו עמו וצריך הכנה לגיוס לצה"ל".
ד"ר שוקי אמראני קרא לשינוי השיח בנושא מקומם של הדרוזים בחברה הישראלית. "אחרי 77 שנים כבר לא צריך להצביע על תרומת הדרוזים. צריך ליצור משהו חדש, שלא יהיה צורך בביטויים כמו 'ברית דמים ו'ברית חיים'. הוא הצביע על השינוי במתחולל בקרב הצעירים הדרוזים וטען כי "מדינת ישראל להבין בצורה אמיתית את חשיבות הקשר עם העדה הדרוזית. צריך לטפח את הקשר, לתת מענה לבעיות".
רדא מנצור, שסיים לאחרונה את שירותו כדיפלומט בשירות החוץ הישראלי והיה השגריר הדרוזי הראשון, פרש את תולדות השתלבות הדרוזים בשירות החוץ של ישראל. בהתייחסו למצב של הדרוזים בישראל אמר כי "השינוי לא קרה כי המדינה לא רצתה". לדבריו, "התרבות היהודית היא עדיין גלותית. האינסטינקט של היהודים הוא לדאוג ליהודים. עדיין לא התפתחה זהות ישראלית, 'ישראלי דואג לישראלי'. הדרוזים כבר פיתחו את הזהות הזו, יצרנו ממלכתיות ישראלית". הוא הזהיר ממה שקורה בסוריה, ולדבריו הכישלון הסורי ביצירת זהות סורית שכוללת את כל העדות והמיעוטים הוביל למלחמת האזרחים במדינה. "הדבר תלוי בציבור, צריך ליצור זהות ישראלית מכילה".
"אנו רוצים ליצוק תוכן חדש בברית בין שני העמים", אמר כרמל יוסף נאסר א-דין, ראש התנועה הדרוזית הציונית בישראל. לדבריו האתגר הגדול בקרב הנוער הוא שהצעיר הדרוזי משווה את עצמו לצעיר הערבי ורואה כי מצבו לא טוב יותר, על אף ששירת בצה"ל. נסר א-דין קרא לחנך את הנוער היהודי וללמדו על תרומת הדרוזים לבניית המדינה ולחנך את הנוער הדרוזי להבחין בין המדינה לבין השלטון. "מדינת ישראל היא הדמוקרטיה היחידה באזור שאפשר להיאבק בה על זכויות. השלטון מחייב אותנו להיאבק כל הזמן". הוא סיים את דברים בקריאה כי "חוק הלאום צריך לעבור מן העולם".
"אנחנו עדה עם שני דגלים, אין ביניהם סתירה"
חלקו האחרון של הדיון נסוב על חוק הלאום והמשבר בברית בין העדה הדרוזית למדינת ישראל.
ד"ר ענאן והבה אמר כי "במזרח התיכון יש ירידה בשיח הלאומי ועליה בשיח הדתי, וגם עלייה בהתנהגות פוליטית טרנס-לאומית". הוא הוסיף כי אין חולק על הזכות להגדרה עצמית לעם היהודי, ועל הצורך לעגן זאת בצורות פורמליות. "הבעיה היא במעמד השפה הערבית", הסביר והבה, "אנחנו חלק מהתרבות הערבית. המדינה שמה את התרבות שלי כמשנית. עם צמצום המרחב הלגיטימי התגבש מחדש האתוס הדרוזי, ואנו רואים יותר דגלים דרוזים. אנו עדה עם שני דגלים, אין ביניהם סתירה. הבעיה המרכזית היא היעדר המילה 'שוויון'". והבה טוען כי הוויכוח סביב החוק משקף את שאלת השייכות, ולא את שאלת הזהות.
ד"ר והבה סבור שהחוק הוא כשל מחשבתי, שכן התיקוף החזק ביותר לקשר בין העם היהודי לארץ ישראל הוא תיקוף רוחני המגולם בהבטחה מאלוהים. לדבריו, חוק הלאום הוא פוסט-ציוני, כי הציונות גיבשה עצמה סביב מגילת העצמאות. "הגיע הזמן שהציונות תחשב מסלול מחדש, כי היא מתמסמסת עם עליית החשיבה הלאומית-יהודית. היעדר חוקה הוא התבצרות במגבלות של 48'. זהו דיון יהודי נוקב לגבי זהות המדינה. לא נקבל חוק לדרוזים בלבד. צריך לעשות קפיצה קדימה לחוקה שתתקן את כל הכשלים".
עו"ד איאד פראג', היועץ המשפטי של המועצה הדתית הדרוזית העליונה, הסביר כיצד חוק הלאום כבר משפיע על פסיקות בתי המשפט. "אני לא רוצה שוויון, אני רוצה מדינה לאומית. אבל אני לא רוצה להיות שכיר חרב, חוק הלאום לקח את המולדת שלי. הוא פוגע בשני הדברים החשובים לדרוזים – האדמה והכבוד". פראג' קרא להוסיף לחוק הלאום את הדרוזים.
ד"ר יעקוב חלבי הציע מבט אחר על חוק הלאום: "חוק הלאום נועד כלפי חוץ. הוא טשטש את הגבול בין מדינת ישראל לארץ ישראל. הוא בא לתת הכשר חוקי להתנחלויות מעבר לקו הירוק". ד"ר חלבי קרא לדרוזים לשקול את השלכות חוק הלאום ותהה מדוע צעיר דרוזי צריך להתגייס על מנת לשרת מדיניות שנוגדת את החוק הבין-לאומי. לעומתם, ד"ר רמזי חלבי, יו"ר עמותת יד לבנים הדרוזים, בירך על הקיים, על תכנית החומש האחרונה ועל החלטת ממשלת ישראל להתערב בסוריה למען הדרוזים. הוא קרא להשתתפות פעילה של הדרוזים בשיח הציבורי. "כישראלי, אנו לא מספיק מתמודדים על איזו מדינה אנו רוצים כאן. כישראלי שמדינה חשובה לו, אני רוצה שכל אזרח במדינה ילך עם ראש מורם".
