"אני מבינה ללבם של מי שכועסים עלינו, על המדינה, הממשלה, על הצבא ועל כוחות הביטחון", אמרה שרת התחבורה מירי רגב שמונתה לאחראית על הטקס הממלכתי לציון שנה לטבח 7 באוקטובר. "אחרי המלחמה אהיה הראשונה לדרוש שתוקם ועדת חקירה. ביום הטבח הנורא נרצחו מעל 1,400 אזרחים, 240 נחטפו ומאות נפצעו – מכל הגוונים, מכל שכבות האוכלוסייה ובכל הארץ. הטבח התרחש בנגב המערבי, אבל הנרצחים והנטבחים שנרצחו, נחטפו, נאנסו, כמו גם הנפגעים בגוף ובנפש, היו מכל הארץ – חיילים, שוטרים, כוחות ביטחון והצלה, חוגגים, אורחים, תושבי קיבוצים תושבים מאילת, מהוד השרון, ממג'דל שמס, מרהט, מאופקים ועוד.
"אני כעשור אחראית על הטקסים הממלכתיים, ואני רגילה לחטוף מכאלה ואחרים. הם לא רבים, אבל לצערי הם אף פעם לא מרוצים. אני יודעת שהטקסים האלה נוגעים בנימי הנפש של רוב הציבור, שזקוק לרגעים האלה כדי להתאחד כפי שאנחנו מתאחדים כעם, כציבור, כחברה וכעם היהודי. כך נכון להתלכד ולהתאחד.
"אם מישהו חושב שמדובר בהחלטות קלות לגבי כל נדבך בטקס הזה, ושניתן לשלוף אותם כתשובות מוכנות מראש, הוא טועה. אני רואה בהובלת הטקס שליחות ציבורית. אני מוכנה לחטוף, ואני חוטפת מכיוונים שונים בלי שאנשים יודעים את העובדות. בכל זאת אני ממשיכה. אני רואה את החשיבות של הדבר הזה. אני מתעלמת מהרעשים, ואני אמשיך להוביל את הטקס הזה ברגישות ובכובד ראש, כפי שעשיתי בטקסים הקודמים וגם מתוך כבוד לאלה שכועסים ולאלה שמבקרים. אני מבינה את הכאב שלהם בשנה האחרונה.
"נפגשתי עם משפחות שכולות, עם משפחות של חטופים, עם חטופים וחטופות שחזרו מהשבי, עם מפונות ומפונים, עם נפגעים בגוף ובנפש, עם שורדי המסיבות. אני מבינה שיש לכל אחד מהגורמים השונים שמעורבים בגודל של האירוע הזה. הטקס הממלכתי ב-7 באוקטובר יביא לידי ביטוי שלושה ערכים שמבטאים את מה שחווינו ועדיין חווים במהלך השנה מאז הטבח הנוראי ב-7 באוקטובר: זיכרון, גבורה ותקווה. אלה שלושת העוגנים של של הטקס".
"בהתייעצות עם המערך לטקסים ולאירועים ועם חברת ההפקה שיושבת כאן, האירוע ייערך בדרום. באורח טבעי, במקומות שספגו אבדות כבדות ב-7 באוקטובר. פנו אלינו רשויות שביקשו לארח את הטקס. אנחנו מתמקדים בדרום. חברת ההפקה שנבחרה להפיק את הטקס עדיין בוחנת את האפשרות המתאימה ביותר למיקום של הטקס. עדיין לא סוכם עם אף גורם.
"הטקס יתקיים ללא קהל מתוך רצון לכבד את זכרם של הנטבחים והזיכרון של כל מי שנפגע בגוף ובנפש, לכבד את כלל האוכלוסיות שהיו צריכות להשתתף בו. אי אפשר לקיים טקס זיכרון באצטדיון עם 40 אלף איש, ולכן החלטתי בהתייעצות עם גורמי המקצוע שהטקס יתקיים ללא קהל כדי לא לפגוע באף אוכלוסייה ובאף קהל. הטקס לא ישודר בשידור חי, כדי לאפשר לקהילות רבות ברחבי הארץ שבחרו ביוזמה מקומית לקיים טקסים קהילתיים יישוביים ועירוניים כדי להתייחד עם היקרים שלהם.
"החלטות אלה יאפשרו לנו לקיים טקס כמשדר טלוויזיוני מכובד ומכבד, אותנטי, רגיש, שיוכל להגיע לכל בית בישראל ולעם היהודי ברחבי העולם. בחברה שלנו יש מקום להפגין ולהביע ביקורת קשה. עם זאת, אסור לנו לתת לאויבים שלנו להשיג את מבוקשם ולראות אותנו מפולגים".
