בתוך שלושה שבועות בלבד, מפת הטיסות מישראל השתנתה באופן דרמטי. 14 חברות תעופה מובילות הודיעו על חידוש פעילותן בנתב"ג, מה שהוביל לתוספת של מאות טיסות שבועיות. זה התחיל עם תנועה קלה מצידן של חלק מחברות הלואו קוסט, שבישרו על תוספת של טיסות לאירופה. הבאה בתור הייתה קבוצת לופטהנזה, ולאחר שהענקית שנחשבת לברומטר בשוק הודיעה על חזרתה, חברות נוספות הלכו בעקבותיה. שעריהן של ערים משמעותיות ביבשת כמו לונדון, אמסטרדם, פרנקפורט ומינכן ייפתחו לישראלים, לאחר שההגעה אליהן הייתה מוגבלת.
עוד בנושא ב-N12:
• חברות התעופה שחוזרות לארץ – ואלו שלא: מנוע חיפוש מתעדכן
• חברות התעופה הזרות בדרך חזרה – על חשבון זכויות הטסים
• תחרות בטיסות לניו יורק: החברה שמשיקה קו חדש
חברות אירופיות נוספות כמו בריטיש ואייר פראנס, ואפילו דלתא איירליינס, שבשל היותה חברה אמריקאית לטיסות ארוכות טווח ציפינו שתחזור אחרונה – כולן הודיעו שיחזרו. גם אייר אינדיה, שהייתה האחרונה מבין חברות התעופה מהמזרח הרחוק שהצטרפו לגל הביטולים האחרון – הודיעה כי תחדש את פעילותה כבר במרץ.
החדשות הטובות הן שחזרתן של חברות התעופה פותחת חלון הזדמנויות לרכישת כרטיסים במחירים אטרקטיביים במיוחד. הסיבה היא שחברות שחוזרות לשוק נוטות לשווק את המושבים הראשונים בכל טיסה במחירים נמוכים, בהתאם לתמחור הנהוג בענף התעופה, לפיו ככל שמושבי המטוס נמכרים, כך המחיר עולה.
זו הסיבה שחברות שזכו באמון הצרכנים לאורך המלחמה מתמחרות את כרטיסיהן גבוה יותר, מכיוון שהיצע המושבים שנשאר בטיסות נמוך יותר מאז שהישראלים התחילו להעדיף אותן על פני חברות שלא פעלו בישראל באופן יציב.
מטוס של אל על | צילום:
פלאש 90
המחירים לא יורדים באופן שווה
הבשורה הדרמטית ביותר לנוסע הישראלי ולכיס שלו היא ככל הנראה חזרתה של אייר אינדיה. מאז שעצרה את טיסותיה באופן מוחלט באוגוסט, הקו הישיר להודו נותר מיותם והאפשרות לטוס למדינה התקיימה בעיקר דרך האמירויות או בקונקשן באירופה.
כעת מחיר הכרטיסים מתחיל מ־428 דולר, והחברה תאפשר הגדלה של היצע הטיסות למזרח אסיה, עם שדה התעופה של דלהי שמהווה האב משמעותי לטיסות המשך. היא תצטרף לחברות האמירתיות, שמנגישות לישראלים את דובאי ואבו דאבי כהאב.
מטוס של אייר אינדיה | צילום:
AP
גם חברות הלואו קוסט יחזרו עם מחירים אטרקטיבים, וניתן למצוא כרטיסי טיסה ישירים ליעדים שונים במחירים משתלמים במיוחד, חלקם בפחות מ־200 דולר.
בחברות אירופיות אחרות כמו אייר פראנס המחירים גבוהים יותר, כך למשל המחיר ההתחלתי של טיסה הלוך ושוב לפריז תעלה החל מ־500 דולר בפברואר, ובבריטיש איירווייז החל מ־450 דולר עם חזרתה באפריל.
לעומת זאת, בטיסות לארה"ב עדיין לא מרגישים את הירידה במחירים. בשבועות האחרונים התבשרנו על תוספת של שתי חברות תעופה שיפעילו קווים לצפון אמריקה. הראשונה היא ארקיע שבפברואר הקרוב תפעיל שלוש טיסות שבועיות באמצעות מטוסים חכורים לניו יורק, אליהן ניתן לרכוש כרטיסים החל מ־1,198 דולר.
מטוס של דלתא בשמי ניו יורק | צילום:
רויטרס
החברה השנייה שתצטרף החל מאפריל היא דלתא, שמוכרת כרטיסים החל מ־1,040 דולר. בשתי החברות, מדובר במחירים התחלתיים וככל שתאריך הטיסה מבוקש יותר כך המחירים מטפסים, לעתים עד למעלה מ־2,000 דולר לכרטיס הלוך ושוב במחלקת תיירים. הסיבה היא שעדיין יש מחסור של בין 12־15 טיסות שבועיות ליעדים השונים בארה"ב, כך מעריכים בענף.
השיקול הביטחוני מנצח הכל
רבות מהחברות שהודיעו באופן רשמי על חזרתן לישראל בשבועות האחרונים הצהירו בפומבי כי הן זקוקות לשינוי בחוק טיבי (תיקון חוק שירותי התעופה) שישהה חלק מהזכויות הצרכניות של נוסעים במקרה של ביטול טיסה, כולל הפיצוי הכספי, כדי לחדש את פעילותן.
במהלך החודשים האחרונים הן פעלו בועדת הכלכלה של הכנסת, והצליחו להביא להסכמה על תיקון שיקטין את החשיפה שלהן להוצאות במקרים של ביטולי טיסות, במיוחד בתקופות של מצב חירום כמו מלחמה או אירועים ביטחוניים אחרים. התיקון עדיין לא עבר באופן סופי במליאה, אולם זה לא עצר חברות זרות שתמכו בתיקון לחזור לפעילות בארץ.
מטוס של ריינאייר. בחזית המאבק לצמצום הפיצוי לנוסעים | צילום:
AP
למעשה, למרות ניסיונות החברות להשיג תנאים משופרים מהמדינה, נראה כי הגורם שמכריע את הכף בסופו של דבר הוא התקדמות משמעותית לעבר הפסקת האש, שמאפשרת את תחושת הביטחון של צוותי האוויר ומסמנת את הסוף להתפתחויות התנודתיות שאליהן החברות כל כך רגישות.
כעת נראה שתיקון החוק קרוב מתמיד. הממשלה אישרה ביום א' את מה שיו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דויד ביטן הגדיר כתנאי להעברת התיקון בחוק – המדינה תשתתף בחלק מהעלויות של חברות התעופה המפעילות טיסות לצפון אמריקה, במקרה בו מודל ההפעלה צפוי להיות הפסדי, בין היתר בשל אילוצים תפעוליים שיובילו לביטולי טיסות.
לפי התיקון, המדינה תשפה חברות ישראליות שיפעילו לפחות שתי טיסות שבועיות נוספות לצפון אמריקה (ארה"ב וקנדה). הממשלה תקצה עד 15 מיליון שקלים מתקציב המדינה כדי לסבסד את החברות שישתתפו ביוזמה זו, במטרה לחזק את התחרות מול אל על והחברות האמריקאיות. עם זאת, נוכח חזרתה הרשמית של דלתא בחודש אפריל והאפשרות שיונייטד אירליינס תחזור כבר בחודש הקרוב, מתעוררים סימני שאלה בנוגע לכדאיות המהלך עבור החברות הישראליות.
ארקיע. המדינה תשפה אותה כדי לטוס לארה"ב | צילום:
משה שי , פלאש 90
מלבד שיפוי חברות התעופה הישראליות שיפעילו טיסות חכורות לארה"ב, כמו אלו שיפעילו בקרוב בארקיע ויהיו זכאיות לסיוע המדינה, במשרד האוצר פעלו כדי לפתוח את טרמינל 1 כתנאי משלים לתיקון חוק טיבי, כמענה לחברות הלואו קוסט שמחו על סגירתו. בחזית מאבק זה ניצבה ריינאייר.
וויזאייר שבה עוד לפני פתיחתו, זמן קצר לאחר שנכנס לתוקף הסכם הפסקת האש מול חיזבאללה. עם ההתקדמות המשמעותית בהפסקת האש בעזה ועצירת שיגורי הטילים של המורדים החות'ים לעבר ישראל, חברות הלואו קוסט ריינאייר ואיזיג'ט הודיעו שיחזרו לאחר פתיחתו המחודשת של הטרמינל באפריל וביוני בהתאמה.
המשבר עוד לא מאחורינו
נזכיר, כי ישנן חברות תעופה שעדיין לא הודיעו על חזרתן לישראל. כך למשל יונייטד איירליינס, שלפי הערכות בענף צפויה לשוב מוקדם מהצפוי, על אף שלא היה שינוי מאז שהצהירה שלא תטוס לישראל עד הודעה חדשה.
אייר קנדה ואמריקן איירליינס, בדומה ליונייטד, לא נקבו בתאריך חזרה. מדובר בחברות ענק שמפעילות טיסות למרחקים ארוכים, מה שמקשה על האפשרות שלהן להיות גמישות תפעולית, במיוחד ביחס לחברות האירופיות. חברות כגון KLM ואיבריה, אמורות לשוב במהלך החודשיים הקרובים, אך גם הן עדיין לא הודיעו על כך רשמית.
טורקיש איירליינס. חזרתה תחת סימן שאלה גדול | צילום:
רויטרס
גם החברות הטורקיות פגסוס וטורקיש איירליינס, שפעלו בישראל בהיקפים משמעותיים לפני המלחמה, עדיין לא שבו, וכעת הן שוקלות את חזרתן, תחת איום שהסלוטים השמורים להם יימסר לחברות אחרות. אולם הסיכויים לא גבוהים, היות והחברות כפופות לשיקוליו של ארדואן, בצל המשבר ביחסים בין ישראל לטורקיה מאז פרוץ המלחמה.
הידיעה פורסמה לראשונה באתר גלובס
