במוצאי יום העצמאות (חמישי) יחולקו פרסי ישראל לזוכים לשנת תשפ"ה על ידי שר החינוך יואב קיש. חתן וכלת פרס ישראל בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה הם נינה אבידר ווינר ורוני דואק.
חתן פרס ישראל בתחום חקר הרפואה הוא חוקר הסרטן פרופ' ינון בן נריה; כלת פרס ישראל בחקר התרבות והאמנות היא פרופ' זוהר שביט; חתן פרס ישראל בחקר ההיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו הוא פרופ' ירון צור; חתן פרס ישראל בתחום תיאטרון מחול ואופרה הוא הכוריאוגרף שלמה ממן; כלת פרס ישראל בתחום חקר ההנדסה ומדעי ההנדסה היא פרופ' יונינה אלדר; חתן פרס ישראל לאומנות בינתחומית הוא הפסל והאוצר בלו סימיון פיינרו; כלת פרס ישראל בתחום חקר הגיאוגרפיה וידע ארץ ישראל היא פרופ' רות קרק; כלת פרס ישראל לספרות, שירה ותרגום היא פרופ' דבורה גילולה.
פרס מפעל חיים ליזם החברתי ולמייסדת קרן אייסף
פרס ישראל בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשפ"ה יוענק לגברת נינה אבידר ווינר ומר רוני דואק.
אבידר ווינר היא ממייסדות קרן אייסף – הקרן הבינלאומית לחינוך, אשר פועלת לצמצום פערים על ידי הנגשת ההשכלה הגבוהה בישראל לאלפי סטודנטים מהפריפריה החברתית והכלכלית של ישראל. דואק, איש עסקים ויזם חברתי שמשקיע את עיקר מרצו בריפוי החברה הישראלית, מתייצב בכל צומת לאומי ורותם את הכוחות היצירתיים בחברה למען הטוב המשותף.
ועדת הפרס התכנסה בראשותה של גב' מיכל עבאדי בויאנג'ו ובהשתתפותן של החברות פרופ' מרים מרקוביץ-ביטון, פרופ' עדית סולברג, גב' מרים פרץ וגב' דלית שטאובר.
בהתייחס לכלת פרס ישראל, גב' נינה אבידר ווינר, ועדת הפרס ציינה בנימוקיה כי "היוזמה של גב' אבידר ווינר להקמת הקרן נבעה מהכרתה העמוקה בכאבם של צעירים רבים בפריפריה שידם לא הייתה משגת לרכוש השכלה גבוהה ובכך נמנעה מהם הזדמנות לממש את עצמם".
במשך 45 שנות פעילותה היא פעלה ללא לאות לפיתוח מנהיגות חברתית ואקדמית באמצעות תמיכה כלכלית לטובת רכישת השכלה גבוהה ומימוש הפוטנציאל של צעירים וצעירות מהפריפריה והובילה אותם למצוינות אקדמית במחקר, רפואה, משפטים, ממשל, אקדמיה, עסקים ועוד. ברגישות ובצניעות רבה, נינה פעלה רבות לגיוס משאבים לטובת מטרות הקרן ולפיתוח כלי פעולה אפקטיביים להצמחת מנהיגות בקרב צעירים רבים מן הפריפריה.
רוני דואק ונינה אבידר ווינר, זוכי פרס ישראל בתחום מפעל חיים (צילום: אלדד רפאלי)
עוד ציינה הועדה כי "גב' אבידר ווינר היא הרוח החיה בפעילות הקרן ובכלל זה תומכת מהונה ומעניקה מלגות על שם וולטר ונינה ווינר גם במסגרת תוכנית 'שגרירים' הפועלת למניעת גזענות, אנטישמיות ופגיעה במדינת ישראל. כל אלה לוו באישיותה החמה והאימהית של גב' נינה אבידר ווינר שראתה בכל סטודנט יהלום יקר ערך שנפלה בחלקה הזכות ללטשו".
לסיכום הדגישה הועדה כי "הגב' נינה אבידר ווינר ראויה לקבלת פרס ישראל על פעילותה רבת השנים לשינוי פניה של החברה הישראלית בתחום ההשכלה הגבוהה והשינוי שחוללה בחייהם ובחייהן של צעירים וצעירות רבים".
על רוני דואק כתבו חברי ועדת הפרס: "סיפור חייו הוא הפסיפס הישראלי. רוני דואק הוא יזם חברתי ואיש חזון שלאורך שלושה עשורים הוביל פתרונות פורצי דרך לאתגרים הלאומיים הגדולים, ושינה את חייהם של ישראלים רבים. הוא רתם מאות חברות עסקיות לתוכניות לצמצום פערים ולפרויקטים חברתיים ותעסוקתיים, פרויקט "אחריות בליבה", להטמעה של ערכים חברתיים בפעילות עסקית ו"שיתופים", שהפך לחממה של יוזמות חברתיות פורצות דרך. מאז ה-7 באוקטובר מוביל דואק את מיזם "חוסן ילדינו" – המספק מענה לשבר שחוו עשרות אלפי ילדים בעוטף עזה וקו הצפון".
עוד ציינה הועדה כי "בין מפעליו החברתיים הרבים ניתן למנות את: "אח-שב" – רשת מרכזים קהילתיים לעולים מאתיופיה והקווקז, "אלטרנתיב" – רשת ניידות הסברה למניעת שימוש בסמים בקרב תלמידי החטיבות והתיכונים, ו"ציונות 2000" – ארגון חברתי הפועל מזה 28 שנה. עם התפשטות מגפת הקורונה, מר דואק רתם את הצוותים של "ציונות 2000" ו"שיתופים" להקמת "ושמרת" – מבצע חירום ארצי להצלת האוכלוסייה הגריאטרית בישראל, כאשר בשנים האחרונות הוביל גם את מיזם "קווים אדומים" למאבק באלימות נגד נשים".
לסיכום הדגישה הוועדה כי "הענקת הפרס לרוני דואק היא הכרה בערכה של יזמות חברתית שמונעת מתחושת שליחות לאומית, ציונות ושותפות גורל בין חלקיה השונים של החברה הישראלית".
פרס ישראל לרפואה לחוקר הסרטן מפתח התרופה 'אימניטיב'
פרופ' ינון בן נריה, רופא, אימונולוג וחוקר מוביל בתחום הסרטן, הוא חתן פרס ישראל בחקר הרפואה לשנת תשפ"ה.
פרופ' בן נריה, פרופ' וסגן דיקן למחקר באוניברסיטה העברית בירושלים, חוקר את התקשורת בין תאי מערכת החיסון לבין תאים סרטניים בגוף. המעבדה של בן נריה אפיינה לראשונה איך תגובות דלקתיות של מערכת החיסון מקלות על התפשטות סרטן, ובהמשך זיהתה סוג חדש של דלקתיות שמסייעת לתאים סרטניים.
מחקר שביצע בן נריה יחד עם פרופ' אלכס לוויציקי הוביל לפיתוח התרופה 'אימניטיב' לטיפול בלוקמיה ובסוגי סרטן נוספים.
פרופ' ינון בן נריה (צילום: Bruno Charbit)
ועדת הפרס, שבראשה עומד פרופ' חוליו וינשטיין וחברים בה פרופ' אהוד גרוסמן, פרופ' מיכל לאופר פרל ופרופ' איתמר רז מסרה: "פרופ' בן נריה הוא חוקר פורץ דרך בתחום חקר מחלת הסרטן, שגילה מנגנונים להתפתחות הסרטן שהובילו ועדיין מובילים ליצירת תרופות לטיפול במחלה. מחקריו של בן נריה התפרסמו בבמות מדעיות ובעיתונות המקצועית הטובה והאיכותית ביותר בעולם. מחקריו הובילו לפיתוח תרופות אנטי סרטניות, מנוגדי דלקת ועד מעכבי סרטן".
המדענית פורצת הדרך שקידמה שיוויון זכויות באקדמיה
בתחום חקר ההנדסה ומדעי ההנדסה כלת פרס ישראל היא פרופ' יונינה אלדר, מדענית בעלת שם עולמי בתחום עיבוד אותות ועיבוד מידע.
פרופ' יונינה אלדר (צילום: רונן אהרוני)
תחום המחקר המרכזי של פרופ' אלדר עוסק בפיתוח אלגוריתמים לעיבוד אותות ולעיבוד מידע ובינה מלאכותית. בשנים האחרונות היא התמקדה בשיטות דגימה יעילות, בעיבוד אותות ובאופטימיזציה במערכות תקשורת, ברדאר ובדימות רפואי, בבינה מלאכותית, בעיבוד אותות לאופטיקה, ובביולוגיה חישובית. היא קראה תיגר על 'משפט הדגימה' הקלאסי ופתחה תאוריות חדשניות המאפשרות להפחית את קצבי הדגימה מבלי לאבד מידע, תובנה ששינתה את הדרך שבה מתכננים מערכות רבות בתחום ההנדסה.
ועדת הפרס ציינה בנימוקיה כי "פרופ' אלדר היא פעילה ותורמת בקידום החברה הישראלית ושוויון ההזדמנויות באקדמיה (קידום נשים ואנשים עם מוגבלויות פיזיות ונפשיות). פרופ' אלדר מהווה דוגמה ומופת למדענית המשלבת מחקר פורץ דרך עם יכולת יישום והשפעה חברתית רחבה בכל מגזרי החברה".
חוקרת תרבות הילד ומקדמת פרוייקטים של שירה צעירה
פרופ' זוהר שביט נבחרה לקבל את פרס ישראל בתחום חקר התרבות והאמנות לשנת תשפ"ה. שביט, פרופ' אמריטה ומייסדת התוכנית לתואר השני במחקר תרבות הילד והנוער באוניברסיטת תל אביב, הובילה את הפרויקט "שירה על הדרך", במסגרתו הוצגו במרחב הציבורי פסוקים ממיטב השירה העברית וזאת לצד תחרות שירה בין כותבים צעירים.
פרופ' זוהר שביט (צילום: עדי מזן)
ועדת הפרס, שהתכנסה בראשותו של הפרופ' יואב אריאל ובהשתתפותם של החברים הפרופ' ליאת שטייר-לבני והפרופ' דוד קאסוטו, ציינה בנימוקיה: "הפרופ' שביט הובילה מחקרים חדשניים ופורצי דרך בתחום תרבות הילד, בחקר התרגום התרבותי וחקר ההיסטוריה התרבותית של החברה הישראלית והיהודית. היא ייסדה מתודולוגיות מחקר חדשות והשפיעה על תחומים אקדמיים שונים ברמה הבין-לאומית, ועל מחקריה זכתה שביט להכרה בינלאומית רחבה".
עוד ציינה הוועדה כי שביט תרמה באופן משמעותי לקידום התרבות הישראלית והיהודית, הייתה שותפה להקמת תוכניות אקדמיות וייעצה למוסדות חינוך ותרבות. מאמריה וספריה תורגמו לשפות רבות ומצוטטים באלפי מחקרים בכתבי עת הפרושים בכל העולם.
ההיסטוריון שהביא את יהדות ארצות ערב לקדמת הבמה
הפרופ' ירון צור, מומחה לתולדות יהודי ארצות האסלאם שהיה ממקימי האוניברסיטה הפתוחה, הוא חתן פרס ישראל בחקר ההיסטוריה של עם ישראל. ועדת הפרס התכנסה בראשותו של פרופ' אבי בראלי, ובהשתתפותם של החברים פרופ' זוהר שגב, פרופ' אסתר מאיר גליצנשטיין ופרופ' עמנואל פרידהיים.
פרופ' ירון צור (צילום: פרופ' נדין קופרטי צור)
ועדת הפרס ציינה בנימוקיה כי הפרופ' ירון צור הוא אחד ממייסדי המחקר האקדמי על תולדותיהם של יהודי ארצות האסלאם בעת החדשה. עוד ציינה הוועדה כי מחקריו העלו תרומה מכרעת להבנת השתלבותם של יהודי ארצות האסלאם בתהליך קיבוץ הגלויות אל מדינת ישראל בשנות ה-50 וה-60.
הוועדה ציינה כי "הפרופ' צור שרטט תמונה דרמטית, מעמיקה ופורצת דרך על משברי המודרנה שיהודי ארצות האסלאם התמודדו עמם גם בארצות מוצאם וגם עם עלייתם ארצה בראשיתה של מדינת ישראל".
הילדה ניצולת השואה שהפכה למתרגמת ועורכת בעלת שם
פרופ' דבורה גילולה היא זוכת פרס ישראל בתחום ספרות, שירה ותרגום לעברית לשנת תשפ"ה. פרופ' גילולה היא עורכת, מתרגמת מרומית, אנגלית, צרפתית ופולנית, וחוקרת ספרות יוונית עתיקה ורומית.
פרופ' גילולה היא ניצולת שואה, ילידת 1934 שעלתה לארץ מפולין בגיל 11 וחצי דרך עליית הנוער. ועדת הפרס ציינה בנימוקיה כי "תרגומיה של דבורה גילולה מהשפות הקלאסיות זכו לשבחים רבים, ובדין״.
פרופ' דבורה גילולה, כלת פרס ישראל תשפ״ה בתחום ספרות, שירה ותרגום (צילום: ללא קרדיט)
עוד ציינה הוועדה כי "בנוסף לתפקידיה ומשרתה האקדמית לקחה גילולה על עצמה, בגיל הזהב, מבצע אולימפי, הוצאתם של כל שירי 'הטור השביעי' של נתן אלתרמן, הידועים והגנוזים כאחד, במהדורה מוערת בת שישה כרכים שבהם הושקעו אלפי שעות עבודה אם לא למעלה מזה". הטור השביעי, הופיע במשך 24 שנים בעיתון "דבר", וכלל טור מחורז בענייני אקטואליה.
סיכום ציינה ועדת הפרס כי "תרגומיה הם יצירת עברית מפוארת התורמת למדף הספרים ולתרבות העברית בימינו ועתידים להיקרא בדורות הבאים". ועדת הפרס התכנסה בראשות עירית לינור ובהשתתפות פרופ' זיוה שמיר וד"ר יורם מלצר.
החל ב-1963 לימדה גילולה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1977 קיבלה תואר דוקטור והצטרפה לסגל האוניברסיטה כמרצה. בהמשך עלתה בסולם הדרגות למרצה בכירה (1982), פרופסור חבר (1991) ופרופסור מן המניין (1996).
כוריאוגרף ריקודי העם שהוביל את פסטיבל כרמיאל
שלמה ממן, כוריאוגרף, יוצר ומנהל אמנותי שהטביע את חותמו בפסטיבל כרמיאל, הוא חתן פרס ישראל בתחום תיאטרון מחול ואופרה לשנת תשפ"ה.
הכוריאוגרף שלמה ממן (צילום: ויקיפדיה)
ועדת הפרס בראשותו של ד"ר חיים פרלוק בהשתתפותם של החברים פרופ' שולמית לב-אלג'ם, ד"ר שרית קופמן-שמחון, ד"ר יוסף ברדנשווילי ומר אלדד מנהיים, ציינה בנימוקיה כי "שלמה ממן מקשר בין ריקוד העם הבימתי לבין ריקוד העם ההשתתפותי ותורם לפריחת ריקודי העם כאמנות מחברת ומרפאת בימים מורכבים אלה".
עוד ציינה הוועדה כי "שלמה מעמיד במשך שנים רבות דורות של רוקדים ומרקידים. עשייתו היוצרת מתייחדת בחיוניות, אנרגיה, רוך וחן ובמתן ביטוי של רכיבי ריקוד עממי של כלל הקבוצות החברתיות והקהילות בישראל".
האמן שיצר "אמנות החותרת לתיקון ולריפוי"
בלו סימיון פיינרו, אמן רב תחומי בינלאומי עטור פרסים, הוא חתן פרס ישראל בתחום העיצוב והאמנות הבינתחומית לשנת תשפ"ה.
ועדת הפרס התכנסה בראשותו של מר אבנר בר חמא בהשתתפותם של החברים ד"ר נורית סירקיס-בנק וד"ר חיים פרלוק, וקבעה כי "פיינרו הפך לאחד האמנים הבולטים בארץ העוסקים במטען הרוחני היהודי ובכוחם של הסמל ושל האות בתרבות היהודית המיסטית".
האמן בלו סימיון פיינרו (צילום: רונלד וקצי)
עוד ציינה הועדה כי "פיינרו עוסק בשאלת תפקידו של האמן בחברה, ומקדיש חלק ניכר מזמנו ליוזמות שעיקרן עשייה אמנותית חוץ-ממסדית, מתוך אמונה כי במאה ה-21 על האמן לצאת מד' אמות הסטודיו – להיות מעורב בחברה ולפעול למען שינוי המציאות באמצעות אמנות החותרת לתיקון ולריפוי".
הגיאוגרפית ההיסטורית עטורת השבחים
פרופ' רות קרק, חוקרת פעילה בעלת שם עולמי בתחום הגאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל, היא כלת פרס ישראל בתחום חקר הגיאוגרפיה וידע ארץ ישראל לשנת תשפ"ה. ועדת הפרס בראשותו של פרופ' מעוז עזריהו, בהשתתפותם של החברות פרופ' חבצלת יהל ופרופ' עירית עמית-כהן היא שקיבלה את ההחלטה.
פרופ' רות קרק. כלת פרס ישראל בתחום הגיאוגרפיה וחקר תולדות הארץ (צילום: מתוך ויקיפדיה)
ועדת הפרס ציינה בנימוקיה כי "הפרס הוענק לפרופ' קרק על תרומתה הסגולית לחקר ארץ ישראל ויישובה בשלהי המאה ה-19 והמאה ה-20. מחקריה פורצי הדרך מהווים תרומה מקיפה, מקורית וייחודית מההיבטים התיאורטיים והמעשיים למגוון נושאים וביניהם תולדות ירושלים, יפו והנגב, קרקעות ומשפט, עדות ודתות, קרטוגרפיה, חקר הנוף והמרחב היישובי".
עוד ציינה הוועדה בנימוקיה כי "לפרופ' קרק פרסומים רבים בהם מאות מאמרים ועשרות ספרים בעברית ובאנגלית אשר ראו אור בבמות פרסום מובילות. היא העמידה תלמידי מחקר רבים ויש לה תרומה בולטת בקידום נשים בעולם המחקר האקדמי".
לאורך השנים פרסמה קרק מאות מאמרים ועשרות ספרים בעברית ובאנגלית בבמות מובילות. הוועדה ציינה במיוחד את תרומתה הבולטת לקידום נשים בעולם המחקר האקדמי, שכן תחום מחקר מרכזי בעבודתה של פרופ' קרק הוא נושא המגדר והנשים. בין היתר פרסמה מחקרים על פעילות נשים במושבות, על תרומתה של רחל ינאית בן-צבי ליישוב היהודי בארץ ישראל ועל נשים כפריות ובדואיות יזמיות.
הפרס בתחום הסוציולוגיה לא יחולק בשל סירוב לבחירת אווה אילוז
פרופ' אווה אילוז (צילום: אביר סולטאן, פלאש90)
פרס ישראל לסוציולוגיה לשנת תשפ"ה לא יוענק לאף מועמד, לאחר שוועדת הפרס לא הצליחה להגיע להסכמה פה אחד בעקבות מחלוקת סביב מועמדותה של פרופ' אווה אילוז. ההחלטה התקבלה לאחר התערבותו של שר החינוך יואב קיש, שביקש לבחון מחדש את בחירתה של אילוז בשל חתימתה על עצומה שנשלחה בשנת 2021 לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, הקוראת לחקור את תגובת ישראל לטענות על פשעי מלחמה ביהודה ושומרון.
בתום הדיונים, שניים מחברי ועדת הפרס תמכו בהענקת הפרס לאילוז, אך חבר שלישי התנגד. בשל היעדר קונצנזוס, ומאחר שהשר קיש בחר שלא לכנס ועדה חלופית – לא נבחר זוכה אחר והפרס לא יחולק השנה. קיש הבהיר כי עמדתו נובעת מהצטרפותה של אילוז לפנייה להאג, ולא מהישגיה האקדמיים. "ללא כל קשר להישגיה האקדמיים, איני מוכן להעניק פרס ישראל למי שפנתה לבית הדין בהאג נגד מדינת ישראל", כתב השר ברשת X.
מדינת ישראל לא תעניק פרס למי שפונה כנגד המדינה לבית הדין הפלילי בהאג.
בעוד מנהיגים בעולם מביעים אי אמון בבית המשפט בהאג בחרה הגברת אילוז שלא לחזור בה מהפנייה כנגד המדינה להאג.
לא מגיע לה פרס.— יואב קיש Yoav Kisch (@YoavKisch) April 4, 2025
בעקבות האולטימטום שניתן לה על ידי השר קיש להתנצל ולמשוך את חתימתה על הפנייה, פרסמה אילוז טור בעיתון "הארץ" שבו כתבה: "המקרה שלי – שלילת פרס ישראל מסיבות פוליטיות – חשוב רק משום שהוא סימפטום של המחלה האוטואימונית שתוקפת את מדינת ישראל. לא אחזור בי מחתימתי כי לא אתכופף אל מול הניסיון לגרום לאזרחים שנלחמים על עתידה של המדינה להיכנע לתכתיבים של שר".
עוד כתבה: "האמת היא שאחרי 7 באוקטובר, אני יותר ספקנית לגבי בתי המשפט הבינלאומיים. אני לא רואה בהם יותר כמוסדות שמייצגים יושרה ללא פגם… עם זאת, לא אחזור בי כי ב-2021 פלסטינים בגדה המערבית נרדפו, ועדיין נרדפים היום, והעצומה הייתה מחווה סמלית במחאה על היחס אליהם".
