תמיר גרינברג הוא הוא כותב, מלחין, מפיק, מעבד ושר והוא ממש ממש לא צריך להסתפק בישראל בתור במה לקריירה, בייחוד כשהוא שר כל כך יפה ובעיקר טבעי באנגלית. עתה הוא מוציא אלבום בכורה בשם "A Knight’s Tale" שמסכם בעצם את המסע שלו מזכייתה בגמר העונה השמינית של "הכוכב הבא" ב-2021 ועד היום.
האלבום מונה שמונה-עשר שירים פרי עטו, מלודיים, קליטים, עוצמתיים, מלאי השפעות סול, גרוב, פופ, רית'ם אנד בלוז ורוקנ'רול בילי ג'ואלי פינת הארי סטיילס. הוא שר בלדות מנחמות ומלאות תקווה, מתוזמרות בהרמוניות נהדרות שעוטפות את קולו היפה והעוצמתי כמו יצאו מתוך קפסולת זמן מהסבנטיז בניחוח 2025.
גרינברג מוכשר מאד וברור לכל כי ישראל קטנה עליו, הוא צריך ואמור להצליח בחו"ל – בייחוד כי יש לו את הכישרון ואת הפוטנציאל לכך. כאלבום בכורה מדובר ביריית פתיחה מצוינת ותעודת זהות מוזיקלית של סינגר-סונגרייטר מגובש, בוגר ומוכן לטרוף את העולם. קדימה!
מארינה מקסימיליאן מצליחה בשירה החדש "הנשיקה הראשונה" (לא, זה אינו השיר הידוע מהסיקטיז של גילה אדרי) לתאר את הפרפרים המתחוללים בבטן בעת ההתאהבות הראשונה בממתק פופ מאד קליט, מלודי ומקורי. בתקופה של היום, כשיותר מדי שירים מורכבים ועמוקים מציפים את הרדיו, שיר נאיבי על משהו כמו נשיקה ראשונה הוא כל כך נוגע ומעלה חיוך, מהסוג שחסר בנוף בימינו, מה גם שקל כל כך לזמזם אותו למן ההאזנה הראשונה.
צריך וואחד ביצים כדי לקחת שיר כל כך מונומנטלי ומלא פאתוס כמו "בלדה לחובש" של דן אלמגור ואפי נצר שהתפרסם בפי יהורם גאון בפסטיבל הזמר והפזמון 1969 ולהקליט אותו בעיבוד חדש לגמרי, לפרק לגמרי את הדנ"א המוזיקלי המוכר של השיר הנצחי ולהעניק לו משמעות זהה בגישה אחרת.
לצחי הלוי יש את הביצים האלה בענק: הוא מתחיל את השיר בדקלום הסיפור שבשיר בסגנון חצי היפ-הופי דרמטי ומגיע לשיא בקטע שירה על אחוות הלוחמים בקול מלא כבוד וכנות, ממשיך את הדקלום ומסלסל את נשמתו בשירתו "אחי, אחי שלי" בבית האחרון (זה היה כל כך עוצמתי שבסוף השיר נראה לי ששמעתי גם את קולו המקורי של יהורם גאון כקול שני, אך אולי אוזניי מטעות אותי).
זו דוגמא מופתית לגרסה שמכבדת את המקור ומצליחה בצורה מאד טובה להנגיש את השיר הבלתי נשכח הזה לדור שאולי לא מספיק מכיר אותו. הלוי מקדיש את השיר לציון גבורתם של חללי חיל הרפואה, חובשים, פרמדיקים ורופאים צבאיים שמסרו את חייהם בעת מילוי תפקידם באומץ רב באירועי השבעה באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל".
הרבה שנים שלא שמענו מחגית יאסו, זוכת עונתה התשיעית של תכנית "כוכב נולד" (2011) ועכשיו היא חזרה עם שיר חדש בשם "לחזור", פרי עטם של הודיה חיוט (מילים) ואלנתן שלום (לחן). קולה המדויק ושירתה המרגשת של יאסו עדיין מצליחות להמיס לבבות, והשירה הכנה את הטקסט מלא המשמעות הופכת את השיר לעוצמתי במיוחד ("ולחזור, לרקוד באור, לתת לנשמה שלי לדהור.."). יאסו רק השתבחה עם הזמן וחבל שהיא מוציאה שירים פעם בכמה שנים. קול כמו שלה צריך לנכוח יותר בתודעה ואני מקווה שכמו השיר גם היא תחזור לעשייה מוזיקלית יותר מתוקשרת.
משה צ'יטיאת הוא מלחין, פסנתרן, מעבד וגם צלם מקצועי שחי, נושם וחולם מוזיקה. בימים אלה ראה אור אלבומו האינסטרומנטלי החדש "Chaos" שמנעדו מציג מחד גיסא את הלך רוח התקופה הכאוטית והמטורפת הזו (בין היתר ברצועות "Bring Them Home", "Alone" ו-"Rain Again"), ומאידך גיסא אופטימיות זעירה (כמו ב-"Hope"), תקווה (ב-"A Little Prayer") ורומנטיקה (למשל ב-"September Waltz"). כל רצועה זוכה לעולם מוזיקלי עשיר ומלא רגש מצד המלחין.
