ברזל, יוד, סידן, מגנזיום ואשלגן הם חמישיית המינרלים שאנחנו זקוקים להם נואשות כדי לשמור על הבריאות. ברזל תוכלו למצוא במזון מהחי, אבל גם בעדשים, באפונה ובסויה. כדי לשפר את הספיגה, הוסיפו לתפריט מזון עשיר בוויטמין סי כמו פלפל אדום או עגבנייה. וכיצד תוכלו לקבל יוד בכמות מספקת? דיאטנית קלינית ממכבי מסבירה אילו נזקים עלולים להיגרם לנו ממחסור מתמשך ומה מומלץ לאכול כדי להשלים את כל החוסרים
פחמימות, שומנים וחלבונים הם רק חלק מאבני הבניין המרכזיות הנחוצות לגופנו לקיום, לגדילה, לפעילות גופנית, לחשיבה, לעיכול ולשינה. אנחנו רואים אותן בצלחת בצורה כמעט מוחשית. אבל הגוף שלנו זקוק גם לוויטמינים ולמינרלים. אלו מגיעים אלינו כחלק בלתי נפרד מהאוכל, לרוב בכמויות קטנות מכדי שנוכל להבחין בהם בצורה מוחשית. כשאנו אוכלים תפוח לדוגמה, נרגיש את הטעם המתוק של הסוכר ואת העסיס שהוא המים אבל לא נוכל לזהות את ויטמין C שקיים שם או את האשלגן.
לעיתים קרובות, מכיוון שהתזונה שלנו לא תמיד מאוזנת, מכל מיני סיבות, אנו מאבחנים על פי בדיקות ותסמינים, כי קיים חוסר בוויטמינים ומינרלים. היצע תוספי התזונה הקיים היום ונגיש לכולנו הוא עצום. כל חברה מנסה להבטיח לנו שאם ניקח את התוסף שלה נשלים חוסר בלתי ידוע או שנפצה על תזונה לקויה או פעילות גופנית אינטנסיבית ולכן כדאי וחשוב שניקח מגוון תוספים. חשוב לציין שלקיחת תוספי תזונה היא לא תחליף לתזונה מאוזנת. היתרון הבריאותי בנטילת תוספים הוא רק במצב שבו יש עדות או חשש ממשי לחסר באותו ויטמין או מינרל.
מהם מינרלים ואילו חסרים לנו כמעט תמיד? מינרלים הם רכיב טבעי, הנמצא באדמה ובמי השתייה. אנו מקבלים את המינרלים דרך האוכל שלנו, ממקור צמחי או מבעלי חיים. כאשר התזונה או מי השתייה של "האוכל שלנו" חסר, גם התזונה שלנו חסרה. לדוגמה, אם הירקות שלנו מושקים במים דלים במינרלים או שבעלי החיים שאנו אוכלים גודלו על אוכל דל, אזי התוצרת תהיה בהתאם. אמנם קיים בארץ פיקוח הדוק, אך לא כל האוכל שלנו מגיע מהארץ או בדרך מפוקחת.
מינרלים אינם מושפעים מבישול, הקפאה, הקפצה או חיתוך או נהרסים במהלכם. חלקם מגיעים אלינו בצורות כימיות שונות היכולות לשנות את אופן הספיגה בגופנו, למשל הברזל, חלקם יצאו מהירק אל מי הבישול, למשל האשלגן וחלקם, כסידן, צריכים להיצרך רחוק ממינרלים אחרים למען שיפור הספיגה. מה קורה במצב של מחסור במגנזיום? צפו:
1. ברזל הברזל הוא מינרל חיוני לתפקוד תקין של גוף האדם. הוא מהווה חלק ממולקולות ההמוגלובין הנמצאות בכדוריות הדם האדומות ויש לו תפקיד בהעברת חמצן לכל רקמות הגוף. יש לו חשיבות רבה גם בבניית DNA, בתהליך הגדילה, מערכת החיסון ועוד. מאחר שמדובר במינרל טבעי, הוא יכול להופיע ביותר מצורה כימית אחת. הצורה הכימית בה נמצא הברזל במזונות השונים משפיעה
תהליך הספיגה מתרחש בעיקר בתריסריון (החלק הראשון של המעי הדק). למרבה הצער רוב הברזל בתפריט המערבי מצוי בצורה הקשה יותר לספיגה. אדם ממוצע סופג 2-1 מ"ג ברזל מהמזון כאשר הספיגה משתנה במצבים מסוימים כמו היריון, חסר ברזל, עודף ברזל, מחלות מעי ועוד.
2. יוד כמעט כל אחד זוכר מקרה בו נפל, נשרט ועל הפצע מיהרו לשים לו יוד. החומר "יוד" הוא למעשה יסוד כימי בעל תפקיד חשוב במערכות גופנו. הוא נמצא כחומר בסיס להורמונים המופקים מבלוטת התריס, המווסתים פעולות רבות בגופנו.
במצבים שבהם חסר יוד נראה בעיות בפעילות בלוטת התריס. חסר בהורמוני בלוטת התריס עלול להוביל לפגיעה בוויסות האנרגיה בגוף, ויסות חום ופעילות תקינה של המוח, שרירים ואיברים נוספים. בהיריון ובהנקה, חוסר יוד עלול להוביל לפגיעה בהתפתחות העובר והיילוד היונק. בעיקר נצפתה פגיעה בהתפתחות הקוגניטיבית והגדילה.
3. סידן אחד התפקידים החשובים של סידן הוא בניית מסת העצם והשיניים. חשוב לדעת שחוזק מסת העצם שלנו נקבע עד גילאי 20-25 ואחר כך הגוף בעיקר משמר את הקיים. הגורמים העוזרים בשימור מסת העצם לאורך השנים ומניעת התפתחות מחלות הידלדלות עצם הם הסידן בתזונה, פעילות גופנית בונת עצם ומצב הורמונלי. תוספת סידן לבדה אינה דרך לחיזוק מסת העצם, שכן לגנטיקה שלנו השפעה רבה על מסת העצם. נשים וגברים שבמשפחתם ידוע על אוסטיאופורוזיס צריכים להיות במעקב רפואי.
4. מגנזיום מגנזיום הינו מינרל המעורב בתהליכים רבים בגופנו: בניית עצמות, הפקת אנרגיה, פעילות השרירים ותהליכי בנייה ופירוק שונים בגוף. מגנזיום הינו מינרל תוך תאי ולכן בדיקתו בדם לא תמיד משקפת נאמנה את מצבו בגוף, שכן כמותו בדם עומדת על כ-1% בלבד מסך המגנזיום בגוף. כלומר, ייתכן שבדיקת הדם תהיה תקינה, כשבפועל יש מחסור.
5. אשלגן גם לאשלגן תפקיד חשוב בתפקוד תקין של תאי העצב והשריר וכן בפעולת הלב. הוא משמש גם באיזון משק הנוזלים והמלחים ביחד עם מינרלים אחרים. חשיבותו נודעת גם בהורדת רמות לחץ דם גבוהות. מחקרים רבים הצביעו על קשר בין תזנה עשירה באשלגן בילדות וירידה בשיעורי מחלות לבן וכלי דם בבגרות.
