טראמפ גזר מיתון עולמי? שלושה תרחישים ליום שאחרי המכסים

יום רביעי בערב, בגן הוורדים בבית הלבן. התאריך היה ידוע מראש, גם השעה, המיקום, והמהלך. ובכל זאת, כשהכריז נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על רפורמת המכסים הגלובלית, הוא הצליח להפתיע את השווקים בכל העולם. הנשיא האמריקאי הכריז על מכסי ייבוא בשיעור של 10%־54% כמעט על כל שותפות הסחר של ארה"ב (הרחבה בעמ' 10). הוא טען כי לפי מחקרים שיש ברשותו "מכס של 10% יגדיל את הכלכלה (של ארה"ב) ב־728 מיליארד דולר, ייצור 2.8 מיליון מקומות עבודה ויגדיל את ההכנסה הריאלית של משקי הבית ב־5.7%". אבל לא פירט מהיכן הגיעו המחקרים הללו.

התגובות בשוק לא איחרו לבוא, וול סטריט רעדה. ביום חמישי S&P 500 ירד בכמעט 5% ונאסד"ק בקצת פחות מ-6%. שניהם מתבצרים עמוק בטריטוריה של תיקון – ירידה של יותר מ־10% מהשיא האחרון. למעשה, הנאסד״ק רחוק כעת רק כ-3% מכניסה רשמית לשוק דובי – ירידה של יותר מ-20% מהשיא, שנחשבת לאירוע היסטורי. השאלה החשובה ביותר כעת היא לאן הולכת הכלכלה הגדולה בעולם, ואיך המהלך הדרמטי ישפיע על הכלכלה הגלובלית. הנה כמה תרחישים שעומדים על השולחן:

המכסים יישארו כפי שהוכרזו

התחזית: מיתון גלובלי, או שלא

המוטיב הבולט ביותר בתגובות הכלכלנים לרפורמת המכסים הוא תחזיות המיתון. בבנקים ג'יי.פי מורגן וגולדמן זאקס הזהירו ש"הסיכון למיתון עלה". בג'יי.פי מורגן אף הוסיפו כי זו העלאת המכסים הגבוהה ביותר מאז שנת 1968 וטענו כי המשמעות תהיה גם עלייה באינפלציה בשיעור של 1%־1.5%.

● ראיון | המומחית שמזהירה – התגובה לצעדי טראמפ תגיע והיא תהיה כואבת
● גם משקיע על עושה טעויות: היום השחור של וורן באפט

ב־CNBC הגדירו את התוכנית של טראמפ "חמורה יותר מהתרחיש הגרוע מכל". כלכלן בכיר בחברת המחקר והייעוץ Numora Research, טקהידה קיוצ'י, אמר לרויטרס כי "המכסים של טראמפ טומנים בחובם את הסיכון להרס הסחר החופשי הגלובלי".

החשש הגדול ביותר של הכלכלנים הללו הוא מפני תרחיש של סטגפלציה: מיתון הכולל האטה בכלכלה ופיטורי עובדים יחד עם עלייה באינפלציה. הסיבה היא שחיקה משמעותית של הצרכן האמריקאי. אחרי שנתיים של העלאות ריבית ואינפלציה גבוהה, משקי הבית בארה"ב מתחילים להראות סדקים ראשונים ושוק העבודה נחלש. העלאות המכסים צפויות להוביל לעליות מחירים נוספות וכתוצאה מכך אינפלציה מחודשת.

"על פי ההערכות הראשוניות של הבנק, שיעור המכס האפקטיבי בארה"ב (המכס שייגבה בפועל, נ"א) יעלה מ־2% בשנת 2024 לכ־20%. התוצאה הצפויה: האטה חדה בצמיחה בארה"ב ובעולם, לצד עלייה באינפלציה, נוכח זעזוע בצד ההיצע של הסחר הגלובלי", צופה מייקל סטרובק, מנהל ההשקעות הראשי בלומברד אודייר. "הבנק צופה נזק משמעותי לכלכלה האמריקאית, והסתברות גבוהה יותר למיתון".

גם בבנק UBS משדרים על אותו הגל וטוענים כי "משמעות הדבר תהיה האטה בצמיחה בכלכלה האמריקאית ברבעונים השני והשלישי בעקבות המכסים. פעולותיו של ממשל טראמפ כבר העלו את שיעור המכס האפקטיבי בארה"ב מ־2.5% לכ־9%, הגבוה ביותר, מאז מלחמת העולם השנייה".

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס צופים שהעלאת המכסים האגרסיבית תוביל לאינפלציה ואבטלה ולכמעט קיפאון בצמיחה. לדעתם, יישום מלא של הצעדים יוביל להשפעה שלילית נרחבת על הכלכלה. "אנחנו ממשיכים להאמין שהסיכון מהמכסים שהוטלו גבוה יותר ממה שרבים בשוק צפו קודם לכן", כתבו בבנק, והם מעדכנים כלפי מעלה את התחזיות שלהם לאינפלציה ולאבטלה, ומורידים את התחזית לצמיחה וצופים סיכוי של 35% למיתון בשנה הקרובה ואולי אפילו סטגפלציה, לראשונה מאז המשבר של שנות ה־70. הסכנה הגדולה שבמצב כזה היא העובדה שהוא מכניס את הבנק המרכזי, הפדרל ריזרב, למלכוד. כדי לסייע לשקם את הכלכלה דרושה ריבית נמוכה, אבל כדי למתן את עליות המחירים נחוצה ריבית גבוהה והבנק המרכזי נדרש לבחור בין שתי אפשרויות גרועות. בפעם האחרונה שזה קרה נדרשו שנים ארוכות לשקם את הכלכלה האמריקאית ובמסגרתן נדרשו הצרכנים להתמודד עם אינפלציית שיא ומיתון כבד.

 יו"ר הפד, ג'רום פאוול / צילום: Reuters, Anadolu

בצד האופטימי נמצאים גם כלכלנים שטוענים שטראמפ מוכן לשלם מחירים בטווח הקצר כדי לסייע לארה"ב בטווח הארוך. הם ממשילים את המצב הנוכחי לחברה שמבינה שהיא צריכה לבצע השקעות כיום כדי לצמוח בטווח הארוך, למרות שיש להן עלויות והן כרוכות בפגיעה זמנית בטווח הקצר. לדעתם, ייקח מספר חודשים עד שיורגשו ההשפעות של המכסים. עד אז, הם מאמינים, גם הפד כבר יהיה בהיר יותר לגבי המדיניות הכלכלית שלו, במחצית השניה של השנה, והאם הוא יקדם הורדות ריבית שעשויה לסייע מחדש לעליות בשוקי המניות.

מלחמת סחר על סטרואידים

התחזית: המהלך של טראמפ יתנקם בו

התרחיש הגרוע לכלכלה העולמית כולה הוא כדור שלג של תגובות נגד למהלך האמריקאי. פרומו של התרחיש הזה אפשר לראות בתגובה הסינית. סין חטפה את המכס הגבוה ביותר – 54%, והממשל בבייג'ינג מיהר להגיב – ביום שישי הוא הודיע על תוספת של 34% במכס על ייבוא אמריקאי, מה שמביא את שיעור המכס הכולל על מוצרים אמריקאים למעל 50%, שיעור דומה לזה שהטיל עליהם טראמפ.

העובדה ששתי הכלכלות הגדולות בעולם, מרכזי הייצור הגלובלי, מעלות מכסים אחת על מוצרי השנייה יכולה להפוך לאפקט דומינו של אינפלציה עולמית.

התרחיש הגרוע לכלכלה העולמית כולה הוא כדור שלג של תגובות נגד למהלך האמריקאי. ניצנים של התרחיש הזה אפשר לראות בתגובה הסינית, שעשויה להחליף את החקלאות האמריקאית בחקלאות ברזיאלית. סין חטפה את המכס הגבוה ביותר – 54%. הממשל הסיני הגיב עם היטלים על חקלאות אמריקאית.

גם ממשלת בריטניה כבר הספיקה לפרסם רשימה של מוצרים שעשויים להיכלל בתגובת מכסים נגדית. הרשימה מכילה יותר מ־8,000 מוצרים ומהווה כ־27% מהייבוא הבריטי של מוצרים ממקור אמריקאי, מכלי רכב וויסקי ומוצרי מזון ועד בשר ודגים.

באיחוד האירופי בחרו בינתיים רק לאיים. נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, אמרה כי האיחוד האירופי מסיים להכין חבילת צעדים בתגובה למכסים של ארה"ב על פלדה ו"נערך כעת לצעדי נגד נוספים כדי להגן על האינטרסים שלנו ועל העסקים שלנו אם המשא ומתן ייכשל".

אם התוכנית של טראמפ תוביל לאפקט דומינו של עליות מכסים על סחר גלובלי ברחבי העולם. המשמעות עלולה להיות משבר אינפלציה בינלאומי, שוב. ואין לדעת לאן משבר כזה – שיפקוד את הכלכלה העולמית בפעם השנייה בתוך שלוש שנים – עלול להידרדר.

דוד רוזנברג, נשיא ומייסד חברת המחקר רוזנברג הסביר: "אין מנצחים במלחמת סחר עולמית. אני מגלגל עיניים בכל פעם שאני שומע שאומרים שהצרכנים בארה"ב לא יישאו בנטל, אלא בהכל יישא היצרן הזר, כי זה מראה אפס הבנה של איך סחר עובד. מי שמשלם את המכס זה הייבוא ולא המדינה המייצאת, ולכן הרבה מזה יועבר לצרכן האמריקאי. יהיו עכשיו כמה חודשים של הלם מחירים משמעותי מאוד עבור מגזר משקי הבית האמריקאי".

פשרה: המכסים הגלובליים ירדו

התחזית: פחות אינפלציה ועליות בשווקים

אבל יש תרחיש נוסף, אופטימי יותר. ייתכן שטראמפ בעצם הכריז על פתיחה מחודשת של חוזי הסחר בעולם, בניסיון למקם את עצמו בעמדת מקח טובה יותר במשא ומתן. לא לחינם הוא לקח פער של שבוע בין ההכרזה לכניסת המהלך לתוקף.

על פי UBS, יש סיכוי של 20% ל"התהפכות מהירה במכסים. כמו שהמכסים שהוכרזו על מקסיקו וקנדה בפברואר התפכו בתוך מספר ימים בעקבות לובינג מצד עסקים… ייתכן לחץ מתמשך בוושינגטון למצוא גבולות מקובלים מבחינה פוליטית למדיניות הזו (של המכסים. נ"א)" אך הם לא תולים בכך תקוות, בין השאר עקב "ההון הפוליטי שהושקע ב'יום השחרור' וההיקף הרוחבי של המכסים", כמו גם, "הטון של הרטוריקה של ממשל טראמפ על המכסים עבר להיות ניצי משמעותית בשבועות האחרונים". הם מצטטים את דברי טראמפ מתחילת חודש מרץ לפיהם "תהיה הפרעה קטנה, אבל אנחנו בסדר עם זה… זה לא יהיה הרבה" אך בסוף החודש כבר אמר הנשיא כי "לא אכפת לי אם הם (מדינות אחרות. נ"א) יעלו מחירים, כי אנשים יתחילו לקנות מכוניות אמריקאיות".

בבנק UBS הוסיפו וציינו כי "הנשיא עצמו הזמין משא ומתן, ושר האוצר אמר בראיון בלומברג כי המכסים שהוכרזו הם 'הקצה העליון של המספר' ושמדינות יכולות לנקוט בצעדים להוריד את התעריפים".

אסטרטג המניות של סיטי, סטיוארט קייזר, כתב ללקוחותיו שההודעה על המכסים הייתה גרועה מהצפוי, והוא עדיין לא ממליץ להם לנצל את הירידות לרכישת מניות, אבל הוסיף בצד החיובי כי ישנה אפשרות של שינויים בתוכנית על בסיס משא ומתן בילטרלי בין ארה"ב למדינות שעליהן הטילה מכס.

דיוויד קול, הכלכלן הראשי בבנק יוליוס בר, סבור ש"המכסים הם דרך לאלץ מדינות אחרות לקיים עם ארה"ב משא ומתן על עסקאות סחר שיהיו טובות יותר לארה"ב. הוא מעריך ש'ברוב המקרים' חסמי הסחר יהיו נמוכים יותר מאלה שהוכרזו השבוע (ד'), "אם כי המו"מ עשוי להימשך 3־9 חודשים, ובינתיים יהיו תגובות נגד והודעות מכס נוספות מצד ארה"ב".

כריסטיאן גאטיקר, ראש מחלקת המחקר, יוליוס בר, הוסיף כי "ככל שיהיו פעולות גמול מרובות יותר, כך המצב יחמיר יותר. לעומת זאת, ככל שתגבר התמיכה הפיסקלית הפנימית (כמו בסין ואירופה), כך תשתפר התמונה".

בלומברד אודייר הוסיפו כי "שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, קרא למדינות 'להמתין ולראות' במקום למהר לנקוט צעדים נגדיים. ייתכן ובמהלך החודשים הקרובים יתנהלו שיחות שיביאו להורדת שיעור המכסים האפקטיבי לכ־15%… כי ייתכנו פטורים פתאומיים שיצמצמו את רמות המכס, כפי שקרה עם מקסיקו וקנדה בתקופה האחרונה".

במידה רבה זו הגישה שנוקטת בה ישראל. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חתם השבוע על צו להורדת המכסים על ייבוא מארה"ב במטרה לעדן את התגובה האמריקאית. עם הטלת המכסים אמר כי משרד האוצר ידון בדרכי הפעולה "מול הנשיא טראפ וצוותו".

ואנחנו לא לבד. ספרד בוחרת בינתיים לא ללכת 'ראש בראש' מול ארה"ב. ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס מתכנן תוכנית בהיקף של 14.1 מיליארד אירו כדי לרכך את ההשפעה של המכסים האמריקאים החדשים על הכלכלה הספרדית. גם דרום קוריאה נוקטת בינתיים בפעולה דומה, בעיקר בצעדי תמיכה לתחום הרכב. וכך גם האיחוד האירופי, לפחות בינתיים כאמור.

ראש ממשלת אוסטרליה אנתוני אלבניזי אמר שממשלתו תנסה לבטל את המכסים, ואף הודיע שלא יגיב במכס משלו שכן לדבריו זה יגרום לעליית מחירים למשקי הבית באוסטרליה: "לא נצטרף למירוץ לתחתית שיוביל ליותר מחירים ולצמיחה איטית יותר".

ואולי הפתרון יגיע מכיוון אחר לגמרי. ב־UBS העריכו כי הסמכות הביצועית של הבית הלבן תעמוד בפני אתגרים משפטיים. לדבריהם, הנשיא הודיע על המכסים תוך שימוש ב"חוק הסמכויות הכלכליות לשעת חירום בינלאומית" (IEEPA) שלא שימש בעבר להכרזת שינויים נרחבים כל כך במדיניות הכלכלית".