טראמפ רוצה להפוך את ארה"ב ל"בירת קריפטו". איך זה יעבוד?

ציוץ אחד של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ברשת החברתית שלו Truth Social עשוי להגדיר מחדש את האופן שבו ייראה עולם הפיננסים האמריקאי. טראמפ הכריז על הקמת רזרבת קריפטו אסטרטגית של ארה"ב.

● המסלולים המחקים של S&P 500 בתשואה שלילית מתחילת השנה. האם זה הזמן לעזוב אותם? 
● דיווח: אנבידיה וברודקום בוחנות ייצור על שבב אינטל 

"רזרבת קריפטו אמריקאית תעלה את התעשייה הקריטית הזו לאחר שנים של מתקפות מושחתות מצד ממשל ביידן", כתב טראמפ, והוסיף: "לכן, צו הביצוע שלי בנושא נכסים דיגיטליים הנחה את קבוצת העבודה הנשיאותית להתקדם בהקמת רזרבת קריפטו אסטרטגית שתכלול את סולנה (SOL), ריפל (XRP) וקרדנו (ADA). אני אדאג שארה"ב תהיה בירת הקריפטו של העולם. אנחנו מחזירים את אמריקה לגדולתה!". בציוץ שפרסם מיד לאחר מכן, ציין טראמפ כי הרזרבה תכלול גם את מטבעות הביטקוין והאת'ריום, ואף הכריז: "אני אוהב גם את הביטקוין והאת'ריום!".

 ההודעה של טראמפ ברשת החברתית שלו / צילום: צילום מסך מחשבון truth של הנשיא

ההצהרה הזו הספיקה כדי להזניק את המטבעות שהזכיר הנשיא האמריקני בשיעורים דו־ספרתיים, אם כי חלקם חזרו לרדת ביום שני. הסיבה לתיקון יכולה להיות שהתרחיש הזה למעשה תומחר כבר מאז הקיץ האחרון, אז, כשטראמפ עוד היה בקמפיין הוא הכריז כי ישיק רזרבת קריפטו אם ייבחר. כעת, הוא מכריז כי הוא מקיים את ההבטחה. אבל מהי בעצם "רזרבת קריפטו"? איך זה יעבוד? ומה המשמעויות למשקיעים? גלובס עושה סדר.

מה זאת רזרבת קריפטו ואיזה מטבעות יכללו בה?

רזרבה היא מונח שמתאר מעין מאגר שנועד לייצב את השוק. כך למשל רזרבת הזהב אמורה לשמור על יציבות מחיר הזהב, ולספק ביטחונות לשוק למקרה של קריסה עתידית של המטבעות המסורתיים. גם רזרבת הנפט, הזהב השחור, ממלאת תפקיד דומה. למעשה, הממשל אוגר מוצר מסוים שנחשב קריטי ליציבות המשק, זהב, נפט או מטבע מסוים, ובמקרה של טלטלה יכול להשפיע על השוק באמצעות קנייה או מכירה של אותו מוצר.

בישראל למשל, בנק ישראל מחזיק ברזרבות דולריות במטרה לייצב את שער המט"ח. כך, עם פרוץ המלחמה כשהשקל צנח בחדות, לשער של מעל 4 שקלים לדולר, בנק ישראל הודיע על תוכנית למכירת דולרים וסייע לייצב את המטבע המקומי.

לא רק המכירה עצמה של נכס הבסיס משפיע על המחיר שלו. עצם העובדה שהשוק יודע שלרגולטור יש את הכלים לייצב את השוק אם יידרש לכך, מרסנת את פעילות המשקיעים ומהווה מעין אפקט מצנן.

לגבי המהלך של טראמפ רב הנסתר על הגלוי, אבל ייתכן שמדובר במאגר שיכיל את כל או חלק ממטבעות הקריפטו שציין, ביטקוין, אתריום, סולנה, ריפל (XRP) וקרדנו (ADA), או שיכלול רק את הביטקוין – המטבע הגדול והמבוסס בשוק. מטבעות הקריפו יכולים לשמש לקנייה ומכירה אחד של השני, ולכן סל שמורכב מכמה מטבעות יכול לשמש לייצוב המטבעות האחרים.

שוק הקריפטו ידוע בתנודתיות הגבוהה שלו, אם המהלך של טראמפ יתממש, זה בדיוק מה שהוא עשוי לפתור, באמצעות מתן מענה לביקושים לא סדירים ומניעת אנומליות בשוק.

למה טראמפ רוצה רזרבת קריפטו?

מעבר לשיקול של ייצוב השוק, או מציאת חן בעיניי מצביעים צעירים או תורמים גדולים (שכזכור קישטו את הקמפיין של טראמפ. רזרבת קריפטו עשויה למנוע מכוחות זרים לפעול בתחום. סין, צפון קוריאה וארגוני טרור שונים משתמשים בקריפטו כמפלט לפעילויות מפוקפקות. רזבת קריפטו תספק חלון להסדרת המטבעות המבוזרים, ובכך עשויה להרחיק את המשתמשים המסוכנים בפלטפורמה.

איך מקימים מאגר כזה?

עדיין לא ברור איך יורכב המאגר, אך הצו הנשיאותי שעליו חתם טראמפ מעלה כי הוא יסתמך על מאגרי הקריפטו שהממשל בארה"ב החרים במשך השנים מפעילות בלתי חוקית בשוק. לפי הניו יורק טיימס לממשל הפדרלי יש כבר כ־19 מיליארד דולר בביטקוין שהוחרם, והוא ישמור עליו כדי להקים את הרזרבה. עם זאת, לא מדובר בסכום שיכול עדיין לטלטל את השוק. לשם השוואה, יתרות המט"ח של בנק ישראל, שעוסקות בשוק קטן בהרבה עומדות על כ־200 מיליארד דולר. כעת, שנותר לראות הוא האם טראמפ ינסה גם לרכוש כמויות משמעותיות נוספות של מטבעות קריפטוגרפיים כדי להגדיל את הרזרבה.

יש מדינות שכבר עשו את זה?

אל סלבדור היא הדוגמה המובהקת ביותר לאימוץ של הביטקוין. זו מדינה הראשונה בעולם שהפכה את ביטקוין למטבע רשמי כבר בשנת 2021. הממשלה גם משקיעה בקריפטו ומקדמת חינוך פיננסי בתחום ומתמידה לקנות מטבעות מאז. בצד השני של העולם, המדינה הקטנה בהוטן, מחזיקה גם היא ברזרבות קריפטו גבוהות ואף כורה אותן בעצמה. בקרב המדינות המפותחות טרם נעשה מהלך שכזה, אבל מספר מדינות החלו לבחון הוספה של ביטקוין כחלק מרזרבות המט"ח שלהן בעקבות טראמפ, בהן גרמניה, שוויץ וגם הונג קונג.

ישנן מדינות אחרות, המחזיקות מספר רב של מטבעות ביטקוין, אך לא כמאגר רזרבה, אחרי ארה"ב, שמחזיקה הכי הרבה מטבעות (יותר מ־200 אלף) נמצאות סין (190 אלף מטבעות) ובריטניה (60 אלף מטבעות). אל סלבדור מחזיקה כ-6000 מטבעות. ברשות בהוטן כ-13 אלף מטבעות.

מה המשמעויות של המהלך?

החלק הכי דרמטי בהחלטה הוא הבהירות הרגולטורית שהיא יוצרת. רזרבה ממשלתית צפויה להביא איתה קווים מנחים ברורים בנוגע למיסוי, מסחר והשקעות מוסדיות בקריפטו. הלגיטימציה הממשלתית עשויה להניע אימוץ המוני של מטבעות קריפטוגרפיים ולהפוך אותם לצורת תשלום מקובלת. בנוסף, משקיעים שמחזיקים בביטקוין, אתריום או שאר המטבעות, עשויים לראות עלייה משמעותית בערך של הנכס שלכם ככל שהחזון של טראמפ יתממש. מצד שני, רגולציה מוגברת עלולה ליטול את העוקץ מהמהות של מטבעות הקריפטו. האידיאולוגיה של קהילת הקריפטו דוגלת בביזור השימוש בכסף ונטילת השליטה מהגופים הפיננסים הגדולים והממשלות. במובן הזה, הפרויקט של טראמפ עלול להיות האויב הגדול של ותיקי הקהילה ולגרור הגבלות שעד היום לא היו.

מה הסיכוי של המהלך לצאת לפועל?

ביום שישי הקרוב טראמפ צפוי לארח בבית הלבן מספר בכירים בתעשייה במטרה לתכנן את עתיד הרגולציה בשוק. לאור אי הבהירות סביב הפרטים של התכנית, כמו כיצד תפעל ותחת מי, המשקיעים ישאו עיניים להחלטות ולחדשות שיצאו ממשכן הנשיא. אבל השאלה הגדולה היא לא בהכרח האם המהלך ייצא לפועל, אלא לכמה זמן הוא יחזיק. בשוק מעלים את החשש כי מאגר מסוג זה יפול ברגע שהממשל יוחלף. מאגר של מטבעות לא נצרכים הוא מקור לכספים עבור ממשל חדש. לכן כל נשיא חדש יוכל להשתמש במאגרים הללו ולמעשה לבטל את קיום רזרבות הקריפטו.