יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד התריע היום (שני) שראש הממשלה בנימין נתניהו מתכוון לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה. הוא איים שאם נתניהו יעשה זאת, האופוזיציה תוביל מחאה המונית ותשקול התפטרות קולקטיבית מהכנסת. נתניהו עצמו לא התבטא בנושא.
"אני רוצה להזהיר את הציבור", אמר לפיד בפתח ישיבת סיעת יש עתיד, "נתניהו מתכנן לפטר את היועצת המשפטית לממשלה. אני מודיע מראש: האופוזיציה לא תעבור על זה בשתיקה ולא במחאות מנומסות מהיציע. לא נסכים להיות חלק ממשטר לא דמוקרטי. לא נקבל חזרה למהפכה המשטרית – בזמן מלחמה, על סטרואידים.
לדברי לפיד, "לא נפסול שום צעד ושום פעולה, החל מהשבתות המוניות והחרפת המאבק ברחובות ועד התפטרות קולקטיבית מהכנסת. לא נשתתף בהעמדת פנים שישראל היא דמוקרטיה אם היא תפסיק להיות כזו."
היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה (צילום ארכיון: נתן ווייל, לע"מ)
בהרב-מיארה, שמונתה לתפקידה בתקופת ממשלת בנט-לפיד, היתה יעד לביקורת מצד שרים וחברי כנסת מהימין מאז הקמת ממשלת נתניהו הנוכחית, בין היתר על רקע התנגדותה למהלכים שהובילה הממשלה בהם הרפורמה המשפטית, הרחבת סמכויות השר לביטחון לאומי, וכן המשך הפטור הגורף מגיוס לחרדים וקידום חוק הגיוס על ידי הממשלה. חברת הכנסת מהליכוד, טלי גוטליב, קראה סמוך להקמת הממשלה לפיטוריה, וגם שר התקשורת מהליכוד שלמה קרעי.
פיטורי היועצת המשפטית לממשלה הם בסמכות הממשלה, ודורשים התייעצות של הממשלה עם הוועדה שממנה את היועץ המשפטי לממשלה. לפי החלטת ממשלה מ-2000, שיישמה המלצות של ועדה ציבורית בנושא מינוי ופיטורין של היועץ המשפטי לממשלה, פיטורי היועץ המשפטי לממשלה באמצע תקופת הכהונה אפשריים אם "קיימים חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה ובין היועץ המשפטי, היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל". עוד נקבע שפיטורי היועמ"ש אפשריים אם היועץ המשפטי "עשה מעשה שאינו הולם את מעמדו", וכן אם אינו כשיר לבצע עוד את תפקידיו, וכן אם מתנהלת נגדו חקירה פלילית או הוגש נגדו כתב אישום. במקרה של חקירה פלילית או כתב אישום ניתן גם להשעות את היועמ"ש מתפקידו.
עוד נקבע בהחלטה שלפני הפסקת כהונתו של יועמ"ש, הממשלה צריכה להתייעץ עם הוועדה שמוסמכת למנות את היועץ המשפטי לממשלה, שכוללת חמישה חברים, ששלושה מתוכם ממונים על ידי הממשלה, או שיש לה זכות וטו על מינוים. בראש הוועדה עומד נשיא בית המשפט העליון בדימוס, שממנה נשיא בית המשפט העליון בהסכמת שר המשפטים; שר המשפטים לשעבר או יועץ משפטי לממשלה לשעבר, שתמנה הממשלה; חבר הכנסת שתבחר ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; עורך דין שתבחר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין; ואיש אקדמיה המיומן בתחומי המשפט הציבורי ובדיני עונשין, שייבחר בידי הדיקנים של הפקולטות למשפטים במוסדות להשכלה גבוהה.
עוד נקבע שליועץ המשפטי לממשלה תהיה זכות טיעון בפני הוועדה המייעצת, וגם בפני הממשלה או ועדת שרים מטעמה. אך החלטת הממשלה אינה מחייבת.
כיום עומד בראש הוועדה נשיא העליון לשעבר השופט בדימוס אשר גרוניס, שעמד גם בראש ועדת הבדיקה לפרשת הצוללות ומונה לאחרונה לראש הוועדה לבדיקת מינויים בכירים, וצפוי לכהן עד ; עורכת הדין תמי אולמן, שנבחרה כנציגת לשכת עורכי הדין וצפויה לכהן עד ספטמבר 2025; ופרופ' רון שפירא, שנבחר על ידי דיקני הפקולטות למשפטים. את שני החברים הנוספים הממשלה וחברי ועדת החוקה בכנסת יצטרכו למנות, מכיוון שכהונתם של הנציגים האחרונים פקעה עם פיזור הכנסת הקודמת ותום כהונת הממשלה הקודמת.
