833 חרדים הצטרפו לשירות הלאומי אזרחי בשנה האחרונה – עלייה חדה במספר המצטרפים החרדים, עם עלייה חדה אף יותר במספר מצטרפים למסלול הביטחוני, כך עולה מנתונים שהוצגו היום (שני) בוועדת החוץ והביטחון של כנסת. כחלק מהדיונים בוועדה בחוק הגיוס, עסק הדיון היום בפתרון השירות הלאומי אזרחי כחלק מאופני השירות לציבור החרדי. הנושא העיקרי שהעסיק את חברי הכנסת הוא השאלה איך ניתן לגייס יותר חרדים לצה"ל.
לפי החוק שהוחל עליו דין רציפות ונדון בוועדה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, כשליש מהמתגייסים לשירות ביטחון יגויסו לשירות לאומי אזרחי. מתחילת המלחמה מספר המצטרפים לשירות לאומי עבר את היעד שהוצב בחוק מ-2022. היעד היה 650 ב-2023 ו-702 ב-2024, כלומר 1,352 בסך הכול, אולם 492 הצטרפו ב-2023 ו-833 ב-2024, ובסך הכול 1,546 חרדים הצטרפו לשירות, מתוך 19,040 משרתים פעילים.
נתוני ההצטרפות של חרדים לשירות לאומי אזרחי (מקור: הרשות לשירות לאומי אזרחי)
ראובן פינסקי, מנכ"ל הרשות לשירות לאומי אזרחי, הסביר את הנתונים הגבוהים בעידוד הצטרפות אקטיבי של הרשות באמצעות תוכניות ייעודיות שיצרו עבור המגזר החרדי. הוא לא שלל על הסף את תרומתן של המלחמה ושל הדיון הציבורי הער בחוק הגיוס למוטיבציה של חרדים להצטרף.
נושא המוטיבציה העסיק במיוחד את השרה האמונה על השירות הלאומי אזרחי, שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק. "השירות הלאומי לא נועד להיות מקום שמחפשים לאנשים מה לעשות בו כדי שנוכל לסמן איזה וי", אמרה סטרוק. "אנחנו רואים בשירות הלאומי אזרחי חבר'ה שלא תראו אותם בצבא. אפשר לגרור אותם באמצעות חוק ללשכת הגיוס. אנחנו צריכים שמי שבא ייתן עבודה, ובשביל זה הוא צריך לבוא עם מוטיבציה. גם היעד שהיה במרכז בעבר, של הכנסת האנשים לשוק העבודה, פחות רלוונטי כיום. מה שרלוונטי הוא שאנחנו צריכים כוח אדם למקומות הביטחוניים".
פינסקי הציג סקירה על מצב השירות, ובסופה התייחס למנופים אפשריים לפיתוח והסתכלות אסטרטגית רחבה על השירות אזרחי בקרב חרדים, בהם תכנון שלפיו צה"ל קודם לשירות האזרחי; מענה לצרכים לאומיים בדגש על ביטחון; קבלת לגיטימציה מהחברה החרדית; הרחבת האופציות, המסלולים ואפיקי התעסוקה שהציבור החרדי יכול להגיע אליהם מהשירות; שמירה על אורח החיים החרדי ותקצוב רב-מערכתי הולם. "כל צעיר וצעירה בני 18 צריכים לשרת את המדינה", אמר, "ואם קיבלו פטור משירות צבאי, ראוי שיצטרפו לשירות הלאומי אזרחי".
מספר החרדים שהצטרפו לשירות הלאומי אזרחי מפרוץ המלחמה עלה ב-73%, ומספרם עומד על 666 לעומת 385 בתקופה המקבילה אשתקד (אוקטובר עד יוני). מתחילת שנת השירות, כלומר מיולי 2023 עד יוני 2024, הצטרפו 813 לעומת 492 בשנה קודמת, גידול של 65.24%. מספר החרדים שהצטרפו מתחילת שנת השירות למסלול הביטחוני עומד על 275, לעומת 124 בשנה הקודמת, גידול של 121.77%.
מסגרת השירות הלאומי אזרחי שהצטרפו אליה בשנה האחרונה הכי הרבה חרדים היא משטרת ישראל, עם 138 מצטרפים, אחריה מגן דוד אדום עם 99 ואיחוד הצלה עם 61. לשירות בתי הסוהר הצטרפו 37 וליחידות הסמך במשרד ראש הממשלה, בהם גופים ביטחוניים משמעותיים, הצטרפו 34 חרדים בשנה האחרונה. 17 צעירים חרדים הצטרפו לזק"א ו-15 לכבאות והצלה.
יותר מ-24% מהמצטרפים לשירות הלאומי אזרחי הם בגיל 21, הגיל הצעיר ביותר שבו חרדים מצטרפים כיום לשירות. יתר המצטרפים נעים בין גיל 22 ל-28. יותר מ-70% מהחרדים המצטרפים לשירות נשואים עם ילדים, מה שעשוי להעיד על חלק מהמוטיבציות להצטרפות – כמו בצה"ל, נשואים עם ילדים המשרתים זכאים לתגמול כלכלי גבוה יותר.
ניר ברקת: "צריך לחשוב יחד עם המגזר החרדי"
שר החקלאות וראש השב"כ לשעבר אבי דיכטר הביע חשש שהאופציה לשירות לאומי אזרחי תשמש חרדים לחמוק משירות בצה"ל: "זה לא שאתה יכול להיות או חייל או בשירות לאומי, וההבחנה הזו מאוד משמעותית. אני מקווה שההבחנה בין שירות צבאי לשירות אחר תהיה חדה, ברורה ומשמעותית. אסור שהוועדה תטעה בדבר הזה".
שר החקלאות אבי דיכטר. "אני מקווה שההבחנה בין שירות צבאי לשירות אחר תהיה חדה, ברורה ומשמעותית" (צילום: אור גואטה)
יו"ר הוועדה יולי אדלשטיין (הליכוד): "אני כאן כדי להביא לפוטנציאל גדול ומשמעותי יותר משצה"ל יכול לקלוט כרגע. רק חוק גיוס משמעותי, שיכלול פתרון לשירות לאומי אזרחי, יספק כלים לגייס יותר חרדים ובאמת ולענות על צורכי מערכת הביטחון".
שר הכלכלה ניר ברקת: "חוק הגיוס כפי שהוא לא מאפשר לנצח במלחמה. צה"ל חייב להגדיל את מספר הלוחמים שלו, והחרדים חייבים להשתתף במאמץ כדי שנוכל לנצח. אין מספיק לוחמים. כשאנחנו באים לדון בגיוס חרדים צריך לחשוב אחרת. צריך לחשוב יחד עם המגזר החרדי איך מייצרים את האקוסיסטם, כך שיוכלו לשאת בנטל ולצאת להיות לוחמים. איך להיכנס חרדי ולצאת חרדי. זה אומר להתחשב בצרכים שלהם כפי שמתחשבים בצרכים של הלוחמות ושל אוכלוסיות מיוחדות אחרות. אבל הם חייבים להתגייס. מניסיוני כראש העיר ירושלים, אם אתה בא בכוחניות למגזר כזה או אחר – אתה מקבל קפלן. אתה מקבל התנגדות קשה".
ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו): "מתוך כ-33 אלף חרדים שלא משרתים בצה"ל, רק כ-1,400 מתנדבים לשירות לאומי. אם לא נקבע אחת ולתמיד שחובת שירות צבאי, אזרחי או לאומי זה לא פחות מתו תקן לאזרחות במדינת ישראל, נמשיך לדרוך במקום. כל עוד העסקנות החרדית תמשיך לפגוע במוטיבציה של הצעירים החרדים להשתלב במדינת ישראל עם גיבוי מהממשלה, נמשיך להתקיים במציאות מקבילה".
ח"כ רם בן ברק (מימין) וח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד). שטרן: "לא כולם מסוגלים ללמוד תורה מהבוקר עד הערב, זו תרבות שקר והיא צריכה להיפסק" (צילום: אור גואטה)
ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד), ראש אכ"א לשעבר: "לימוד תורה הוא הכרחי, חשוב ונדרש, אבל הוא לא תחליף לשמירה על המדינה, להחזיק ספר זה לא תחליף ללהחזיק נשק ולהגן על המדינה. לא כולם מסוגלים ללמוד תורה מהבוקר עד הערב, זו תרבות שקר והיא צריכה להיפסק".
