רעידת אדמה בינונית של 7 בסולם ריכטר באזור קריית שמונה עלולה לגבות את חייהם של יותר מ-5,000 ישראלים ולהסב נזקים של 50 מיליארד שקלים, כך הזהיר ראש המכון הגיאולוגי זהר גבירצמן בעקבות סדרת רעידות האדמה ביוון.
לדבריו, אם תוכנית החיזוק הממשלתית שהכריז עליה הקבינט המדיני-ביטחוני עוד ב-2018 תצא לפועל ב-15 השנים הקרובות – רעידת אדמה בעוצמה כזו תגרום לכמה עשרות הרוגים, והנזקים לרכוש יעמדו על 10 מיליארד שקלים לכל היותר. "רעידת אדמה תכה בנו או מחר בבוקר או עוד 15 שנה, אין לדעת, אבל בהשקעה נכונה נוכל להשיג אותה ולהציל חיים", אמר גבירצמן אתמול (שני) בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, שהתכנסה לבחון את יישום התוכנית.
מהדיון בוועדה עלה כי התוכנית לחיזוק המבנים ביישובים הנמצאים בסכנה מוגברת לנזקי רעידות אדמה כמעט לא יושמה. "שבע שנים שבוזבזו", כך תיאר את המצב צחי סעד, מנהל החטיבה לביקורת תחומי הכלכלה והתשתיות במשרד מבקר המדינה. "היערכות דורשת לא תיקונים קטנים אלא ראייה לאומית רחבה – ושם לא נעשה כמעט כלום". סעד, מחבר דו"ח היערכות לרעידות אדמה שהוצג בכנסת לפני שנה, מצא שעד סוף 2023, מתוך 186 מיליון שקלים שתוקצבו לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה כחלק מתוכנית מגן הצפון – נוצלו 7 מיליון בלבד, פחות מ-4%.
התוכנית, שנבחרה להיות חזית המאבק ברעידות אדמה אף שיועדה במקור להגן מפני טילים, הייתה אמורה להיות מתוקצבת ב-5 מיליארד שקלים, אך תוקצבה ב-900 מיליון בלבד נכון לתחילת 2024. בשנה האחרונה, כחלק מתוכנית הצפון, מועברים ליישובי הגבול כמיליארד שקלים, אך אלו מושקעים בממ"דים ובמיגוניות ואינם עונים על הצורך בחיזוק מבנים ישנים.
"האסון הלאומי הבא יהיה בטבריה, האשם המרכזי: הממשלה"
ברשות החירום הלאומית טוענים שההשקעה שנדרשת לחיזוק כל המבנים המסוכנים במוקדים הרגישים ביותר, בהם קריית שמונה, חצור הגלילית, צפת, טבריה ובית שאן, אמורה להגיע לכ-17 מיליארד שקלים, ולכלול אסטרטגיה משולבת של חיזוק מבנים ותוכניות פינוי-בינוי. לדברי ראש עיריית טבריה, יוסי נבעה, המדינה הציעה לו עד כה 18 מיליון שקלים בלבד לחיזוקים ממוקדים של מבני ציבור. "מדובר בלעג לרש", אמר נבעה בוועדה. על פי סקירת מהנדס העיר, בטבריה יש כ-600 מבנים (כ-9,000 דירות) שאינם עומדים בתקן בנייה עדכני ואמורים להיבנות מחדש כחלק מהתחדשות עירונית, אך היא אינה כדאית לקבלנים. "האסון הלאומי הבא יהיה אצלנו, ויהיה לו אשם מרכזי – הממשלה", אמר נבעה. "מכירים את התרחישים, יש תוכניות – אבל מסרבים לתקצב".
בעיריית טבריה ניסו לקדם כמה מהלכי התחדשות עירונית בתוכניות שאושרו בעירייה, אבל הן הוקפאו בגלל מחסור בתקצוב ודוחות שמאים שטענו שללא סבסוד ניכר מהמדינה – התוכניות לא יקודמו. הרשות להתחדשות עירונית במשרד השיכון מריצה בשנים האחרונות פיילוט לפרויקטים של התחדשות עירונית בפריפריה בקנה מידה קטן בסבסוד חלקי של המדינה, אך זה לא עונה על הצורך בחיזוקם או בנייתם מחדש של יותר מ-50 אלף בתים שנמצאים בסכנת קריסה על פי איגוד המהנדסים הישראלי. שליש מהם נמצאים באזורי הסיכון על השבר הסורי-אפריקאי.
האוצר מסרב לתקצב את תוכניות ההיערכות
על פי מבקר המדינה, מיזמי תמ"א 38 בפריפריה, שבה חוזקו ב-18 השנים האחרונות 715 מבנים בלבד, יחזקו פחות מ-1% מהמבנים שצריכים חיזוק. רק 15% מהפרויקטים של תמ"א 38 בוצעו באזורי הסיכון בפריפריה.
משרדי הממשלה העוסקים בתחום מסכימים שיש לקדם מיגון באמצעות סבסוד התחדשות עירונית, לטענת המבקר. במשרד הביטחון המליצו לממן חלק מהתוכנית בכספי קרן השטחים הפתוחים, האמונה על שמירת מרחבים ירוקים ומגוון ביולוגי. הקרן היא גוף חוץ-תקציבי שמתוקצב מהכנסות רשות מקרקעי ישראל. המשרדים השונים הסכימו למהלך, אך באוצר מתנגדים בטענה שמדובר בניסיון לעקיפה תקציבית, שכן כספי הקרן יועדו למטרות אחרות. "אם ממשלה מעוניינת להשקיע", טענו נציגי האוצר, "שתעשה את זה מתקציב ישיר".
זו אינה ההתנגדות הראשונה של האוצר לקידום התחדשות עירונית מסובסדת במענה לצורך במיגון מפני רעידות אדמה. תוכנית שמשרד השיכון מנסה לקדם בשנים האחרונות מציעה סבסוד של 200 אלף שקלים לכל יחידת דיור בפריפריה, והשקעה כוללת של 6.5 מיליארד שקלים באמצעות הטבות מס, הלוואות ומענקים. גם את התוכנית הזו באוצר כינו "מעקף תקציבי", מכיוון שהיא מתבססת על הנחות במס.
במל"ל טוענים שגובשה תוכנית השקעה של כמיליארד שקלים בשנה לשנים הקרובות, אך בהיעדר החלטה ממשלתית לתקצוב התוכנית ובשל סירוב האוצר לקדם אלטרנטיבות חוץ-תקציביות – תוכניות ההיערכות יישארו על הנייר בלבד.
"כל השקעה של שקל עכשיו תניב 13 שקלים ביום שאחרי האסון", אמר סעד. "אנחנו חייבים תוכנית מקיפה, תקציב ארוך טווח ויישום רב-שנתי. הממשלה והאוצר צריכים להבין ששווה להשקיע במוכנות".
