לאחר שנכנס לתפקיד שגריר ישראל בארה"ב ביום שישי האחרון, ד"ר יחיאל לייטר התראיין לעיתון "הג'רוזלם פוסט" והתייחס לנורמליזציה עם סעודיה כחלק מהתכנית הרחבה של ארה"ב למען המזרח התיכון.
"ישראל קרובה מתמיד לנורמליזציה עם סעודיה. הפיתוח יהיה גיים צ'יינג'ר לאזור ומחוצה לו", חזה לייטר בתחילת הריאיון. לייטר טען כי הנורמליזציה עם סעודיה מהווה חלק מהיערכות אסטרטגית רחבה יותר במזרח התיכון בעקבות דעיכת חמאס, חיזבאללה ושלוחות איראניות אחרות. "אנחנו קרובים יותר לסעודיה כי השפלנו את חמאס", אמר, "נפילתו של אסד והיחלשות השפעתה של איראן הביאו אותנו לרגע של הזדמנות".
השגריר קשר את ההסכם הפוטנציאלי להצלחות הצבאיות האחרונות של ישראל. "יש מעט מדינות בעולם, מלבד ישראל, שרוצות לראות את חמאס מושפל יותר מסעודיה", הסביר לייטר. "בכל מקום שבו מתפשרים על האחים המוסלמים, המתינות יכולה לעלות. ראינו את זה במצרים, סודן, וטורקיה מכירה בכך שהבסת האלמנטים הללו חיונית למודרניזציה שלה".
לייטר, בן 65, נולד בסקרנטון שבפנסילבניה, ועבר לישראל בשנת 1978 בגיל 18. הוא שירת כחובש קרבי במהלך מלחמת לבנון הראשונה, ובמקצועו הוא היסטוריון, פילוסוף ורב מוסמך בעל תואר דוקטור בפילוסופיה פוליטית מאוניברסיטת חיפה, שם חקר את השפעת התנ"ך העברי על תורת ההסכמה של ג'ון לוק. כמו כן, הוא שימש בעבר כראש מטה שר האוצר בנימין נתניהו דאז, יועץ פוליטי של אריאל שרון וכן כמשנה למנכ"ל משרד החינוך.
לייטר התייחס לכניסתו לתפקיד, שחל בביקורו במוזיאון השואה בוושינגטון, אליו הצטרף כל צוות השגרירות לכבוד יום השואה הבינלאומי. "זה היה סמלי, אבל גם מקורקע", שיתף לייטר, וציין שזה שימש כתזכורת לאחריות שדיפלומטים ישראלים נושאים על הבמה העולמית.
הוא תיאר את הכניסה לשגרירות כהחלטה מקצועית ואישית כאחד. לאחר שאיבד את בנו, רס"ן (מיל') משה ידידיה לייטר, במהלך מלחמת חרבות הברזל ב-2023, התפקיד מייצג עבורו מחויבות לעתידה של ישראל. "צריך לקבל החלטה כמעט מדי יום כדי לקום ולהתקדם", אמר. "כניסה לתפקיד כזה לא מותירה מקום להיסוס. זו התחייבות 24/7".
כמי שכתב מספר ספרים על ציונות ופוליטיקה ישראלית, הדגיש לייטר את המשמעות ההיסטורית של העסקה הפוטנציאלית עם הסעודים. "לפני 30 שנה, אפילו דיון בהסכם כזה לא היה מתקבל על הדעת. כעת, הודות להסכמי אברהם והדינמיקה המשתנה, אנו נמצאים על סף פריצת דרך גדולה", אמר.
בנוסף, לייטר קשר את שיחות הנורמליזציה עם סעודיה למטרה הרחבה יותר של עיצוב מחדש של המזרח התיכון. "נורמליזציה היא לא רק הסכמי סחר או נחמדות דיפלומטית", הסביר לייטר. "מדובר ביצירת מסגרת חדשה ליציבות אזורית, כזו שדוחה קיצוניות ומטפחת שיתוף פעולה".
בהמשך, ציין כי הנושא הפלסטיני הוא מכשול מרכזי שיש להתגבר עליו. "הסעודים רוצים להבטיח שהציבור שלהם יראה יתרונות מוחשיים עבור הפלסטינים בכל עסקה", אמר. "זהו מעשה איזון עדין, אבל כזה שניתן לנהל באמצעות משא ומתן פרגמטי ותמיכה בינלאומית".
לייטר הביע אמון מלא בגישתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ למדיניות החוץ, ותיאר אותו כמנהיג שההחלטיות שלו תואמת את יעדי הביטחון של ישראל.
"פחד וטראמפ איכשהו לא משתלבים", אמר, והדגיש את נכונות הממשל להתמודד עם איומים גדולים כמו שאיפותיה הגרעיניות של איראן.
לייטר שיבח את ההתמקדות של טראמפ להבטיח שכל עסקה עם איראן תפרק לחלוטין את התשתית הגרעינית שלה, וציין שהשארת יכולות כאלה על כנה תהיה בלתי מקובלת הן על ישראל והן על סעודיה. הוא הביע אופטימיות לגבי הפוטנציאל לפרדיגמה בינלאומית חדשה בהנהגתו של טראמפ, וכינה אותה כ"הזדמנות חיונית ליציבות והוגנות ביחסים הבינלאומיים".
השגריר גם הדגיש את סגנונו הפרגמטי של טראמפ, שאותו תיאר כנטוע ב"שכל הישר" ו"מעשיות יצירתית". לטענת לייטר, מדיניותו של טראמפ משקפת הבנה ברורה של צרכי הביטחון של ישראל.
"זו לא עמימות יצירתית, זה פרקטיות יצירתית", ציין לייטר, ושיבח את נכונותו של טראמפ לחשוב מחוץ לקופסה על פתרונות, כולל הסדרים זמניים עם מצרים וירדן לניהול הפליטים מעזה. הגישה הנועזת והלא שגרתית הזו, הציע לייטר, ממצבת את טראמפ כשחקן מפתח בעיצוב מחדש של הדינמיקה של המזרח התיכון.
"ארה"ב לא תאפשר לארגוני טרור לשבת בגבול מקסיקו. חמאס הוא כבר מזמן ארגון טרור, ואין סיכוי שהנשיא יסכים לכך שחמאס שוב יהיה בגבולנו הדרומי", אמר.
לייטר הדגיש גם את התפקידים הפוטנציאליים של ירדן ומצרים בטיפול באתגרים ההומניטריים והפוליטיים שמציב המשבר בעזה. "זה טבעי שמדינות יקלטו פליטים מאזורי מלחמה שכנים. זה נעשה בכל העולם. יציבות האזור תלויה באחריות משותפת", אמר.
הוא הדגיש כי מאמצים אלה לא רק יסייעו בהקלת הלחצים המידיים על עזה, אלא גם בטיפוח שיתוף פעולה אזורי. "זה פתרון זמני. האזור דורש שיתוף פעולה, ולארצות הברית יש את המנוף לגרום לזה לקרות".
לדברי לייטר, ארה"ב ממוקמת באופן ייחודי לעידוד שיתוף פעולה מירדן וממצרים, לאור הסתמכותן על סיוע ותמיכה ביטחונית אמריקאית.
"מצרים וירדן תלויות בכסף האמריקאי ובכוח האמריקני להישרדותן", ציין. "אם ארה"ב הייתה באה לשכנות שלנו ואומרת, 'תראו, אתן בשלום עם ישראל עכשיו כבר למעלה מ-30 שנה, ואנחנו צריכים את עזרתכן', נראה אך טבעי שהן היו משחקות תפקיד". על ידי מעורבות של מדינות שכנות אלה, הציע לייטר, ארה"ב תוכל ליצור מסגרת הן לסיוע לטווח קצר והן ליציבות ארוכת טווח באזור.
מינויו של לייטר לשגריר ישראל בארה"ב משך תשומת לב משמעותית לרקע שלו כתושב יהודה ושומרון, והפך אותו לשגריר הראשון מתנועת ההתיישבות שממלא את התפקיד. עם זאת, לייטר מיהר להמעיט במשמעות של תווית זו, והתמקד דווקא בהתפתחות הרחבה יותר של החברה הישראלית.
"מעולם לא שמתי את הפוקוס של הזהות שלי ועל העובדה שאני גר כרגע באלון שבות", אמר לייטר. "כשעבדתי עם מועצת יש"ע לפני 30 שנה, היו עשרות אלפי יהודים ביהודה ושומרון. עכשיו, יש כמעט 600,000. יש כאן תהליך היסטורי. מה שהיה פעם שנוי במחלוקת הוא כיום חלק מהחיים המרכזיים בישראל".
לייטר גם הצביע על שינוי באופן שבו גורמים אמריקאים, אפילו אלה מהמפלגה הדמוקרטית, רואים את ההתנחלויות, במיוחד בעקבות התקפות חמאס ב-7 באוקטובר. "יש שינוי דרמטי בהבנה מול מה ישראל מתמודדת ומה ישראל מייצגת אחרי ה-7 באוקטובר. אני מרגיש שגם בשיחות עם הדמוקרטים, יש הערכה עצומה לדאגות הביטחוניות של ישראל ולמציאות בשטח", ציין.
בעוד לייטר נמנע מלמצב את עצמו כנציג של תנועת ההתיישבות, הוא כן הודה כיצד שורשיו מספקים פרספקטיבה ייחודית בוושינגטון. "השיחה כבר לא עוסקת בהצדקת נוכחותנו, אלא בהבנת התפקיד שהקהילות הללו ממלאות בביטחון ובהיסטוריה של ישראל", אמר.
בהמשך הריאיון התייחס לייטר לעסקת החטופים ולהפסקת האש בלבנון ואמר: "אין תקופת חסד. שחרור החטופים, סיום הפסקת האש עם לבנון, פקודות ביצוע חדשות של ארה"ב – אין לילה ויום. זה ממש חיבור של 24/7".
לייטר התווה את המטרות הברורות והבלתי מתפשרות של ישראל בסכסוך המתמשך עם חמאס. "השמדת חמאס, תבוסת החמאס, שחרור החטופים ושיקום עזה באופן שבו אין עוד איום על ישראל, ובמקום שבו חמאס אינו חוזר לשלטון – אלו מטרות שאינן ניתנות למשא ומתן", הוא אמר.
כמו כן, הדגיש את המחויבות של הקהילה הבינלאומית בישראל בימים אלו: "הקהילה העולמית חייבת להבין שחמאס הוא לא רק איום על ישראל, אלא על היציבות באזור. תבוסתה היא תנאי מוקדם לשלום", אמר.
על עסקת החטופים הביע את דעתו: "שחרור מחבלים הוא חלק כואב, אך בלתי נמנע מאבטחת עמנו", אמר. "עלינו לאזן את ההחלטות הקשות הללו עם המטרה הסופית של שמירה על עתידה של ישראל". הוא הדגיש כי השגת יעדים אלו עשויה לדרוש חזרה לפעולה צבאית.
"המלחמה לא עומדת להיפסק, וחמאס לא יכול להישאר בשלטון. אם נצטרך לחזור להילחם כדי להשיג את המטרות האלה, אז זה משהו שנצטרך לעשות".
מעבר למטרות הצבאיות והדיפלומטיות המיידיות, לייטר אמר שהוא מאמין שלישראל ולארצות הברית יש הזדמנות לעצב מחדש את הגיאופוליטיקה העולמית. "העולם חיפש פרדיגמה בינלאומית חדשה", אמר. "הציוויליזציה המערבית הייתה במגננה. אנו זקוקים לחידוש של ליברליזם עקרוני המושרש בערכים שמקורם במקורות יהודיים".
לבסוך, התייחס לייטר למרכזיותה של איראן באתגרים הביטחוניים הרחבים יותר של ישראל. "אם מטפלים באיראן בצורה לא מופרכת, ותוכנית הגרעין שלה לא תהיה קיימת, זה ייתן את הקרקע להטלת אחריות על שחקנים רעים אחרים – בין אם זה ונצואלה, סין או רוסיה", הסביר.
הוא טען כי נטרול היכולות הגרעיניות של איראן יהווה גיים צ'יינג'ר באזור. "אם נסיר את איראן כאיום גרעיני, אנחנו לא רק משנים את המזרח התיכון; אנחנו משנים את העולם", אמר.
