"המקום של התרבות תמיד נדחק הצידה – בטח בפריפריה, ובטח בזמן מלחמה. אנשים כמהים לתקווה, ובגלל זה הפרויקט הזה של בית הקפה 'יונה' נותן כוח", אומרת מאיה שטרן (44), אמנית ותושבת נהריה, השותפה ביוזמה להקמת בית הקפה האמנותי, שמתגלגלת דווקא בימי המלחמה.
"בחרנו בשם 'יונה' כי היא הציפור השכיחה במרחב הציבורי, הן סביבנו כל הזמן, גם כשלא שמים לב או כשנרתעים. היונים הפשוטות והנפוצות האלה הן גם סמל גלוי לדברים הכי יפים ונשגבים: שלום, תקווה ואהבה", מסבירים בקהילת התרבות 'ימה' בנהריה את השם של הקפה החדש.
צוות 'ימה': טליה פיין (מימין), מאיה פרת וסתיו אבן זוהר (צילום: שחר טישלר)
עבור תושבי המרכז הרעיון נשמע פשוט – בית קפה קטן עם מקום להופעות, תערוכות מתחלפות, אווירה שמאתגרת את האפרוריות של היום יום, אבל גם מתקשרת איתו. בתל-אביב יש כמה כאלה בכל רחוב, אבל בנהריה המצב אחר. מאז סגירת בית הקפה המיתולוגי 'הפינגווין', ובטח לאחר שנה של מלחמה, מה שלא קשור בהישרדות ובמיידי, נסגר או מתרחק.
"מנסות להמציא את תפקיד אנשי התרבות בקהילה מחדש"
ב-2019 הגיעו מאות אנשים לפתיחת גלריה 'ימה', מה שנתן לחבורת האמנים הצעירה דחיפה אדירה לפרויקטים, ואישר את מה שהאמינו בו: יש צמא אדיר לתרבות ואמנות נגישה, בכל מקום, בטח בפריפריה. "הגלריה ברחוב התחילה באופן ספונטני, וגילינו שיש לזה צמא אדיר, בגלל זה אנחנו ממשיכות", מספרת מאיה פרת (30), חברת תנועת 'תרבות' וקבוצת 'צבי', שחיה בשיתוף כמעט עשור בנהריה, ואחת ממקימות הגלריה בעיר הצפונית. "אם לא היה צמא וקהל זה היה אחרת".
מימין: מאיה שטרן (צילום: אלבום פרטי)
"המלחמה תפסה את כולנו מאוד קשה וחזק", אומרת פרת. "מתחילתה אנחנו מנסות להמציא את תפקיד אנשי התרבות בקהילה מחדש. כל הזמן מפגשים מתבטלים, יש לנו פה 15 שניות להגיע למרחב מוגן, אז כולם חושבים פעמיים אם לצאת מהבית לסדנאות האמנות שאנחנו יוצרים פה. הנטייה היא להסתגר, להצטמצם. הרבה דברים נסגרים בעל כורחם. עסקים, בתי ספר, כולם מאוד סובלים, וקשה לחשוב על להקים דברים חדשים, ולכן הניסיון לגייס כסף למקום חדש דווקא עכשיו פורץ את דפוס החשיבה ההישרדותי של התקופה הזו. אבל אם רוצים שיהיו לאנשים סיבות להישאר, צריך לאסוף את הכוחות ואת האנשים. וזה מרגש כי זה עובד – תוך חודש הצטרפו אלינו 650 איש ב'הד-סטרט'".
בית הקפה עתיד להיפתח בצמוד לגלריה ולסדנת האמנים הנמצאות ברחוב הראשי בעיר, מול הגעתון, בתוך העשן של האוטובוסים בתחנה המרכזית. על הבחירה לפתוח את בית הקפה כמרחב אמנותי, מרחיבה סתיו אבן זהב, העוסקת באוצרות וניהול אמנים וחברה ב'ימה': "לרוב, מי שמגיע לגלריה זה מי שכבר מתעניין באמנות. בית קפה זה לקהל רחב, במטרה ליצור מקום לכולם עם רוח של אמנות, שאמנים מתארחים בו להופעות קטנות, להיות במפגש שהוא עם חברה או דייט, וליהנות מתרבות ואמנות ממש טובה".
הצורך של המגע הבלתי אמצעי הוא לא רק של הציבור הרחב, כפי שמתארת אבן זהב: "לאמנים יש צמא להציג במקומות חדשים לקהל רחב יותר, יש צמא מצד האמנים לפרוץ, לעשות דברים חדשים, שאנשים ישתתפו בעבודות שלהם".
"יש הרבה אנשים שרוצים לתמוך בצפון והם צודקים", מבהירה פרת עד כמה היוזמה של בית הקפה 'יונה' קשורה לקהילה, "ולעזור להקמת 'יונה' בהד-סטרט זו דרך טובה לעשות את זה. על הדרך אפשר גם לקנות אמנות מקורית, טובה ויפה. המטרה שלנו היא לעשות את ישראל למקום שטוב ושווה לחיות בו, לא רק במרכז".
לתמיכה בהקמת בית הקפה האמנותי 'יונה' בנהריה עד יום חמישי בצהריים: לחצו כאן.
