הוועדה המיוחדת ליישובי הגבול המזרחי, בראשות ח"כ מישל בוסקילה, התכנסה הבוקר לדיון מיוחד שעסק בהברחות ובחדירות מהגבול עם ירדן. כשברקע החלטת ממשלה טרייה להקים מכשול ביטחוני לאורך הגבול, ראשי המועצות שבשטח ואנשי ביטחון התריעו כי הפערים בשטח נמשכים, והמענה הקיים – רחוק מלהספיק.
ח"כ בוסקילה אמר בתחילת הדיון: "רואים שמשרד האוצר התחיל לתקצב את הגבול, שר הביטחון כבר מכין תכנית לגבול המזרחי. זה לא מספיק אבל רואים שכבר יש איזשהי תזוזה".
אבל ביישובים עצמם, התחושה הפוכה. ראש מועצת עמק המעיינות, איתמר מטיאש, טען כי התכנית שאושרה לוקה בחסר. הוא הציג מפה ואמר: "בכל שבוע יש לנו חדירות. בשבוע שעבר חצו את הגדר והגיעו סמוך לישוב ירדנה שני מבקשי עבודה מסרי לנקה, שיכולים היו להיות מפגעים וזה בקלות יכול היה להיות מסע הרג. מתווה המכשול שאושר השבוע מדלג על ישובים אצלנו, כמו טירת צבי ובית שאן, ומותיר אותנו חשופים לחדירות. המכשול חייב להיות רציף. זה אבסורד ואנחנו לא מוכנים לקבל את זה".
מטיאש העלה גם טענה על סיווג היישובים בגבול לעומת יהודה ושומרון: "ביו"ש מוגדרים ישובים כ'ליבה קדמית' ואילו בגבול יוגדרו הישובים רק כישובי ליבה. יש שם רמת מוגנות נמוכה. זה לא יכול להיות".
עידן גרינבאום, ראש מועצה אזורית עמק הירדן, מחה על כך שיישוביו "נופלים בין הכיסאות": "נקעה נפשנו מזה שמכדררים ישובים שלנו בין אחריות של צה"ל למשרד לביטחון לאומי." בהמשך דבריו, הציע פתרון לא שגרתי: "יש המון תנינים בחמת גדר שאין מה לעשות איתם."
מהדרום נשמעה התרעה חמורה במיוחד. שי ברוך, רבש"צ עין תמר שליד ים המלח, תיאר מצב קשה של חוסר אמצעים: "אצלנו אין אפילו תלתלית. יש אצלנו טיילת של מסתננים, פי כמה ממה שאמרו פה קודם. ובנוסף, גם רחפנים שנהיו קטסטרופה לאחרונה. אנחנו צריכים ציוד, נשקים ואימונים לכיתת הכוננות. מדברים על הקמת מכשול בגבול המזרחי? אני רק מזכיר שלקח 3.5 שנים להקים מכשול ל-65 ק"מ מול רצועת עזה, וכאן מדובר על גבול ארוך הרבה יותר".
נוחי מנדל, נציג היחידה להתיישבות במשרד הביטחון, מסר כי הקמת המכשול צפויה להימשך כשלוש שנים, ובינתיים "מעבים את איסוף המודיעין ומחזקים את ההתישבות, תוך כדי המשך פעילות בט"ש של הצבא".
מנגד, קציני השטח תיארו כיצד פרצות בגדר מובילות לדלת מסתובבת של הסתננויות, הברחות ושחרורים מהירים. רפ"ק יניב אוחנה, מפקד יחידת גבול ירדן, סיפר: "בשלוש השנים האחרונות סיכלנו 44 הברחות אמל"ח. 95% מהן – בעקבות מודיעין." בהקשר לאפקטיביות ההרחקות, אמר: "היה אירוע של שני אריתראים שלפני 3 שנים חדרו, רצחו בין אריתראים, גורשו מישראל והם שוב חזרו. כשמגרשים אדם מיד, הוא ייכנס בזמן אחר ממקום אחר".
פקד שלומי אסרף, סגן מפקד יחידת גבולות צפון, סיפק תיאור חד: "כל נקודות ההברחה הם גם נקודות חדירה וראיתי עשרות כאלה. היו אנשי קשר ישראלים שדואגים לאסוף אותם מהגבול, וכמה שעות אחרי כן, או למחרת תפיסתם, הצבא מסובב אותם ומחזיר אותם לירדן דרך אחד המעברים." לדבריו, המחסור בכוח אדם מוחשי: "חסר לנו תקנים כי הצוותים שלנו פרוסים בכל הצפון, על לבנון סוריה וירדן".
ברשות האוכלוסין, ערן קהת, מנהל זרוע ההרחקה, ציין: "בחמש השנים האחרונות היו כמה עשרות מקרים של אוכלוסייה מסודן ואריתריאה שהסתננה לישראל, ואם הם לא מוחזרים באופן מיידי, מה שקרוי 'החזרה חמה', הם נשארים פה, כי בישראל קיימת לגביהם מדיניות אי החזרה. היו שני סודנים שהיו פה במשמורת תקופה לא קצרה ובשל מדיניות אי הרחקה של ישראל הם שוחררו לתל אביב."
במשטרה הדגישו את חשיבות ההרתעה. סנ"צ סמוש דמיטרי, מפקד יחידת מגן, טען: "מה שקורה היום בבימ"ש לא מרתיע את הצד השני. החמרה בענישה תרתיע כי היום זה דלת מסתובבת. בנוסף, חייב גם חיזוק טכנולוגיה בגבול." לירון קורן, ראש חולית סמים ואמל"ח, הוסיפה: "הקמנו צוות חשיבה משותף עם שב"כ וצה"ל לענין האמור", וציינה את הצעת החוק של ח"כ עמית הלוי: "מבחינתנו אין הבחנה בין חדירה להברחה. כל תיקון חקיקה צריך להכיל את שניהם".
