1. עידן רן בן שמעון בנבחרת ישראל ייפתח רשמית מחר בערב (מוצ"ש), במשחק ידידות בהונגריה מול בעלת הבית. זה הראשון מבין שני משחקי הכנה (השני ביום שלישי, הפעם במשחק "בית" בהונגריה מול בלארוס) שנכפו על בן שמעון. למען האמת, גם המשחקים שייערכו בין ספטמבר לנובמבר – מול צרפת, בלגיה ואיטליה בליגת האומות – נכפו עליו. גם הם סוג של משחקי ידידות עם גוון יותר רשמי וספק אם ישראל הייתה בוחרת בהם אם הדברים תלויים בה ובוודאי ספק אם היריבות היו בוחרים בה, אם הדבר היה בשליטתם.
8 משחקי הכנה כאלה למוקדמות המונדיאל שיחלו בעוד 9 חודשים. התחלה נוראית לנבחרת חבוטה, עם מאגר שחקנים מדולדל – מסיבות שונות ומשונות – שצריכה לייצר בטחון ומורל ויחסי אמון מחודשים עם הקהל הישראלי, גם אם לא יהיה הרבה קהל ישראלי במשחקים שלה.
מה מצופה ממאמן נבחרת במצב הזה? להשתמש במשחקי ההכנה הראשונים לחריש עמוק ולייצר סגל לנבחרת שעליו יולבשו חלק משחקני הנבחרת האולימפית, שמשום מה לא הוזמנו לסגל למרות שהמשחקים שלהם באולימפיאדה רק בסוף החודש הבא (בדיוק כמו משחקי הקבוצות הישראליות באירופה, לא משהו חריג). ומתברר כי לבן שמעון אין סגל אמיתי שאפשר להגיד עליו שזה בסיס של סגל לליגת האומות, אלא הטלאה של שחקני ליגה סבירים ולגיונרים בפרופיל נמוך עם שחקני סגל לשעבר, בלי כל עתודה אמיתית שלא מצאה את מקומה בפריז 2024.
***
ניקח למשל את שלומי אזולאי. חלוץ בן כמעט 35, אנדרייטד אמיתי, שכבש כמעט 100 שערים בליגת העל ויש לו שלושה חודשים בקבוצה רומנית (ו-3 שערים מ-6 משחקים), וקריירה די מפוספסת. פתאום הוא קיבל זימון לנבחרת ומיהר לדחות אותה בטענה של פציעה או משהו בדומה. פתאום, בגיל של כמעט 35, עם הופעה אחת כמחליף במשחק ידידות של נבחרת הנוער, תחת הדרכת זאביק זלצר, לפני 16 שנה, הוא מקבל זימון. הוא לא טיפש, הוא יודע שהוא ברירת מחדל, שזו פגרה יקרת ערך לגוף ולנפש שלו ושבסוף יוני הוא חוזר לאימונים. בגיל שלו צריך מנוחה אמיתית, פיזית ומנטלית. לא בא לו לעשות הופעת בכורה בנבחרת רק כי אחרים הבריזו.
אז כדי להוסיף קיסם למדורה, מזמין רב"ש במקומו את עומרי אלטמן, זה שבטענת פציעה נמנע מלשחק במשחק הקריטי של הפועל ת"א מול מ.ס אשדוד, שהביא לירידתה לליגה הלאומית. פתאום הוא בריא? לא צריך לנוח ולהתאושש מהפציעה? פתאום הפרס שלו הוא זימון לנבחרת ישראל? איפה הוא היה בכל השנים האלה כשהתחלפו פה מאמני נבחרת.
נכון, בעוד סשן של משחקי ידידות כפויים, שם חגג הופעות בכורה לצד שחקנים כמו מרואן גנטוס, אור דדיה, רותם חטואל, איתמר שבירו, שי אליאס, לירן סרדל, ומקסים גרצ'קין. כלומר, המציאות הזו נכפתה גם על קודמו של רב"ש, אלון חזן, אבל בן שמעון בחר לחזור על אותו פיאסקו, שכמובן הסתיים בשני הפסדים צורבים לקפריסין ומלטה, יריבות אפילו חלשות יותר מהונגריה ובלארוס.
לא יודע לאן אנחנו הולכים כשנבחרת משתמשת במשחקי הכנה עם הרכב טלאים שרובו לא יקבל זימון למשחקים הרשמיים, עם גוני נאור כבלם במערך של שלושה בלמים, עם תאי בריבו שבקושי ראה העונה דשא מועדף על פני גיא מלמד שכבש 17 שערים בליגת העל. זו תחושה איומה של דה ז'ה וו, דווקא ממאמן מוערך, עם קילומטרז' כמאמן נבחרת קפריסין.
שוב שלושה בלמים? האם זה יהיה המערך של הנבחרת או שסוף סוף נראה מערך ורסטילי? שוב קשרים כבלמים וחלוצים לא חדים? שוב שחקנים נמצאים מחוץ לסגל בגלל עניינים שלא קשורים לנבחרת הנוכחית? שוב הצערה של הסגל שכולל את אלי דסה, רועי גורדנה, עומרי אלטמן, וגיא מלמד, כולם בני 30 פלוס.
***
מספרים שרן בן שמעון לא רצה להראות כי הוא הולך דווקא נגד התנהלותם של יוסי בניון ואלון חזן בקדנציה הקודמת, למשל בעניין דיא סבע, או שון וייסמן. הרי מה הדבר הראשון שעשה וילי רוטנשטיינר כשמונה לתפקיד המנהל הטכני של הנבחרת? הרים טלפון לערן זהבי בסין והחזיר אותו מפרישה. כן, זהבי זרק את סרט הקפטן, הושעה ופרש, אבל רוטנשטיינר חשב שאפשר לפתוח דף חדש, עם כל הכבוד למאמן הקודם אלישע לוי.
ערן זהבי חוגג שער במדי נבחרת ישראל מול רומניה, במוקדמות יורו 2024 (צילום: AP/Dans Erdos)
אם אין סגל לשתי נבחרות בקיץ אחד, אז למה לא לפתוח ימ"חים ישנים? בסוף בסוף, מדובר בשחקנים פעילים, שכובשים שערים.
מאמן נבחרת מתווה דרך ופועל לפיה. הצערה? עד הסוף. להחזיר או לא להחזיר שחקנים עם עננה מעליהם? הצהרה ברורה ומחייבת. שיטה ומערך משחק קבועים או ורסטיליות? זה צריך להיאמר מראש.
גם הכוורת סביב בן שמעון מעוררת תהיות. זו הברקה למנות את רועי ריינשרייבר כמנהל, ויש לו רזומה קצר כאחראי על רישוי המתקנים מטעם ההתאחדות לכדורגל, אבל מנהל קבוצה? דווקא היום כשממנים שחקני עבר כמנהלי קבוצות, מתמנה שופט בכיר?
***
ועניין עוזרי המאמן? רן בן שמעון היה בנבחרת ישראל תחת שרביטו של שלמה שרף. עוזר המאמן היה אז יצחק שום. באופן סמלי, מינה בן שמעון כעוזרו את אמיר שלח, חתנו לשעבר של שום. לכאורה, לשום ושלח יש כברת דרך דומה בנבחרת ישראל (למרות ששום הגיע פעמיים לאולימפיאדה ופעם למונדיאל, ושלח לא), אבל מה כברת הדרך שעשו השניים עד שהגיעו למשרת עוזר המאמן? שום אימן ברמות הגבוהות מיד לאחר פרישתו, והגיע לנבחרת אחרי 5 שנים רצופות בבית"ר ת"א.
שלח שימש כמה חודשים כעוזרו של ראובן עטר במכבי נתניה לפני 17 שנה, אימן נערים בבית"ר טוברוק לפני יותר מעשר שנים ומאז ידוע יותר כמעצב פנים מוכשר, אבל לא כמאמן.
אם מדובר במשרת אמון, לא צריך לעזור בהעברת אימונים אלא לנהל את חדר ההלבשה, להיות מנטור ויועץ ואיש המקשר בין על מערכות הנבחרת, אבל אם מדובר בעבודה על המגרש, אני תוהה… שלח הוא דמות מופת, אבל ספק אם כעוזר מאמן בנבחרת.
נבחרת ישראל של עידן רן בן שמעון כמאמנה נראית אחרת לגמרי מנבחרת ישראל של עידן רן בן שמעון כבלמה. את הפער הזה אמור המאמן החדש למלא, אבל עושה רושם שהוא יתקשה מאוד.
***
2. מישהו טען השבוע כי אלונה ברקת מינתה את רן קוז'וך כמאמן כי הוא תואם ברק בכר. חשוב שציין שבכר הגיע להפועל ב"ש אחרי כמעט 3 עונות כמאמן עירוני קרית שמונה ועוד שתי עונות כמאמן קבוצת הנוער. בעונה הראשונה עם בוגרי קרית שמונה הוא הגיע לגמר הגביע ובעונה השנייה זכה בגביע היסטורי עם המועדון.
רן קוז'וך ואלונה ברקת, לאחר החתמתו למאמן הפועל באר שבע (צילום: חשבון ה-X של המועדון, לפי סעיף 27 א')
רן קוז'וך מגיע להפועל ב"ש אחרי עונה וחצי בלבד כמאמן. הוא החליף את בני לם במכבי נתניה לאחר ששימש כעוזרו, ואחר כך את בני לם כמאמן מכבי פ"ת ושלושה ימים לאחר שזכה בגביע המדינה עם מכבי פ"ת, וגרם כנראה לעזיבתו של אליניב ברדה, הוא נכנס לנעליו. ומדובר בכניסה לנעליים של אייקון, של סמל, של מונומנט. פיל בחנות חרסינה עושה פחות רעש בשנה וחצי.
יש כאן מעט מאוד קולגיאליות והרבה מאוד אופורטוניזם. אני לא יודע לאן יגיע רן קוז'וך בקריירה שלו, ואני מאחל לו שיגיע לחצי מהישגיו של ברק בכר, אבל תהיה לו כברת דרך ארוכה כדי לחקות את אישיותו.
