"לא חסרים עובדים בהייטק. חסרים עובדים מצוינים בהייטק": חיים גירון וסטיבן הררי מזהים מגמה של שיקום בענף ההייטק הישראלי ומעריכים שהיא תימשך ושהמילואימניקים והמפוטרים ימצאו את מקומם מחדש
השנה האחרונה הייתה מאתגרת לתעשיית ההייטק הישראלית. עוד לפני המלחמה היו הפגנות סוערות במסגרת המחאה נגד הרפורמה המשפטית, שהצליחה לטלטל את הספינה של אומת הסטארט־אפ. המשבר גרר עצירת השקעות בחברות, עצירת הנפקות וגל פיטורים מסיביים שהעלה הרבה ספקות ודאגות.
אבל אם אתם שואלים את חיים גירון וסטיב הררי, המנכ"לים המשותפים של "אינפיניטי לאבס", חברת מחקר ופיתוח שמתמחה בהכשרה למקצועות ההייטק, המצב לא כל כך גרוע. לטענתם, יש בישראל הזדמנויות רבות, בעיקר לאלו שפוטרו, ובמיוחד למילואימניקים שחוזרים מהשירות הממושך.
"אנחנו אופטימיים", אומר גירון, במקור תושב קיבוץ ראש הנקרה, שפונה בחודשים האחרונים לאילת בעקבות המלחמה. "במבט על שוק ההייטק הכללי בחו"ל – את בהחלט רואה שהמשבר נמצא מאחורינו ויש מגמה של צמיחה. אנחנו מדברים כל הזמן עם קולגות ואנליסטים, ולמרות שצריך מאוד להיזהר עם נבואות בתחום הזה, ניכר כי השפל והתקופה הקשה של המשבר העולמי עברו. ישראל, כתמיד, נמצאת קצת בדיליי אחרי מה שקורה בעולם, אבל ההשפעה של ההתאוששות מגיעה גם אלינו, למרות הכותרות בעיתון".
לא מזמן היה גל פיטורים שני בהייטק, ראינו את זה בחברות הגדולות: בגוגל, במטא ובאמזון. זה היה משבר עולמי, והמצב בישראל ודאי לא סייע. גירון: "הסמן הימני הוא ארה"ב ובעיקר ניו־יורק, שזה בסופו של דבר שוק המטרה של כל עולם ההייטק. המסקנות מאנליסטים אמריקאים שמנתחים את המצב לאורך זמן הן שהשפל כבר מאחורינו. הפנים כרגע הן קדימה, ומדברים על המחצית השנייה של 2024 שתהיה אינדיקטור. זה לא אומר שאין בעיות לטפל בהן, כמו ריביות יקרות שמבריחות אנשים מהשקעות הון-סיכון. ראינו את זה כבר ב־2022, מגמה של פחות אבל הצפי שזה ילך ויחזור".
הררי מדגיש: "אופי הפיטורים לא היה בתחום הטכנולוגי. זו הייתה דרך של החברות הללו להתייעל ולשים את המאמצים הטכנולוגיים במקומות הנכונים, מתוך הבנה שהדרך היחידה להביא לגידול ברווחים בתקופה כזו היא השקעה בטכנולוגיה, וזה הטרנד הבא שגם מביא אותנו למה שקורה כאן בארץ".
גירון מסביר שמספיק מבט אחד על רמות ההשקעות בישראל בתקופה האחרונה כדי להבין שהמצב לא קטסטרופלי: "בישראל היו משהו כמו עשרה מיליארד דולר בהשקעות הון-סיכון שנכנסו בשנה שעברה. זה ברמות של 2019 עוד טרום תקופת הקורונה. מה שכן התאזן, ואולי התמתן, אלו ערכי השווי של החברות הישראליות שבשנת 2021 הרקיעו שחקים".
אתה מדבר על מתקפת היוניקורנים שהייתה פה באופן כמעט חסר פרופורציה?
"היו הנפקות שקצת שיגעו את כולנו פה. ההנגאובר של 2021 המשיך ל־2022, ובשנה שעברה כבר ראינו, ואולי גם בצל המשבר, התייצבות והתמתנות שעשתה גם די טוב. חזרה לנקודת מבט שהיא לא רק על השורה התחתונה, אלא יצירת ערך לבעלי המניות וזה השינוי הגדול. אל תשכחי שישראל עברה שנה מטלטלת בהקשר של הרפורמה המשפטית, מה שקרה כאן לפני המלחמה קצת הרחיק את המשקיעים שלא היו רגילים להיות פה. ולמרות הכל, היציבות הזו שנשמרה אינה מובנת מאליה. כשאנחנו מדברים עם החברות הרב־לאומיות אנחנו מרגישים שהם די מחבקים אותנו הישראלים, למרות המלחמה. הישראלים עובדים מאוד קשה כדי לשמר את המצב הזה".
אולי המוצרים הישראלים גם חיוניים להרבה שווקים סביב העולם וקשה לוותר עליהם? תעשיות צבאיות וסייבר למשל. אתם בעצם אומרים שלצד משבר ומחסור בהשקעות, יש פה תעשייה ישראלית שדווקא מרוויחה מהמצב.
הררי משיב: "הרבה פעמים הכחול לבן נמצא דווקא מאחורי הקלעים ולא בפרונט מול הלקוח. החברות שאנחנו מדברים איתן אומרות לא רק שהמכירות לא נעצרו, אלא נמצאות בפול ספיד. מה שכן צריך לדעת זה איך לשמר את זה. 20% מהצוותים עדיין נמצאים במילואים והם ממשיכים, כמו בחודשים הקודמים, לצבור חוב משימות. הם בהחלט יצטרכו למצוא דרך להדביק את הפערים ולהמשיך את הדברים שהתחייבו להם".
גירון מוסיף: "בישראל קרה סוג של פלא בתקופה האחרונה, אין ואקום בשוק הזה. לפי נתונים של רשות החדשנות, 91% מההון שנכנס לישראל הוא פרטי וזה יותר מכל מדינה אחרת ב־OECD . אם נכנסו בשנה שעברה 10 מיליארד דולר, הצפי שב־2024 תהיה לנו צמיחה נוספת גם ולמרות המלחמה".
אינפיניטי לאבס נוסדה בשנת 2014 על ידי השניים ומונה כ־100 עובדים בסגל ועוד כ־400 עובדים חיצוניים. מטרת החברה היא להשביח את ההון הטכנולוגי בישראל ולהכשיר את הדור הבא שיוביל את תעשיית ההייטק בארץ ובעולם, בשיטת הכשרה חדשנית ופורצת דרך. המודל העסקי של החברה מבוסס על מציאת מקום עבודה עבור בוגר התוכנית בסופה, באחת מחברות הטכנולוגיה המובילות במשק שעמן הם עובדים, שכן ההכשרה עצמה על חשבון אינפיניטי. 2,000 בוגרים כבר השתלבו במשרות ביותר מ־300 חברות הייטק, חברות ביטחוניות, סטארט־אפים בוגרים ומרכזי פיתוח, שנחשבים למתקדמים ולבולטים ביותר בתעשייה.
מי בכל זאת נופל בתקופה הזו בין הכיסאות?
גירון: "הסטארט־אפים הקטנים עדיין סובלים מכך שאין להם הרבה מכירות, השקעות הון סיכון, והיו להם קשיים בגיוסים. האתגר הוא גם להתמודד עם כמות הסטארט־אפים, שהולכת ויורדת בשנים האחרונות, וזו החולשה שלנו כרגע. כספים לא כל כך עברו מישראל החוצה כמו שחששו, אבל בעקבות המאורעות בשנה וחצי האחרונות, הרבה חברות שנפתחו הן דווקא תחת כנפיים אמריקאיות ולא חברות סטארט־אפ ישראליות, זה מחיר שאנחנו משלמים עליו היום. כולנו הפסדנו מזה בסך הכל. אני מניח שאנחנו צריכים לעשות בעתיד סוג של חשבון נפש, יש פה הון אנושי מאוד יקר וייחודי ויש לנו אחריות לשמור על האקוסיסטם הזה".
"לא באיכות ולא בכמות"
בחברה מאפשרים בימים אלה למי ששירתו חודשים במילואים והפסיקו את הלימודים הטכנולוגיים להשלים את ההכשרה אצלם במגוון מסלולים שמתאימים באופן אישי לכל אחד. "הבעיה של האקדמיה גוררת השלכות לעתיד על מה שיקרה עם אותה מסת אנשים שאמורה לצאת לשוק בהמשך בעולם ההייטק", מסביר גירון ומוסיף, "בהקשר הזה צריך להבין שמנוע הצמיחה של תעשיית ההייטק תמיד היה אנשים שיוצאים מהאקדמיה ומשתלבים בשוק העבודה. אנחנו צופים שבחציון השני של 2024 האנשים האלה, שמהווים את מנועי הצמיחה, יהיו חסרים. הם לא יהיו באיכות ולא בכמויות, וזו הסיבה שיצאנו עם התוכניות הללו בדיוק כעת".
אנחנו עדיין בעיצומה של מלחמה. משהו בתפיסת העבודה של שוק ההייטק הישראלי צריך להשתנות בעיניך?
גירון: "כשאני הייתי בגיל שירות, עשיתי חודש בשנה מילואים. היום, ועם צפי לעתיד הקרוב, כמות המילואים תעלה בצורה הרבה יותר מסיבית, באופן כזה שאנשים יצטרכו לעבוד היברידי ולשלב מילואים ועבודה. זה יגרום למנהלים לעבות את הצוותים או לייצר צוותים יותר גדולים, אין ספק שנצטרך הרבה יותר כוח אדם, לקחת הרבה יותר צוותי פיתוח כדי לעמוד במשימות".
בעיית המחסור בעובדים היא לא תלויית תקופה, זה משהו שמדברים עליו לא מעט.
גירון: "לא חסרים עובדים בהייטק. חסרים עובדים מצוינים בהייטק. אני יכול לומר שאדם שהוא בעל תכונות מצוינות יכול לעשות עבודה בסדר גודל של עשרה אנשים, לכן כל המודל שלנו בנוי על לקחת אנשים מצוינים ולהכשיר אותם, גם אם אין להם שום אחיזה במקצוע, ותוך זמן קצר לתת להם את כל היסודות. זה מה שחשוב היום: ללמוד איך ללמוד, להבין מנגנונים מאחורי הקלעים, להבין שיקולים שנעשים תוך כדי בניית מוצר או תוכנה. אנשים כאלה לא צריכים לפחד מבינה מלאכותית שתחליף אותם בעבודה".
"כל התעשייה הזאת מדהימה", מוסיף גירון, "אבל הייטק היא לא תעשייה רק של טכנולוגיה, אלא תעשייה של אנשים. אני חושב שגילינו במלחמה הזו דור עם תעצומות נפש מדהימות שאפשר לסמוך עליו. אותם אנשים שהולכים למילואים, חלקם גם עובדים בהייטק. יש לנו עתיד ויש על מי לסמוך". הררי: "אני צופה עתיד ורוד שעוד מחכה לנו בישראל בתחום הזה, ברגע שהדברים יתייצבו פה קצת".
