פרויקט מיוחד לרגל יום האישה הבינלאומי: נשים מובילות מסבירות כיצד אפשר להפוך חלום למציאות, מסמנות את הדרך שהובילה להצלחתן ומספרות על הרגעים המרגשים בקריירה. ענת גרוס שון היא משנה למנכ"ל "תנובה" ומנהלת חטיבת העסקים של החברה.
חלום ילדות: “כשהייתי ילדה, חלמתי להיות שופטת. אבי עורך דין וכשהייתי ילדה הסתובבתי איתו הרבה בבתי המשפט. הקשבתי ולמדתי, והרצון לעשות צדק, עם חוש הצדק שכבר אז היה מפותח אצלי, היה חזק. ידעתי שאני צריכה להיות במקום שעוזר לאנשים לקבל את הצדק".
"מה שקרה בדרך זה שמשהו בעולם תקשורת ההמונים והצרכנים בער בי. כחיילת ומש"קית ת"ש הייתי עושה המון ביקורי בית ומוצאת את עצמי עומדת מחוץ לאוטובוס ומסתכלת על שלטי חוצות ומנסה להבין מה המסר. חיידק של איך מדברים עם צרכנים ואיך מייצרים בולטות. משהו שם בער בי וקסם לי, וכך התחלתי את הקריירה".
החלטה מכרעת בקריירה: “המעבר לתחום המזון. בתפיסתי יש משהו בעולם המזון שממצה בצורה הטובה ביותר שיש את עולמות האסטרטגיה העסקית והעשייה השיווקית, כי את עוסקת בעצם בכל, בכל מה שלמדנו באקדמיה בהגדרה מה זה שיווק. בנוסף, יש משהו מרגש בתחום המזון, לייצר משהו שאנשים מכניסים לגוף זה אומר אחריות על תזונה טובה, ובמזון יש משהו מאוד רגשי".
למדתי לאורך הדרך: “שיש חשיבות אדירה לצוות ובעיקר לשטח, להיות בשטח להקשיב לשטח. להקשיב לצרכנים, להיות ברשתות השיווק, להיפגש עם עובדים במפעלים על קווי הייצור, לעלות על משאית עם נהג קו חלוקה ולשמוע אותו. למדתי שהקשבה לשטח מייצרת למידה אדירה ומשמעותית מאוד. בנוסף, עבודת צוות. לעולם אי אפשר לנצח לבד, להשיג לבד ולהתמודד לבד, זה תמיד הצוות שאתה עובד איתו. כוח הצוות שעובד ביחד בתפיסתי הוא כמעט בלתי מנוצח.
“ודבר נוסף וחשוב לא פחות: המשמעות של קבלת החלטות כמנהל. גם אם בסופו של דבר טעית, עצם העובדה שקיבלת החלטה ובמיוחד במצבי אי־ודאות, יש לה משמעות. ברמה הניהולית היכולת לקבל החלטות גם אם לא כל התמונה בהירה וחדה, אבל קיבלת החלטה, וזה מסר לאנשים שאת מנהלת. זו בעיניי יכולת ניהולית מאוד חשובה".
בדיעבד הייתי עושה אחרת: “במהלך הדרך בוודאי שעשיתי החלטות פחות נכונות, היו לי מקומות שאולי לא עשיתי נכון, אבל החשיבות זה ללמוד. לדעת איפה טעיתי ולקחת את התובנות הללו קדימה".
רגעים מרגשים: “כאלה יש רבים בקריירה שקשורים לבנייה של מותגים ומוצרים חדשניים, מכונות חדשות ותהליכים שהייתי חלק מהובלתם. אבל אם להתייחס לשנה וחצי שעברנו, אחד הדברים החשובים ביותר בעיניי הייתה המחויבות שלנו לביטחון המזון, העבודה בחוסר הוודאות ובתנאי המלחמה שהיו בוודאי בתחילת המלחמה ובתנאים מאוד מורכבים שכתעשייה פגשנו. זה היה לקום בכל בוקר ולומר שתנובה תוודא שכל מי שיירד לסופר ימצא שם את החלב והגבינה והקוטג', לא משנה מה. זה מהלך שמייצר ודאות ונורמליזציה, והיה בעיניי דבר שכל כך נדרש בתקופה כל כך מורכבת, ביטחון המזון. ואני מאוד גאה בדבר הזה".
"בנוסף, הדבר הנוסף שריגש אותי בתוך המלחמה הזאת, היה הקמת קרן הרפתנים של תנובה, קרן של 15 מיליון שקל שהוקמה כשבועיים מפרוץ המלחמה ונועדה לתמוך ברפתנים שנפגעו בעוטף. לצד הפגיעות הקשות הייתה גם רפת שנהרסה כליל בכיסופים, שם עשינו לפני כמה חודשים הנחת אבן פינה לבניית רפת חדשה. זה בעיניי תקומה, שיקום ומחויבות. זה היה מהלך שהובלתי ומאוד ריגש אותי, לראות את השותפות הזאת ממקום כל כך קשה של כולנו, להבין את עומק המחויבות, הדאגה והרצון להראות שאנחנו משקמים ומשתקמים". •
