עתירות הוגשו לבג"ץ – ומתאם פעולות הממשלה בשטחים פירט על המסלול של המשאיות, והדגיש כי יש ירידה חדה בהתנכלויות ובשיבושים בדרך. לגבי המזח האמריקני, ההערכות הן שהוא יוכשר לפעילות בימים הקרובים. בג"ץ ביקש מהמדינה מידע נוסף לקראת עוד דיון – והוציא צו על תנאי לטובת העותרים
היקף הסיוע ההומניטרי לעזה נחשף: מעל 6,000 משאיות בחודש, 9 בתי חולים פעילים, 11 בתי חולים שדה וחצי מיליון חיסונים מאז תחילת הלחימה. הנתונים הללו ניתנו בדיון בבג"ץ בתגובה לעתירות של ארגונים הטוענים כי היקף הסיוע אינו מספק וכי המצב ברצועת עזה קשה ביותר.
מדובר בדיון שלישי בסוגייה, בהמשך לעתירות של הארגונים גישה – המרכז לשמירה על הזכות לנוע, יחד עם המוקד להגנת הפרט, רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח ועדאלה, המבקשים מבג"ץ להורות למדינה לאפשר ולהגדיל את משלוחי הסיוע ההומינטרי לעזה. עו"ד אסנת כהן ליפשיץ טענה בדיון בשם העותרים: "יש כאוס עדיין. לא כל כך ברור איך מניעים את כל המפעל ההומניטרי מחדש. ראינו שיפור מסוים של מצב ההזרמה של צינור המים, ראינו מעבר של דלק שנועד לתפעל בארות מים ומתקני התפלה ואספקת מזון. אין ספק שכל הדברים האלה שהמדינה נקטה שיפר את חייהם של האזרחים בכל הנוגע למזון. בכל הנוגע לתרופות ולתפעול הביוב לא ראינו דיווחים על שיפור. גם אין שיפור של התושבים בכל הנוגע לשימוש בתשתיות רפואיות.
לדבריה, "התחושה של עובדי ארגוני הסיוע שהם כלואים במשחק ענק של סולמות ונחשים, מעכבים אותם שעות במחסומים, קראנו שמתעלמים ממעמד הארגונים ומחפשים על המשאיות שלכאורה כבר תואמו מול המתפ"ש. הארגונים רוצים חיזוק קשר עם גורמי הצבא".
אלוף רסאן עליאן, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, הגיע לדיון לתת תמונת מצב: "אלפי לובשים מדים עסוקים 24/7 בהובלת הסיוע ההומיניטארי ברצועה ורשויות נוספות. המלחמה שלנו היא נגד ארגון חמאס ולא תושבי רצועת עזה ושהמאמץ ההומניטרי הוא חלק בלתי נפרד ותנאי הכרחי למלחמה – חובה מוסרית ומשפטית שמאפשרת לממש את מטרות המלחמה. הקמנו מנגנונים לנטר את המצב ברצועה. בכל בוקר אנחנו מקיימים פגישות עם ארגונים שונים כולל האו"ם לתכנן את הפעולות קדימה. אנחנו בקשר רציף עם מנהלי בתי חולים וארגונים ברצועה. יחד עם מדינות שונות פעלנו להקמת בתי חולים שדה, ולתגבר פעילות של בתי חולים שנוצלו על ידי ארגוני הטרור למטרות צבאיות. לישראל חשיבות קריטית בבידוק הסחורות. בדצמבר פתחנו את מעבר כרם שלום. הבהרנו שאין מגבלה בכמות המשאיות לסיוע, הגדלנו כח אדם ופעילות. הארגונים הבנ"ל עדיין בתהליכי התאמות ארגוניות ולוגיסטיות. פערים אלו הם מכשול משמעותי. בשלב השלישי בתכנית הסיוע אנחנו מאפשרים להגדיל כמות ופתחנו ציר גישה לצפון הרצועה מעבר 96 וציר שמחבר בין שני חלקי הרצועה ותיאמנו הצנחות סיוע מהאוויר, הוקם מסדרון ימי ומזח ימי".
בהמשך פירט על כמות הסיוע: "באפריל החל שלב רביעי – 2 מעברים חדשים ארז מערב ומזרח וכמות הסיוע גדלה מנמל אשדוד בעיקר קמח. באפריל נכנסו 250 משאיות ביום. יש אתגרים, אנחנו במלחמה, אבל פועלים כל העת להתגבר עליהם. בפעילות ברפיח נוצר שינוי והייתה ירידה זמנית בכמות הסיוע לרצועה, נוצרה בעיה לא צפוייה עם המצרים וארגנו מענה חלופי. אפשרנו הכנסת סיוע שאוחסן ביהודה ושומרון ועל ידי סקטור פרטי שהובילו לירידת מחירים דרמטית ברצועת עזה. באפריל נכנסו מעל 6,500 משאיות ובמאי אחרי רפיח כ-6,300, אין מגבלה עליהם. מבחינת דלקים בכניסה לרפיח הייתה ירידה אך פעלנו לסייע לאפשר חלופות – והכמות קרובה לכמות החודשיים הקודמים. לגבי גז בישול היו בעיות טכניות בתחילת הפעילות ברפיח – מאז נמצא פתרון. אין שום בעיה לכניסת משאיות גז. 9 בתי חולים פועלים ברצועה, 11 בתי חולים שדה. התפוסה בבתי חולים היא של 70%. אנחנו מכניסים חיסונים – חצי מיליון מתחילת הלחימה. ביוב – מאפשרים דלקים לטיהור ויש צוותי עבודה שמקבלים חופש תנועה לצורך תיקונים. יש פערים בנושא עדיין. ברפיח יש 150 אלף איש להערכתי. במרחב ההומינטארי נוסף – יש כ-1.6 מיליון אנשים".
לבקשת השופט יצחק עמית הסביר עליאן את מסלולה של משאית סיוע: "משאית מגיעה מכרם שלום, אנחנו בודקים אותה, היא נפרקת בצד העזתי, משאיות של סקטור פרטי או ארגוני האו"ם מעמיסה אותה ויש לה יעד – או למחסנים או נקודת חלוקת מזון". עמית שאל על התנכלויות למשאיות בישראל (על ידי יהודים): ונענה כי "לא היה אירוע חריג לאחרונה, התופעה הלכה ודעכה. ב-4 פעמים האחרונות לא היה אירוע חריג".
לגבי המזח הימי האמריקני המדינה עדכנה בתגובתה: "בשל אירועי מזג אוויר הופסקה פעילותו של המזח, ובימים אלה מתבצעות עבודות במטרה לאפשר את השבתו לפעילות. ככל הידוע למדינה, להערכת האמריקאים השבתו של המזח לפעילות אמורה לקרות בימים הקרובים".
השופט עוזי פוגלמן תיאר שיש פערים בנרטיבים של הצדדים בעתירה וחלק מהדיון נערך בדלתיים סגורות. לדבריו, העותרים לא חשופים לכל המידע והמדינה מציגה תמונה רחבה יותר. בסיכום הדיון נקבע כי "מבלי לנקוט עמדה, ועל מנת לאפשר לבית המשפט לקבל תשתית עובדתית מלאה ומקיפה, ניתן בזה צו על תנאי כמבוקש בעתירה. כתב התשובה יוגש תוך 10 ימים". המשמעות היא שיהיה דיון בסוגייה ושהנטל עובר למדינה, שלקראת הדיון תצטרך לפרט מדוע לא לקבל את העתירה.
