אנבידיה מקימה בסמוך לצומת אליקים את אחת מחוות השרתים הגדולות בישראל, בהשקעה של מעל לחצי מיליארד דולר, שתאכלס לראשונה בישראל גם את המעבדים החדשים של החברה, "בלאקוול", כך נחשף ביום רביעי באתר גלובס. החווה תשמש את החברה לצרכיה הפנימיים כגון פעילות המחקר והפיתוח שלה. מדובר בחווה שמוקמת במבנה לוגיסטי של שובל נכסים, שהוסב לדאטה סנטר (מרכז נתונים) על שטח כולל של 10,000 מ"ר. בתצורתה המלאה היא תצרוך כ-30 מגוואט, היקף צריכה גדול במיוחד שמעמיד אותה בשורה אחת עם חוות השרתים הגדולה בישראל כיום, SDS של שונפלד הנדסה במודיעין.
● הטרנד הזה הוא הבטחה או פלופ? למיקרוסופט ואנבידיה תשובות סותרות
● בלעדי | אנבידיה מקימה את אחת מחוות השרתים הגדולות בישראל בהשקעה כוללת של למעלה מחצי מיליארד דולר
לשם השוואה, שלוש חוות השרתים של אמזון בישראל צורכות כל אחת 12 מגוואט בלבד. המתקן יאכלס כאמור את מעבדי בלאקוול, מעבדים גרפיים בעלי יכולת חישוב חזקה פי ארבעה באימון מודלים של בינה מלאכותית לעומת אלה שמאכלסים את מחשב-העל של אנבידיה, "ישראל-1" .
אנבידיה ישראל שנייה רק להודו בחשיבותה כמרכז פיתוח לאנבידיה הבינלאומית. בהודו היא מעסיקה 10,000 עובדים ובישראל מעל ל-4,500, אך הקמת מחשב-העל ישראל-1 ומתקן הבינה המלאכותית החדש במבוא כרמל מעידה על כוונותיה ארוכות-הטווח של ענקית המעבדים בישראל, זאת מכיוון שהיא מושקעת כאן לא רק בעובדים, אלא גם בנדל"ן ובתשתיות כבדות, כמו חשמל וקירור.
לשאלת גלובס בכנס מוצרי האלקטרוניקה CES בתחילת החודש, אמר מנכ"ל החברה ג'נסן הואנג כי "כשרכשנו את מלאנוקס הישראלית הם היו רק 2,000 עובדים. הפכנו להיות אחד המעסיקים הגדולים בישראל ואנחנו גאים בזה".
עיתוי צורם: מגבלת יצוא המעבדים של בידן
ההכרזה של אנבידיה על הקמת המתקן החדש הבוקר מגיעה בעיתוי צורם, רק ימים ספורים לאחר החלטת נשיא ארה"ב ג'ו ביידן להגביל את יצוא המעבדים הגרפיים המשמשים לעיבוד בינה מלאכותית לכ-170 מדינות, בהן גם לישראל. אנבידיה עמדה בראש ההתנגדות לתוכנית, וקראה כי המהלך "יטיל שליטה ביורוקרטית על האופן שבו שבבים ואפילו תוכנה מפותחים ומשווקים בעולם". לדבריה "החוק יחנוק את התחרות ויאיים לבזבז את היתרון הטכנולוגי של אמריקה". מניית אנבידיה השילה מעליה קרוב ל-12% במהלך השבוע האחרון, והחברה נסחרת בשווי של 3.23 טריליון דולר.
הגבלות השבבים: למה ישראל נותרה מחוץ לרשימת ההקלות | אסף גלעד, פרשנות
אירלנד, ספרד, בלגיה, צרפת, ואפילו צרפת המשוונית. כל אלה נמנות על ידי הממשל האמריקאי כבנות ברית קרובות על פי תקנות ההגבלה לייצוא מעבדים גרפיים שנוסחו השבוע האחרון על ידי הבית הלבן, וישראל – המרכז השלישי בגודלו של אנבידיה והשני בחשיבותו מחוץ לארה"ב איננה כלולה ביניהן.
האם ביידן נוקדם בנתניהו רגע לפני סיום הקדנציה או שמא יש כאן עניין פרוזאי, טכני יותר? לפי ההערכה, ישראל שולבה בקטגוריית המדינות הנדרשות ברשיון ייבוא מעבדים, לצד הודו, סינגפור, שוויץ ואיחוד האמירויות, בשל עמדתה ופעילותה נגד זליגת מידע ליריבותיה של ארה"ב, סין ורוסיה. בשנת 2022 ניסתה הממשלה הקודמת לקדם שיתוף פעולה טכנולגי הדדי בין ארה"ב לישראל, במסגרת "הסכם ירושלים", ובמסגרתו התחייבות הדדית שעומדת בכללים אמריקאיים קפדניים לפקח ולמנוע זליגה שלמידע לשחקנים סיניים. אלא שהממשלה נפלה והממשלה החדשה לא שמה את הנושא בסדר עדיפויות גבוה.
לא מספק את ארה"ב
לטענת עו"ד נעמה מרגלית, שותפה וראש פרקטיקת רגולציית סחר בינלאומי בשבלת, ישראל לא כלולה ברשימת 18 בעלות הברית של ארה"ב מפני שטרם אימצה את מסגרת החקיקה המתאימה לייצור מגבלות דומות על ייצוא ושימוש מעבדים וטכנולוגיה. "ישראל אמנם מפקחת על ייצוא מעבדים טכנולוגיות דו שימושיות לפי אמנת וסנאר, אלא שהדבר איננו מספק מבחינת ארה"ב מכיוון שאמנה זו איבדה מתוקפה, במיוחד מאז פלישת רוסיה לאוקראינה. כמו כן היא לא משקפת את סטנדרט הפיקוח האמריקאי. בחקיקה הישראלית אין כלים ליישור קו מהיר עם הרף".
כלל לא בטוח שאנבידיה הייתה מחליטה להקים את המרכז החדש לו המגבלות היו מוטלות קודם לכן: התקנות מעודדות את ענקיות הענן, כמו אנבידיה, אמזון ומיקרוסופט להקים מרכזי נתונים ומחקר ופיתוח ב-18 מדינות בעלות ברית, שישראל איננה אחת מהן. עבור טריטוריות כגון ישראל, מכילה החקיקה מגבלות כמו כמות שבבים שניתן לייצא לאותה המדינה ומכסה על מספר המעבדים הגרפיים שאותם ניתן להחזיק במדינה אחת שאיננה שייכת לקבוצת מדינות הברית.
השקעת העתק של מעל חצי מיליארד דולר כוללת רכישה של מאות ארונות מעבדי בינה מלאכותית בעלות שתנוע בין 1 ל-3 מיליון דולר לכל אחד, הסבת המרכז הלוגיסטי לחוות שרתים, התקנה של תשתית קירור וחשמל, שפותחה במיוחד עבור המתקן, ושכירות. המתקן החדש ממוקם באזור התעשייה מבוא כרמל שברמות מנשה, כמה דקות נסיעה ממטה החברה ביקנעם. הוא גם יאכלס מעבדות פיתוח ומשרדים. הוא יחל לפעול במחצית הראשונה של השנה.
המרכז החדש צפוי להיות חזק יותר בעוצמת החישוב והעיבוד ממחשב-העל של אנבידיה, ישראל-1, שנכנס בחודש נובמבר האחרון למקום ה-34 בדירוג מחשבי-העל החזקים בעולם. על פי ההערכה שטח חוות השרתים במתקן במבוא כרמל גדול פי ארבעה מזה של ישראל-1 ומספר השבבים גדול בהתאם.
אף שמדובר במתקן עתיר מעבדים ועם צריכת חשמל בהיקף מהגבוה שנראו בישראל, הוא חלק ממגמה של יותר ויותר חברות שמשיקות מרכזי נתונים גדולים כדי לספק את צורכי עיבוד הענן והבינה המלאכותית.
לפי מחקר של חברת הייעוץ סטרים 11, נמצאת בתכנון הקמתן של עוד מספר לא מבוטל של חוות שרתים בעלות קיבולת גבוהה יותר, כגון הרחבת החווה של SDS במודיעין ל-45 מגה ובניית חווה חדשה על ידי אדג' קונקס בנווה ימין שתצרוך חשמל בהיקף של 50 מגה ותוקם ככל הנראה עד 2027. אורקל אף ציינה לאחרונה כי בכוונתה לבנות שלוש חוות שרתים גדולות במיוחד לעיבוד בינה מלאכותית בהיקף צריכה חשמלי משותף של גיגה אחד.
מנכ"ל אנבידיה ישראל: "קפיצת דרך טכנולוגית"
"מתקן המעבדות והשרתים החדש יאפשר לנו לפתח את הטכנולוגיה העתידית של אנבידיה", אומר עמית קריג, מנכ"ל מרכז הפיתוח של אנבידיה בישראל בראיון בלעדי שנערך עימו לגלובס. "כשמדברים על מרכזי בינה מלאכותית חדשים, מדברים על יעילות, אבל גם על צריכת חשמל אינטנסיבית שלא הייתה קודם לכן. אפילו ביחס למחשב העל ישראל-1 מדובר בקפיצה – שם השתמשנו בארונות שרתים של 30 קילוואט, ובמרכז החדש נוכל לתמוך בארונות של 140 קילוואט".
בארה"ב מדברים על הקמה של "מפעלי בינה מלאכותית" בהספקים של גיגוואט. לדברי קריג "אפשר בהחלט להקים אותם, אנחנו הקמנו אחד כזה, אבל חשוב לציין שבמקרה שלנו, המרכז הוקם לצרכי מחקר ופיתוח פנימיים.
"בתחילת הדרך התקשינו לקבל התחייבות מחברת החשמל כדי להתחיל את הפרויקט, קיבלנו התחייבות ומאז אנחנו עובדים בצורה מאוד צמודה עם האגף הצפוני שלה".
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
