ה"גרדיאן" חושף את "המלחמה החשאית" של ישראל נגד בית הדין הפלילי הבינ"ל: לפי עשרות מקורות – בהם גם ישראליים – השב"כ, אמ"ן ו-8200 יירטו שיחות, מיילים והודעות של התובע קארים חאן, של קודמתו בנסודה ושל בכירים אחרים ב-ICC, כדי לסכל חקירה נגד ישראל וצווי מעצר. בין המטרות: לגלות על אילו אירועים התלוננו הפלסטינים – ולפתוח בחקירה בדיעבד כדי לטעון ל"עיקרון המשלימוּת". לשכת רה"מ: "טענות שקריות ולא מבוססות שנועדו לפגוע במדינת ישראל"
"הגרדיאן" הבריטי פרסם אחר הצהריים (יום ג') פרק נוסף בסדרת התחקירים שלו על קמפיין ההפחדה וההטרדה שניהלה לדבריו ישראל בעשור האחרון נגד אנשי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, וכעת הוא טוען כי המודיעין הישראלי לא רק הטריד את התובעת לשעבר פאטו בנסודה ואיים עליה, אלא גם צותת לה, למחליפה בתפקיד קארים חאן ולעוד עשרות אנשים שהיו קשורים להליכים נגד ישראל בבית הדין – עורכי דין, דיפלומטים ופעילים פלסטינים.
בתחקיר נטען גם כי לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו הייתה מעורבת עמוקות במבצע הריגול והעבירה הנחיות לאיסוף המודיעין, וכי נתניהו עצמו היה "אובססיבי" לגבי חומרי המודיעין שעלו בו. חלק מהחומרים, כך נטען, אפשרו לישראל להיערך מראש לפעולות של בית הדין כדי לנסות לסכל אותן.
התחקיר שפורסם אחר הצהריים בא שעות אחרי תחקיר אחר, שבו אמרו מקורות ל"גרדיאן" כי ראש המוסד לשעבר יוסי כהן איים על התובעת לשעבר של בית הדין פאטו בנסודה כדי לגרום לה להימנע מחקירה נגד ישראל. בתחקיר ההוא נטען כי בין השאר ביקש ממנה כהן "תעזרי לנו לדאוג לך" והזהיר אותה: "את לא רוצה להיכנס לדברים שיכולים לפגוע בביטחון שלך ושל משפחתך". באותו תחקיר נטען גם כי כהן הציג לה תמונות של בן זוגה שצולמו בחשאי, והציב לה "מארב" במלון בניו יורק, כשבמהלך פגישה בינה לבין נשיא הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שאיתו רקם קשרים הדוקים, הוא נכנס לפתע לסוויטה שבה נועדו, ועורר בה בהלה.
בתחקיר המשלים שפורסם אחר הצהריים, ושנעשה גם הוא בשיתוף עם המגזין +972 ועם אתר "שיחה מקומית", נטען כי ישראל ניהלה במשך כמעט עשור "מלחמה חשאית" נגד בית הדין הפלילי הבינלאומי: לפי הדיווח, המודיעין הישראלי השיג את פרטי הקשר של שלל בכירים בבית הדין, בהם התובע הנוכחי חאן וקודמתו בנסודה, ויירט שיחות טלפון, הודעות טקסט, אימיילים ומסמכים. לפי התחקיר, המעקב נמשך גם בחודשים האחרונים, מה שסיפק לכאורה לראש הממשלה נתניהו ידע מוקדם על כוונותיו של התובע חאן לבקש הוצאה של צווי מעצר בינלאומיים נגדו ונגד שר הביטחון יואב גלנט.
לפי "הגרדיאן", נתניהו גילה עניין רב במיוחד בפעילות המודיעינית נגד בית הדין בהאג, ותואר על-ידי מקור מודיעיני אחד כ"אובססיבי" בנוגע לאיסוף המידע בפרשה. על פי התחקיר, על מבצע הריגול פיקחו היועצים שלו לביטחון לאומי, והיו מעורבים בו השב"כ, אמ"ן ויחידה 8200. בדיווח נטען כי לפי המקורות, המודיעין שנאסף במבצע הופץ למשרד המשפטים, למשרד החוץ ולמשרד לעניינים אסטרטגיים.
Unmute
זוג מסתורי בבית התובעת, עם "מכתב גרמני" ומאות דולרים
ב"גרדיאן", שהוא עיתון המזוהה עם השמאל בבריטניה ונחשב ביקורתי מאוד כלפי ישראל, כותבים כי שני התחקירים של העיתון שפורסמו היום נשענים על ראיונות עם לפחות 25 מקורות – קציני מודיעין ישראלים בעבר ובהווה, גורמי ממשל ישראלים, בכירים בבית הדין הפלילי הבינלאומי, דיפלומטים ועורכי דין "הבקיאים בתיק בהאג ובניסיונות של ישראל לערער אותו".
לפי העיתון, גורם מודיעיני ישראלי אמר לעורכי התחקיר כי ההליכים נגד ישראל בבית הדין הפלילי בהאג הובילו את "הממסד הצבאי והפוליטי כולו" לראות ב"מתקפת-נגד" מול בית הדין "מלחמה שחייבים להילחם ושבה ישראל צריכה להגן על עצמה. זה תואר במונחים צבאיים". ה"מלחמה" הזו, כך נטען, יצאה לדרך בינואר 2015, בעקבות הצטרפות הפלסטינים לבית הדין, שנתפסה בישראל כחצייה של קו אדו
לפי התחקיר, שבועיים אחרי הצטרפות הפלסטינים פתחה התובעת בנסודה בבדיקה מקדמית של "המצב בפלסטין", וחודש לאחר מכן שני גברים שהצליחו להשיג את כתובתה הפרטית התייצבו בביתה בהאג. מקורות אמרו ל"גרדיאן" ששני הגברים סירבו להזדהות, אבל אמרו שהם רוצים למסור לבנסודה ביד מכתב מטעמה של אישה גרמנייה כלשהי שרוצה להודות לה. המעטפה כללה מאות דולרים במזומן ופתק עם מספר טלפון ישראלי. לפי העיתון הבריטי, מקורות הבקיאים בפרטי התחקור שנערך ב-ICC לאירוע אמרו כי אף שלא ניתן לקבוע את זהותם של הגברים ואת מניעיהם, המסקנה הייתה שישראל כנראה מאותתת לתובעת שהיא יודעת היכן היא גרה. בעקבות זאת דיווח ה-ICC על התקרית לרשויות בהולנד והודקה האבטחה סביב ביתה של בנסודה, כולל התקנת מצלמות אבטחה בתוך הבית.
ב"גרדיאן" מדגישים כי לראש הממשלה נתניהו, לראשי סוכנויות המודיעין של ישראל ולקצינים בכירים שונים שאישרו את מבצע הריגול היה עניין אישי בתוצאותיו, בשל יכולתו של בית הדין הפלילי (ICC) – בניגוד לבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) – לרדוף ולהעמיד לדין אנשים פרטיים, ולא לדון בענייניהן של מדינות בלבד. כמה מקורות ישראליים אמרו ל"גרדיאן" שצמרת צה"ל רצתה שחיל המודיעין יצטרף למאמץ שאותו הובילו סוכנויות המודיעין האחרות כדי לוודא שקצינים בכירים יוכלו להגן על עצמם מפני כתבי אישום: "נאמר לנו שקצינים בכירים פוחדים לקבל תפקידים בגדה המערבית כי הם חוששים שיעמידו אותם לדין בהאג", סיפר מקור אחד לעיתון.
לוח גדול עם 60 שמות: יעדי מבצע הריגול
שני קציני מודיעין שהיו מעורבים ביירוט המודיעין על בית הדין הפלילי אמרו ל"גרדיאן" שלשכת ראש הממשלה גילתה עניין מיוחד בעבודתם. אחד מהם אמר שלשכת נתניהו נהגה לשלוח הנחיות בנוגע למעקב אחרי אנשי בית הדין, ואחר תיאר את ראש הממשלה כמי שהיה "אובססיבי" לגבי חומרי מודיעין שיורטו וששופכים אור על פעילותו של בית הדין.
לפי "הגרדיאן", חמישה מקורות הבקיאים בפעילות המודיעינית הישראלית סיפרו שישראל ריגלה כדבר שבשגרה אחר שיחות טלפון שעשו בנסודה ואנשי הצוות שלה עם הפלסטינים. בעיתון מציינים כי העובדה שישראל מנעה מבנסודה גישה לעזה ולגדה אילצה את בית הדין הפלילי לבצע את רוב איסוף החומר שלו דרך הטלפון, מה שהפך אותו חשוף יותר למעקב.
לדברי המקורות ששוחחו עם עורכי התחקיר, הודות לגישה הנרחבת שיש למודיעין הישראלי לרשת הטלפוניה הפלסטינית התאפשר לו ליירט שיחות בלי להתקין תוכנות ריגול על מכשיריהם של בכירי בית הדין בהאג: "אם פאטו בנסודה דיברה עם אדם כלשהו בגדה המערבית או בעזה, שיחת הטלפון הזו הייתה נכנסת למערכות היירוט", אמר מקור אחד. מקור אחר הוסיף שלא היה שום היסוס בקרב המעורבים בנוגע לריגול אחר התובעת: "עם בנסודה, היא שחורה ואפריקנית, אז למי אכפת?".
מקור ישראלי אחד אמר ל"גרדיאן" שעל לוח כתיבה גדול במחלקה של המודיעין הישראלי היו כתובים שמותיהם של כ-60 אנשים הנמצאים תחת מעקב במסגרת מבצע הריגול – מחציתם פלסטינים ומחציתם ממדינות אחרות, בהם אנשי או"ם ובית הדין הפלילי. בהאג עצמה הוזהרו בנסודה ואנשי צוותה הבכירים על-ידי יועצי ביטחון ובערוצים דיפלומטיים שישראל עוקבת אחרי עבודתם: "עדכנו אותנו שהם מנסים להשיג מידע על המקום שבו נמצאת הבדיקה המקדמית שלנו", סיפר לעיתון גורם רשמי בכיר בבית הדין בהאג.
העדים הפוטנציאליים וה"פשעים" של גנץ
שלל מקורות אמרו לעיתון כי צוותים של חיל המודיעין והשב"כ עקבו באופן שיטתי אחרי עובדים של ארגונים פלסטיניים ושל הרשות הפלסטינית שעמדו בקשר עם בית הדין, ופרצו לחשבונות האימייל שלהם. לפי אחד המקורות, השב"כ אף התקין את תוכנת הריגול "פגסוס" על הטלפונים של עובדי ארגונים פלסטיניים שונים ושל שני בכירים ברשות הפלסטינית.
לפי התחקיר, מעקב התנהל בין השאר אחרי הארגון הפלסטיני "אל-חאק", שנהג לשלוח לבית הדין בהאג מסמכים עם פירוט אירועים שהוא מבקש שהתובעת תשקול לבדוק. ב"גרדיאן" מסבירים כי מסמכים כאלה כללו לעתים קרובות מידע רגיש כמו עדויות של עדים פוטנציאליים, וכי עלו בהם גם עניינים הקשורים לטענות ספציפיות לפשעים המהווים הפרה של אמנת רומא מצד ראשי צה"ל, ראשי השב"כ ושרי הביטחון, בהם בני גנץ.
בעיתון מביאים עדויות של שני "מקורות צבאיים ישראליים" שמעידים על אי נוחות שהיו מי שהרגישו בתוך צה"ל לנוכח המעקב אחר אנשי בית הדין: "לא היה לזה שום קשר לחמאס או ליציבות בגדה", אמר אחד מהם, ואחר הוסיף: "השתמשנו במשאבים שלנו כדי לרגל אחרי פאטו בנסודה – זה לא משהו שלגיטימי שמודיעין צבאי יעשה".
ב"גרדיאן" אומרים כי המעקב אחר ה-ICC והפלסטינים שקידמו בו הליכים נגד ישראל סיפק לממשלה הישראלית יתרון חשוב לקראת דיונים שקיימה עם התובעת במסגרת ערוץ חשאי, שאותו פתחה ישראל מול בית הדין אף שעמדתה הרשמית של ירושלים הייתה כי היא אינה מכירה בו. שישה מקורות סיפרו לעיתון כי במסגרת הערוץ החשאי הזה הגיעו להאג באישורו של נתניהו, בשנים 2017 עד 2019, משלחות של דיפלומטים ועורכי דין ישראלים בראשות עו"ד טל בקר לסדרת פגישות. על פי התחקיר, לקראת הפגישות הללו צויד משרד המשפטים הישראלי במודיעין שיירטו סוכנויות הביון הישראליות.
לפי התחקיר, שלל מקורות אמרו לעיתון כי מכיוון שה-ICC פועל על פי עיקרון המשלימות, המונע מהתביעה לחקור ולהעמיד לדין אישים הנתונים לחקירה אמינה או להליכים פליליים אמינים בארצם שלהם, אנשי המודיעין הישראלי שריגלו אחר בית הדין התבקשו לגלות אילו אירועים ספציפיים עשויים להיות חלק מתביעה עתידית נגד ישראל בהאג, וכך לאפשר לגופי החקירה הישראליים "לפתוח חקירות באופן רטרואקטיבי" במקרים מסוימים. אחד המקורות הסביר לעיתון: "אם חומרים הועברו ל-ICC, היינו צריכים להבין באילו חומרים בדיוק מדובר, כדי לוודא שצה"ל חוקר אותם באופן עצמאי ומספק כך שאפשר יהיה לטעון למשלימות".
הערוץ החשאי בין ישראל לבית הדין נסגר בדצמבר 2019, אחרי שבנסודה הכריזה כי השלימה את הבדיקה המקדמית וכי היא מאמינה שיש "יסוד סביר" לקבוע שישראל וארגונים פלסטיניים ביצעו פשעי מלחמה. התובעת הודיעה שתבקש מצוות שופטים בבית הדין לקבוע אם ל-ICC סמכות לפסוק בעניין השטחים הפלסטיניים, והחל מסוף 2019 ועד תחילת 2021, בזמן שהשופטים דנו בסוגיה, הגביר ראש המוסד כהן את הלחץ שלו עליה שלא לקדם את ההליכים, כפי שתואר בתחקיר הקודם.
ישראל צותתה וגילתה: חאן מנסה להיכנס לעזה
בתחקיר "הגרדיאן" נטען כי ישראל לא הסתפקה בריגול אחר בנסודה, אלא המשיכה במעקב גם אחרי המחליף שלה קארים חאן. מקור מודיעיני אמר לעורכי התחקיר כי בצל המלחמה נגד חמאס טיפס נושא בית הדין לצמרת סולם העדיפויות של המודיעין הישראלי, וכי המודיעין יירט אימיילים, מסמכים והודעות טקסט של חאן ושל בכירים אחרים בלשכתו. באמצעות יירוטים אלה, כך נכתב, הבינה ישראל בשלב מסוים שחאן שוקל להיכנס לעזה דרך מצרים ורוצה עזרה דחופה לעשות זאת בלי רשות מישראל.
הערכה מודיעינית אחרת שהועברה בתפוצה רחבה בקהילת המודיעין הישראלית נשענה על ציתות לשיחה בין שני פוליטיקאים פלסטינים. אחד מהם אמר שחאן אותת כי הוא עשוי לבקש בעתיד הקרוב מאוד הוצאה של צווי מעצר נגד בכירים ישראלים, ושבה בעת חאן הזהיר שהוא נתון ל"לחץ עצום" מצד ארה"ב. על רקע זה, כותבים ב"גרדיאן", יצא נתניהו בכמה הצהרות פומביות שבהן הזהיר כי ייתכן שהוצאת צווי המעצר מתקרבת ואמר שמנהיגי העולם החופשי חייבים להתנגד לכך.
כמו לתחקיר שפורסם הבוקר על מעשיו של ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, לשכת ראש הממשלה מסרה את התגובה הבאה לתחקיר שפורסם ב"גרדיאן" אחר הצהריים: "השאלות שהופנו אלינו גדושות בטענות שקריות ולא מבוססות שנועדו לפגוע במדינת ישראל". דובר צה"ל מסר: "צה"ל לא ביצע ולא מבצע פעולות מעקב או מבצעי מודיעין אחרים נגד בית הדין הפלילי הבינלאומי".
על פי ה"גרדיאן", דובר מטעם בית הדין בהאג שהתבקש להגיב על הפרסום אמר כי בית הדין "מודע למאמצי איסוף מודיעין פרואקטיביים שננקטים על-ידי כמה סוכנויות מודיעין שעוינות אותו", וכי אנשי ה-ICC נוקטים כל העת צעדי-נגד כדי לבלום פעילות שכזו. לדברי בית הדין, אף אחת מ"ההתקפות האחרונות" שביצעו נגדו סוכנויות מודיעין לא הצליחה לחדור לליבת חומר הראיות שלו.
