בזמן שישראלים רבים נופשים מעבר לים, יש מי שבוחרים לטייל כאן בארץ ויש לא מעט מקומות מדהימים ששווה להכיר. אחת הערים היפות והמרתקות בעולם היא ירושלים. יצאנו ליום במלון ממילא, מוזיאון ירושלים במגדל דוד, סיור בסמטאות ותערוכת אמנות. מחפשים מסלול ליום כיף בעיר? עשינו עבורכם את העבודה.
מלון ממילא
את הביקור בירושלים התחלנו במלון שבו ישנו, מלון ממילא הידוע. עלון המידע של המלון מצטט את המחזאי האנגלי הידוע, ג'ורג' ברנרד שו, שאמר כי היתרון הגדול של מלון הוא המפלט שהוא מהווה מחיי הבית. מיה, אשת השיווק של המלון, מצטרפת לשו כשהיא מתארת את המחשבה שעמדה מאחורי התכנון האדריכלי והחווייתי שלו. השאיפה הייתה ונשארה להעניק לאורחים חוויה עירונית ירושלמית ייחודית, מבלי לצאת מהמלון, שעל מנת לבנות אותו נעשה שימוש באבני הבניין הטיפוסיות של ירושלים: אבנים ירושלמיות והרודיאניות.
כל אספקט במלון מהונדס ומתוכנן לדבר אל כל החושים ולספק חוויה שלמה והוליסטית. ספא "אקאשה" מציע מסאז'ים במגוון סגנונות, חמאם טורקי ייחודי, חדר כושר ואף חדר מדיטציה מודרכת, שניתן להתעלות בו מעל לרחשי היומיום, תרתי משמע: הגשר שמוביל לספא עובר בחוץ, מעל למדרחוב ממילא ההומה, מה שיוצר תחושת התעלות אמיתית.
בריכת המלון פנימית, בעלת עיצוב מיוחד שזורק את האורחים לתוך בטן של אונייה. מלון ממילא מאופיין באסתטיקה רבגונית, המספרת את סיפורן של התרבויות שנגעו בהיסטוריה של ירושלים. ברחבי המלון ממוקמים חפצים ארכיאולוגיים, תמונות ופסלים, שמתחברים יחד להרמוניה מעוצבת.
מומלץ להגיע רעבים – מסעדת Happy Fish במלון מציעה תפריט מגוון ומעולה ומעבר לאוכל הטוב שבה, הנוף שנשקף מהמסעדה הממוקמת בגג המלון מרהיב לא פחות – תצפית עוצרת נשימה על חומות העיר העתיקה.
מוזיאון ירושלים במגדל דוד
לפני שנה עבר המוזיאון מתיחת פנים מסיבית. עם אנימציה מודרנית יפיפייה שמוקרנת על התקרות ועל הקירות העתיקים, החוויות ההיסטוריות מרגישות נגישות מתמיד, בעוד הקונטרסט בין הישן לחדש מעורר השראה והשתאות. ירושלים מבוקשת לאורך כל שנותיה על ידי עמים, שליטים ודתות שונות. המחזה ההיסטורי הזה מוקרן באופן ממופה וידידותי ומעניק תחושת המשכיות ופרספקטיבה חדשה. אנשים מקצוות שונים מגיעים ביחד לחוות את המוזיאון בתקופה הקשה של ימינו ומגלים מחדש את האחדות האנושית שלנו.
תערוכת "גוונים של תקווה", מלון ממילא
האומנים, שיצירותיהם תלויות בחלל הסובב, מכונסים על ידי האוצרת גלית צימבליסט, שנושאת דברי פתיחה. בזה אחר זה מספרים האומנים פרטים על תהליך היצירה, על מקורות ההשראה, על הזוויות האישיות לטראומת 7 באוקטובר, ובעיקר על התקווה שהיא מסוגלת להצמיח.
האומן חנן שפיר מציג צמחים ופרחים עם עלי כותרת נבולים, שמצליחים לתאר דווקא תחושה של צמיחה; מתי חלילי מתאר כיצד כאשר אנו בוכים ומסתכלים למעלה לכיוון אור השמש, אנו מבחינים בכל צבעי הקשת שמשתקפים בדמעות שלנו ויוצרים יחד מחזה יפיפה; אשד וינקלר מספר שהפסל שהשלים נשבר לחתיכות קטנות. כשגילה זאת, נכנס להלם תחילה, אך התעשת והחליט להדביק את החתיכות בחזרה. הפסל השבור שהושלם הפיח בו, וייתכן שגם בקהל שלו, תקווה מחודשת.
מה שהתחיל כפתיחת תערוכה נגמר כמעין קבוצת תמיכה, במובן הטוב ביותר של הביטוי. האמנות החזותית דוברת את כל השפות: את התערוכה יוכלו להבין ישראלים ותיירים זרים, להתחבר אל היצירות על אף נקודות המוצא השונות. כל מה שצריך זה להתבונן, בעוד חלל התערוכה הרחב מאפשר לעשות זאת לעומק, לעצור ליד כל יצירה ולהרהר.
בסמטאות ירושלים עם עודד אמיתי
״הרשת מקדמת אותי מבלי שיהיה לי חשבון בה״, מתחיל עודד אמיתי בהתלהבות אופיינית וממשיך לספר כיצד הגיע לכדי חשיפה רחבה בגוגל ולמעמד של מורה הדרך המוכר ביותר בירושלים, זאת מבלי ללכלך את ידיו ביצירת חשבונות פייסבוק, אינסטגרם או טיקטוק. עודד מעדיף את הטיקטוק האמיתי של החיים: תקשורת אנושית ישירה.
יצאנו איתו לסיור, או ליתר דיוק, למסע קצר בסמטאות ירושלים. מסע מפורט ומגוון המלווה בסיפורי אהבה עתיקים יותר ופחות, עובדות היסטוריות מפולפלות בחוש הומור משעשע ובידע מוחצן ורב תחומי. המסע אמנם זרק אותנו מאות שנים לאחור, אך התרחש כולו במרחק עשרות צעדים בודדים ממלון ממילא.
העוצמה של ירושלים ניכרת בכל מבנה ומבנה, ובסיור שלנו עודד יכול לספר במשך שעות על כל אחד מהם, מבלי שהוא או אנחנו נשים לב לזמן. מתעוררת בנו תחושה מתעצמת של היסטוריה בלתי נגמרת, שלומר עליה שהיא ארוכת שנים יהיה כמו לכנות תינוק בן יומו במילה ״צעיר״. עברנו במספר סמטאות, כולן בקרבת המלון, התעכבנו על חלק מהמבנים, וכך קיבלנו מדגם מייצג לספקטרום ההיסטורי אדיר הממדים של העיר.
