בשנים האחרונות, תעשיית הקריפטו נמצאת בצומת דרכים. מחד, אנו עדים לצמיחה מדהימה בטכנולוגיות הבלוקצ'יין, במספר המשקיעים ובעניין שהעולם מגלה במטבעות דיגיטליים. מאידך, הרגולציה, ובפרט בארה״ב, נעה בין יד תקיפה לבין חוסר ודאות שמשתק את השוק. חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן החודש עשויה לשנות את התמונה הזו מן היסוד. כמי שעוקב אחר ההתפתחויות בתחום, אני סבור שטראמפ צפוי להביא גישה שונה ממה שהכרנו, שעשויה להיות נקודת מפנה לתעשייה, אך חשוב להבין שהשינוי טומן בחובו הזדמנויות וגם סיכונים.
על אף שטראמפ עצמו לא נחשב בעבר לתומך נלהב של מטבעות דיגיטליים, הוא מתגלה עכשיו כמנהיג שמוכן להעניק רוח גבית לשוק הזה. כבר עתה ישנם דיווחים על כך שממשלו מתכוון לקדם חקיקה שתספק בהירות רגולטורית לפלטפורמות מסחר במטבעות דיגיטליים, גופים פיננסים ואף בנקים, ותקל על כניסת חברות חדשות לשוק. בהתאם לכך, טכנולוגיות Custody כמו ארנקים בלתי חדירים (Impenetrable) ופתרונות Multi-Signature ו-MPC, המספקים אבטחה מוסדית לנכסים דיגיטליים, עשויים להפוך למרכזיים יותר. הצורך בפתרונות כאלה, במיוחד בשוק המוסדי, יגבר ככל שהרגולציה תתבהר ותחזק את אמון המשקיעים.
אחת התוצאות המיידיות של שינוי רגולטורי חיובי תהיה השפעה דרמטית על מחירי המטבעות הדיגיטליים. ביטקוין, לדוגמה, שכבר נמצא בעלייה משמעותית בחודשים האחרונים, וחצה את סף ה-100,000 דולר, עשוי לזנק לשיאים חדשים ואף להחזיר את אמון הציבור במטבעות דיגיטליים. אך מעבר למחירים, השינוי עשוי להביא בשורה לשווקים נוספים כמו טוקניזציה של נכסים (Tokenization), פרוטוקולים ופרויקטים חדשים של בלוקצ'יין. אם רגולציה גמישה תאפשר לשוק הקריפטו לפעול ללא מגבלות מיותרות, נוכל לראות גל חדש של חדשנות בתחומים כמו פיננסים, נדל"ן וטכנולוגיה. בנוסף, האתגרים של DeFi ו- Custody יהפכו משמעותיים יותר, ויידרשו פתרונות מתקדמים שיאפשרו למשתמשים ולמוסדות לנהל נכסים בצורה מאובטחת תוך שמירה על נגישות וגמישות.
אך לצד היתרונות, חשוב לזכור שהשינויים הללו עשויים להביא איתם גם אתגרים וסיכונים. היסטורית, ראינו כי שווקים עם רגולציה חלשה מדי נוטים להפוך לכר פורה להונאות, מתקפות סייבר וחוסר יציבות. במידה וממשל טראמפ אכן יקל על השוק ללא מנגנוני פיקוח מתאימים, קיימת סכנה שהתחום ייכנס לעודף מסוכן של ספקולציות. מעבר לכך, כל שינוי רגולטורי משמעותי בארה״ב ישפיע באופן ישיר על הגישות הרגולטוריות במדינות אחרות. האיחוד האירופי, יפן, וסין, לדוגמה, עשויים למצוא את עצמם תחת לחץ לעדכן את הגישות הרגולטוריות שלהם בהתאם, דבר שעלול ליצור תוהו ובוהו בשווקים הגלובליים.
הנה כמה השלכות משמעותיות העלולות להיגרם מרגולציה שאינה מוגדרת בצורה מדוייקת ומוקפדת:
1. חשיפה למתקפות סייבר – במקרים של אזורים אפורים, בהם הרגולציה מגדירה למשל כי יש לאחסן אחוז מסויים מהנכסים הדיגיטליים בארנק בלתי חדיר או בארנק קר, אך אין הגדרה ברורה מספיק למהו ארנק כזה או אחר, נוצרים אזורים אפורים המייצרים חשיפה למתקפות סייבר, גניבת נכסים דיגיטליים וכמובן פגיעה במוניטין של הגופים המנהלים אותם, המהדהדים פגיעה בכלכלה כולה ובאמון בעתיד הכה משמעותי של הכסף. כך במאי 2024 נפרצה פלטפורמת הקריפטו היפנית DMM ואיבדה 308 מיליון דולר, כשברקע רגולציה מחמירה כביכול, הדורשת כי לפחות 95% מהנכסים הדיגיטליים יאוחסנו "אופליין", ללא הגדרה ברורה של מצבים בהם נדרש חיבור לאינטרנט לקבלת קלט מהבלוקצ'יין ליצירת טרנזקציה. עם מקום לפרשנות, הנכסים הדיגיטליים אותרו בפתרונות עם חשיפה מסויימת לאינטרנט, וההשלכות ברורות.
2. תקיעות במעבר לשלב הבא – בהעדר הגדרות ברורות ורגולציה מובנית, קיים סיכוי גדול כי המוסדיים יחששו להתקדם. בנקים גדולים רוצים להיכנס למשחק ומבינים שהעתיד נמצא בנכסים הדיגיטליים, אולם לא יסכנו בשום אופן את האמון של הציבור ואת המוניטין שלהם, דבר שעלול לייצר מצב של תקיעות.
3. פתח לכשל בתרחישים מורכבים – עם תחום חדש שעדיין בחיתוליו, רגולציות "פזיזות" עלולות לפספס נושאים משמעותיים כמו ניהול סיכונים והיערכות לתרחישים שונים. DORA למשל, שהוא הגוף הרגולטורי החדש באירופה שנכנס לתוקף לפני כשבוע, מחייב כל גוף המנהל נכסים דיגיטליים להיערך עם שני פתרונות Custody שונים – פיתרון ראשי ופיתרון חליפי כגיבוי.
4. עלייה בסיכון לחשיפה למקרי הלבנת הון – על אף היותו ציבורי ושקוף, הבלוקצ'יין במשך שנים משמש שחקנים זדוניים להעברת כספים מבלי שניתן להתחקות אחריהם, היות וכתובות הארנקים אינן מקושרות אליהם ישירות. בהיעדר פרוטוקלים ברורים לזיהוי לקוחות (KYC) ושילוב אמצעים וטכנולוגיות למניעת הלבנת הון (AML), שחקנים פעילים בשוק עשויים להפוך לזירה אידיאלית להעברת כספים בלתי חוקיים.
בעיניי, חזרתו של טראמפ מציגה הזדמנות פז לעולם הבלוקצ'יין, אך חשוב שהיא תלווה באיזון נכון בין עידוד צמיחה לבין מניעת ניצול לרעה, בין חדשנות לאחריות. כלכלה מבוזרת היא העתיד, אך כדי להגיע לשם אנו זקוקים למנהיגות רגולטורית אחראית, שתדע לתמוך בצמיחה מבלי להותיר את השוק פרוץ וכמובן לטכנולוגיות הגנה מתקדמות שתאפשרנה את השינוי.
ליאור לאמש הוא שותף-מייסד ומנכ״ל GK8 by Galaxy, המפתחת פלטפורמה לניהול ולהגנה של נכסים דיגיטליים והנפקת טוקנים
