לאחר משבר ההפגנות הפרו־פלסטיניות בארה"ב, שהרקיעו שחקים מאז תחילת המלחמה, המכללות והאוניברסיטאות החמירו את הכללים סביב המחאות, נעלו שערי קמפוס והטילו עונשים חמורים יותר בעקבות ההפרעות ומאהלי המחאה באביב שעבר. בינתיים, נראה שהמאמצים מצליחים.
האוניברסיטאות חוו קצת פחות מ־950 אירועי מחאה בסמסטר הזה עד כה, בהשוואה ל־3,000 בסמסטר שעבר, לפי רישום במעבדת הפעולה הלא־אלימה במרכז אש של אוניברסיטת הרווארד. כ־50 אנשים נעצרו עד כה בשנת הלימודים הנוכחית במחאות בקמפוסים של ההשכלה הגבוהה, לפי נתונים שנאספו על ידי ה"ניו יורק טיימס", בהשוואה ליותר מ־3,000 בסמסטר שעבר.
כאשר סטודנטים מחו בסתיו הזה, המנהלים לרוב אכפו – עד לאות האחרונה – כללים חדשים שנוצרו בתגובה למהומות האביב שעבר. המהלכים יצרו סצנות שהיה קשה לדמיין בעבר, במיוחד באוניברסיטאות שפעם חגגו את ההיסטוריה שלהן של אקטיביזם סטודנטיאלי.
הרווארד אסרה זמנית על עשרות סטודנטים וחברי סגל מלהיכנס לספריות לאחר שהשתתפו ב"מחאות לימוד" שקטות – בהן מפגינים יושבים בשולחנות הספרייה עם שלטים המתנגדים למלחמה בעזה – למרות שמחאה דומה לא הובילה לעונש בדצמבר 2023. באוניברסיטת אינדיאנה, חלק מהסטודנטים וחברי הסגל שהשתתפו בעצרת נרות הופנו לפגישות משמעת תחת איסור חדש על פעילות מחאה אחרי השעה 23:00. מנהלי אוניברסיטת פנסילבניה ושוטרי הקמפוס הורו למשתתפי העצרת לעזוב את המקום כי לא הזמינו אותו בהתאם לכללים החדשים.
באוניברסיטת מונטקלייר סטייט בניו ג'רזי, מספר השוטרים לעתים קרובות עולה על מספר המשתתפים בהפגנה השבועית, שבה המפגינים מחזיקים שלטים עם תמונות של ילדים שנהרגו בעזה והמילים "אנחנו מתאבלים".
"הם אומרים שזה כדי לשמור עלינו בטוחים, אבל אני חושבת שזה יותר כדי לשמור עלינו בשליטה", אמרה תסנים עבדולעזיז, סטודנטית בתוכנית להוראה.
השינויים מגיעים בעקבות תלונות על פגיעה בזכויות האזרח, תביעות וביקורת קונגרס נוקבת המאשימה את האוניברסיטאות בסובלנות כלפי אנטישמיות, אחרי שחלק מהמפגינים שיבחו את חמאס וקראו לאלימות נגד ישראלים.
חלק מהסטודנטים וחברי הסגל קיבלו בברכה את הקמפוסים השקטים יותר. אחרים רואים בשקט היחסי "פרי מר של דיכוי הביטוי הפרו־פלסטיני". הם מודאגים שהנשיא הנבחר דונלד טראמפ, שכמועמד קרא לאוניברסיטאות "להביס את הרדיקלים", עלול להגביר את הלחץ.
במקרים רבים, האוניברסיטאות אוכפות כללים שאימצו לפני תחילת שנת הלימודים. בעוד שהפרטים משתנים, הם בדרך כלל מטילים מגבלות על היכן ומתי יכולות להתקיים מחאות ואיזו צורה הן יכולות לקבל. טוד וולפסון, נשיא האגודה האמריקאית של פרופסורים אוניברסיטאיים ופרופסור חבר ללימודי תקשורת ברוטגרס, אמר שההגבלות גרמו לאנשים לפחד. "הם מרגישים שהם נמצאים תחת מעקב ומעקב מתמיד", אמר. "אני חושב שמתרחשת צנזורה עצמית משמעותית".
עם זאת, סטודנטים יהודים שהרגישו מאוימים על ידי המפגינים שיבחו את הכללים – ואת המהירות שבה האוניברסיטאות אוכפות אותם – על עזרתם בהחזרת הסדר והביטחון. נעמי לאמב, מנהלת הלל באוניברסיטת אוהיו סטייט, אמרה שמדיניות המחאה החדשה של בית הספר נראית כעובדת היטב. "אני מעריכה את תגובת המנהלים להבטיח שיש כמה שפחות פעולות ורטוריקה אנטישמית", אמרה.
חלק מהטקטיקות שבהן השתמשו המפגינים בסמסטר שעבר נתקלו בתגובות נוקשות בשנת הלימודים הנוכחית. באוניברסיטת מינסוטה, 11 אנשים נעצרו לאחר שהשתלטו על בניין בקמפוס. בשנת הלימודים שעברה, חלק מהאוניברסיטאות אפשרו למפגינים להשתלט על בניינים למשך הלילה ואפילו למשך ימים.
בקולג' פומונה, הנשיא הפעיל "סמכות יוצאת דופן" כדי לעקוף את תהליך המשמעת הרגיל ולהשעות או לאסור מיידית חלק מהמפגינים הפרו־פלסטינים שהשתלטו על בניין ב־7 באוקטובר השנה. דוברת הקולג' אמרה שהמהלך החריג היה מוצדק מכיוון שההשתלטות הרסה רכוש, איימה על הבטיחות ושיבשה שיעורים, וציינה שלסטודנטים ניתנו הזדמנויות להגיב להאשמות נגדם.
בחלק מהקמפוסים, המפגינים אימצו טקטיקות חדשות כדי לאתגר את ההגבלות החדשות. "מחאות לימוד" כמו אלה בהרווארד התקיימו גם באוהיו סטייט, אוניברסיטת טוליין ואוניברסיטת טקסס באוסטין. הסטודנטים בדרך כלל לובשים כאפיות ומדביקים שלטים למחשבים הניידים שלהם עם מסרים כמו "שכר הלימוד שלנו מממן רצח עם".
"זה מתוכנן להכניס את ההנהלה למצב שבו או שהם מתעלמים מזה, או שהם אוכפים את הכללים", אמר ג'יי אולפלדר, מנהל פרויקט מחקר במעבדת הפעולה הלא־אלימה של הרווארד.
דובר הרווארד אמר שהצהרה מינואר 2024 מהנהגת האוניברסיטה הבהירה שהפגנות אינן מותרות בספריות או באזורי קמפוס אחרים המשמשים לפעילויות אקדמיות.
במהלך סוכות, חברי הארגון האנטי־ציוני "קול יהודי לשלום" הקימו "סוכות סולידריות" בכ־20 בתי ספר, בהם נורת'ווסטרן ואוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. במקום הקישוטים הרגילים ושרשראות הנייר הנהוגות, חברי הארגון הוסיפו שלטים שאומרים "הפסיקו לחמש את ישראל". הסוכות הוסרו בתשע אוניברסיטאות, לפי הארגון, כאשר המנהלים מצטטים כללים חדשים האוסרים על מבנים לא מורשים.
כאשר עובדי התחזוקה הגיעו עם כלי עבודה חשמליים כדי לפרק את הסוכה בנורת'ווסטרן, חברי הארגון אמרו להם שזה לא נכון לעשות זאת לפני סוף החג שנמשך שבוע, אמרה פז באום, סטודנטית בשנה הרביעית. "לא אכפת להם מהזכות שלנו לקיים את הדת שלנו", אמרה באום. "רק אכפת להם להגביל ביטוי פלסטיני".
ההגבלות החדשות הן לא הגורם היחיד מאחורי הפחתת פעילות המחאה בסמסטר זה. חלק מקבוצות המחאה אימצו רטוריקה אלימה יותר – למשל, שבח התקפת חמאס ב־7 באוקטובר על ישראל – מה שהרחיק חלק מהסטודנטים שהזדהו עם מטרתם. עם זאת, חלק מהדברים לא השתנו: עדיין אין הסכמה לגבי המשמעות של קמפוס בטוח – ומתי ביקורת על ישראל חוצה את הגבול לאנטישמיות.
במונטקלייר סטייט, שם מפגינים פרו-פלסטינים מתחו ביקורת על מספר השוטרים והמנהלים באירועים שלהם, הנשיא ג'ונתן קופל אמר שהוא מנסה להשיג איזון בין "עדיפויות מתחרות".
בראיון, ד"ר קופל אמר שהשוטרים המוצבים בהפגנות נחוצים כדי להגן על כולם בקמפוס, כולל המפגינים. הוא ציין שההפגנות בקמפוס היו שלוות ואנשים "התנהגו באחריות". הוא הוסיף שחלק מחברי הקהילה רוצים שהוא יאסור לחלוטין על ההתכנסויות הפרו־פלסטיניות, דבר שהוא התנגד לו.
"יש רצון של חלק מהאנשים שיוכלו לומר מה שהם רוצים, איפה שהם רוצים, מתי שהם רוצים", אמר ד"ר קופל. "ויש כאלה שהיו רוצים לראות סביבה שבה יש הגבלה מוחלטת על יכולתם של אנשים למחות. כל מי שרוצה קיצוניות לכל כיוון יהיה לא מרוצה", הוסיף.
גם כשהאוניברסיטאות מחמירות את האכיפה, מנהלים וחברי סגל אומרים שממשל טראמפ עשוי לנסות לכפות שינויים נוספים במוסדות. עם זאת, הרבה נשאר לא ברור לגבי מה עלול לקרות. הבחירה שלו להובלת משרד החינוך, לינדה מקמהון, אמרה מעט בפומבי על מחאות בקמפוס.
עבד א. איוב, המנהל הביצועי של הוועד האמריקאי־ערבי נגד אפליה, אמר שהוא לא חושב שטראמפ יכול להפוך את הקמפוסים ליותר עוינים למחאות פרו־פלסטיניות ממה שהם כבר.
"האם הם ימשיכו בדיכוי שלהם של ביטוי אנטי-ישראלי? אני חושב שכן", הוא אמר, בהתייחסו לאוניברסיטאות. "זה לא בגלל שטראמפ במשרד. הם התחילו את זה. זה קורה כבר".
