דונלד טראמפ חוזר לבית הלבן עם תוכנית כלכלית שאפתנית שמבטיחה לטלטל את המשק האמריקאי, ואתמול פתח את נשיאותו בסדרת צווים נשיאותיים, כולל כמה שמקדמים את האג'נדה הכלכלית שלו. סיום "משבר האינפלציה ההרסני", הכרזה על מצב חירום בתחום האנרגיה, הטלת מכסים וקיצוצי מסים ורגולציה נרחבים – כל אלה על סדר היום. "אנחנו בתחילתו של עידן זהב יפהפה לעסקים", חזר טראמפ שוב ושוב מאז בחירתו.
● פרשנות | השבעת טראמפ: "קיבלנו היום מתנה מאלוהים להעלות שושלת חדשה", אומר אחד מנאמניו
● קריפטו, נפט ובנקים: התעשיות שצפויות להרוויח בגדול מהנשיא החדש – ואלה שפחות
שעות ספורות לאחר השבעתו אתמול (ב'), טראמפ חתם על צווים שמגבילים את גיוס עובדי המדינה, מקפיאים רגולציות, מבטלים את השתתפות ארצות הברית באמנת האקלים למאבק בהתחממות הגלובלית, מקדמים את הפיתוח של ייצור אנרגיה מקומי, ונוקטים צעדים להפחתת עלויות לצרכנים. בולט בהיעדרו בסדרת הצווים הראשונית היה מימוש איום המכסים שטראמפ הבטיח להטיל על קנדה, מקסיקו וסין כבר ב"יום הראשון" של כהונתו. בשיחה עם עיתונאים בחדר הסגלגל מאוחר יותר באותו יום, טראמפ אמר שממשלו שוקל מכסים בשיעור של 25% על מקסיקו וקנדה, עם תאריך יעד ל-1 בפברואר.
בעוד שחלק מהצעדים צפויים להיות מיושמים כבר בימיו הראשונים בתפקיד, אחרים עשויים להיתקל בקשיים משפטיים ופוליטיים. חלק מהתוכניות גם מעוררות דאגה בקרב מומחים, שמזהירים שצעדים כמו גירוש מהגרים המוני והטלת מכסים גורפים עלולים לפגוע בשוק העבודה ולהוביל לעליית מחירים מחודשת. למרות זאת, טראמפ משוכנע כי מדיניותו תצית מחדש את הכלכלה ותחזיר את האמון בחלום האמריקאי.
הצווים הבולטים שפורסמו אתמול
1. סוכנויות פדרליות נדרשו "לספק הקלה במחירים, בכפוף לחוק, עבור העם האמריקאי ולהגביר את שגשוגו של העובד האמריקאי".
2. ראשי המחלקות והסוכנויות נדרשו לנקוט צעדים להגברת משאבי האנרגיה, כחלק מהכרזה על מצב חירום לאומי בתחום.
3. רגולציות פדרליות רבות הוקפאו עד שמינויים של טראמפ ישלימו את תהליך האישור שלהם בסנאט.
4. הקפאת גיוס עובדים פדרליים, למעט בצבא ובמקרים מסוימים נוספים.
5. ארצות הברית תפרוש מאמנת האקלים של פריז, הסכם עולמי להפחתת פליטות גזי חממה.
6. חוקי ההגירה ייאכפו כלפי "כל מי שאינם מורשים או הניתנים להרחקה, ובמיוחד אלו המאיימים על בטיחות או ביטחון העם האמריקאי".
תוכנית אנרגיה שאפתנית – על חשבון הסביבה
הנשיא הנכנס הבטיח לאורך קמפיין הבחירות שלו שיפחית את מחירי החשמל והדלק בחצי במהלך השנה הראשונה של ממשלו. "כדי להשיג את הפחתת העלויות המהירה הזו, אכריז על מצב חירום לאומי שיאפשר לנו להגדיל דרמטית את ייצור האנרגיה, ההפקה והאספקה", אמר טראמפ באוגוסט האחרון. "ביום הראשון לתפקיד אאשר קידוחים, צינורות, בתי זיקוק, תחנות כוח וכורים חדשים, ונפחית את הבירוקרטיה".
גם בדצמבר טראמפ חזר והתחייב להכריז על מצב חירום אנרגטי לאומי ביום הראשון לכהונתו, אך לא ברור אם מדובר בהכרזה סמלית או כזו שתעניק לו סמכויות רחבות מעבר לצווים נשיאותיים. בנוסף, בכוונת טראמפ להקים מועצה לאומית לאנרגיה שתובל על ידי מושל צפון דקוטה, דאג בורגום, שנבחר לעמוד בראש מחלקת הפנים.
טראמפ צפוי לנסות לבטל גם את החלטתו האחרונה של ביידן לאסור על קידוחים ב־625 מיליון דונם של מים פדרליים. סמכותו לעשות זאת נמצאת במחלוקת, וצו כזה עשוי להגיע לבית המשפט. בתעשיית הנפט צופים שהנשיא ינחה את מחלקת הפנים הפדרלית להגדיל את מכירות הזכיונות לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו ובעוד אזורים רבים. מדיניות הפוכה כמעט לחלוטין מזו של ממשל ביידן.
יחד עם זאת, מנכ"לי ענקיות הנפט אקסון ושברון הבהירו לאחרונה שהחלטות ייצור מתקבלות על סמך תנאי השוק ולא לפי זהות היושב בבית הלבן. אולם, אנליסטים בכירים כן צופים שממשל שבא לקראת השחקנים בשוק ישדר אופטימיות בקרב החברות העוסקות בתחום ויביא ליותר פעילות קידוח, שבסופה נראה ירידת מחירים – גם ברמה הגלובלית.
גירוש המהגרים יקפיץ מחירים בכל העולם
צווים נשיאותיים המכוונים לתקני פליטת רכבים וכלכלת דלק גם הם צפויים להיחתם ולאפשר לשוק יותר גמישות. המבקרים כמובן סבורים שהמהלכים הללו יפגעו בסביבה ובמאבק בשינויי האקלים, אלא שטענת טראמפ ואנשיו היא שסין היא המזהמת הגדולה ביותר בעולם והיא לא צפויה לשתף פעולה עם הסכמים שהיא חתומה עליהם – ובינתיים ארה"ב משלמת ביוקר בתחרות מולה. ובתגובה לכך, טראמפ הוציא אתמול את ארה"ב מהסכם האקלים של פריז.
נציין שרק חלק מהצעדים הללו ניתן לבצע באמצעות צווים נשיאותיים בלבד, ולעיתים קרובות יש לעבור תהליך רגולציה שלוקח זמן. מקורות בתעשייה שדיברו עם העיתונים הכלכליים בארה"ב אמרו כי תעשיית הנפט ממוקדת יותר בקידום שינויים של מדיניות ארוכי טווח בקונגרס הרפובליקאי.
בעוד שהצעדים האחרונים נועדו לסייע בהורדת מחירי האנרגיה בארה"ב, יש גם מומחים שמאמינים שלמהלכים של טראמפ תהיה השפעה שלילית על האינפלציה בארה"ב ואולי גם בעולם, וזאת בעיקר בשל תוכניתו לגירוש המוני של מהגרים בלתי חוקיים.
המומחים מודאגים מכך שגירוש כמות כה גדולה של מהגרים בלתי חוקיים בבת אחת עלול ליצור חור בכוח העבודה. מחקר מ־2023 שפורסם ב־Journal of Labor Economics מצא כי על כל 500 אלף מהגרים שיסולקו מכוח העבודה, כ־44 אלף עובדים ילידי ארה"ב גם עלולים לאבד את עבודתם.
לכך מתווספת העובדה שהמהגרים הם עובדים שעולים פחות למעסיק, ומאפשרים לו לחסוך בעלויות המוצרים לצרכן. גירוש המוני ללא ספק ישפיע על המחירים שהצרכן ישלם בחנות – השאלה היא רק בכמה. הדבר כמובן יגרום גם לעליית מחירי המוצרים שארה"ב מייצאת לעולם כולו, כולל ישראל.
זאת ועוד, העלות הממשלתית של התוכנית עצמה גבוהה במיוחד. השבוע נזרקו בקונגרס מספרים של כ־100 מיליארד דולר, שנדרשים רק כדי להתניע תוכנית גירוש ולעבות את הביטחון בגבול עם מקסיקו. זה כמובן יבוא על חשבון תוכניות ממשלתיות אחרות.
המחלוקת על המכסים והחשש מהחוב התופח
הבטחתו הכלכלית החריגה והשנויה ביותר במחלוקת של טראמפ, גם בתוך מפלגתו, היא התחייבותו להטיל מכסים של לפחות 10% על כל המוצרים המיובאים לארה"ב מסין. בהמשך הוא אף החריף את האיומים נגד מדינות נוספות, כולל בנות ברית כמו קנדה, מקסיקו ודנמרק. חלק מיועציו הציעו באמצעי התקשורת כי המכסים הם כלי מיקוח לנושאים אחרים, כמו ביטחון גבולות, ושבסופו של דבר הוא עשוי לבחור בגישה ממוקדת או הדרגתית יותר.
הדיון העלה ספקולציות לגבי עד כמה טראמפ יהיה תוקפני בנושא, בהתחשב בסיכונים הכלכליים האפשריים. כלכלנים רבים טוענים שמכסים עלולים להוביל למחירים גבוהים יותר עבור הצרכנים האמריקאים ולפגוע בחברות שיושפעו מנקמה כלכלית מצד מדינות זרות. גם אם המכסים הקשים ביותר לא יתממשו, עצם הדיון בעניין מייצר אי־ודאות שעלולה לדכא השקעות ולהפחית את הצמיחה בארה"ב עד 0.6% עד אמצע 2025, על פי חברת אוקספורד אקונומיקס.
טראמפ הציג במקביל גם תוכנית צמיחה שכוללת הורדת מסים, פחות רגולציה וממשלה קטנה יותר, שלדבריו תשחרר את העסקים האמריקאים. רבים מהפרשנים סבורים שהפחתת רגולציה דרמטית כל כך עשויה לקחת יותר זמן מהמצופה, ומעריכים שטראמפ יתעדף את הארכת הקלות המס הפוקעות בקרוב ולא יעסוק בקיצוץ בהוצאות.
המשרד המכונה "המחלקה ליעילות הממשל" (DOGE), בראשות אילון מאסק והיזם־פוליטיקאי ויווק רמאסוואמי, גם צמצם את שאיפותיו: לאחר הצהרות לקיצוץ 2 מיליארד דולר, כיום הם כבר מדברים על מיליארד דולר ואפילו פחות.
טראמפ צפוי להתמודד עם התנגדות מצד חברים במפלגתו המודאגים מהחוב לאומי הגבוה ממילא, אך הארכת הקלות המס, שצפויות להוסיף יותר מ־4.5 טריליון דולר לחוב ארה"ב בעשור הקרוב, נראית כמעט מובטחת. לצד זאת, טראמפ הצהיר שלא ייגע בחלק גדול מהתקציב, והתחייב להשאיר ללא שינוי תוכניות ענק כמו ביטוח לאומי, מדיקייר ומדיקייד – תוכניות שאחראיות לאחוז עצום מהגירעון הממשלתי וגם צפויות לפשוט רגל בשנים הקרובות, לפי האקטוארים.
לסיכום, המדיניות של הנשיא הנכנס תהיה שונה בתכלית מזו של קודמו. יחד עם זאת, בעוד שצעדים מסוימים נראים בהישג יד, רפורמות דרמטיות יותר עלולות להיתקל בחסמים. בינתיים, בשווקים ממתינים לראות כיצד יתורגמו ההבטחות הגדולות למציאות, ואיך הן ישפיעו על הכלכלה הגדולה בעולם – ובעקבותיה על הכלכלה הגלובלית.
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
