אלא שרק לפני מספר חודשים המציאות של חלבי היתה שונה ב-180 מעלות. עיר הולדתו, מג`דל שמס, חוותה אובדן גדול כשטיל שנורה מלבנון פגע במגרש בו שיחקו ילדים כדורגל. 12 מהם קיפחו את חייהם והשאירו חלל גדול בעיר ובמדינה.
האסון הגדול השפיע עמוקות על חלבי, שגר כמאה מטרים בלבד מהמגרש, הכיר את הילדים שנרצחו והיה אמור להצטרף אליהם במגרש דקות ספורות אחרי שפגע הטיל. הוא החליט לקחת הפסקה מכדורגל, רק כדי לחזור עם מטרה גדולה יותר: להנציח את זכרם של ה-12.
"איך שזה קרה, ראיתי את הילדים", הוא סיפר לאחרונה בראיון ל"ריאדה אל חמיסה", "זה השפיע עליי. ב-4-5 ימים הראשונים לא אכלתי ולא שתיתי. כל הזמן ראיתי את הילדים. הקבוצה שלי נתנה לי חופש. אמרה לי שאחזור כשהיה מוכן. אחרי שבוע וחצי, התקשר אליי המאמן ומאמן הכושר ואמרו לי שהכדורגל יוציא אותי מהאווירה הזו".
את השער ה-12 שלו העונה בליגת העל לנוער הוא הקדיש ל-12 הנערים ששיחקו באותו מגרש דמים. "מאז שהאסון קרה, זה החלום שלי. להקדיש להם את השערים", הוא מספר, "הם במקום הראשון מבחינתי".
בינתיים, חלבי עושה הכל כדי לזכות באליפות עם קרית שמונה ומתאמן תחת עיניו הבוחנות של שי ברדה בבוגרים. "אני מתאמן עם הבוגרים בהרצליה, ובסוף השבוע אני חוזר לנשר. המודל לחיקוי? גדלתי על וויאם עמאשה, הוא המודל לחיקוי שלי ואני מקווה שתהיה לי קריירה כמוהו".
